אז מה יקרה עם האינפלציה והצריכה? וולמארט כמשל

כשהמחירים עולים, כוח הקנייה של הצרכנים מצטמצם. יחד עם זאת, רכישות נבונות וחיסכון בקנייה עשויים לסייע לצרכנים להחזיק מעמד עוד כמה חודשים. האם זה מספיק? ומה יהיה בהמשך?
משה כסיף | (3)

ממשלות שונות בעולם, יחד עם הבנקים המרכזיים, הגיבו למגפת הקורונה ב-2020 באמצעות מדיניות פיסקלית ומוניטרית חסרת תקדים, שנועדה להמריץ את השווקים. הבנקים המרכזיים הזרימו עודפי כסף ואשראי, שעזרו לחזק את הכלכלה הנאבקת. עם זאת, עודפי המזומנים והאשראי גם יצרו בסופו של דבר תופעות לוואי שרק כעת השווקים נערכים להתמודדות איתם. עם תופעות הלוואי הללו ניתן למנות אינפלציה גואה ועליות בשכר, ומנגד מחסור במוצרים בשוק.

תופעות הלוואי הללו החלו לבוא לידי ביטוי כבר בסוף 2021, והן נמשכות אל תוך 2022. הדו"חות הרבעוניים האחרונים, שפורסמו, מצביעים על כך שיותר ויותר חברות מתחילות להרגיש את התוצאות של תופעות הלוואי. בדרך כלל, ההשפעה על התוצאות הכספיות היתה הקטנת הרווחים, למרות העלייה במכירות. מה שמטא עלייה בעלויות המוצרים והשירותים של החברות וחוסר יכולת לגלגל את העלייה לצרכנים. 

המאמצים להחזיר את הכלכלה למסלול יציב פוגעים בצרכנים, שהם הכוח המניע של הכלכלה האמריקאית. מחירים גבוהים יותר של כלל המוצרים, החל ממוצרי יסוד, עבור דרך כרטיסי טיסה וכלה במחירי ממכוניות ומהלבשה, גורמים למשקיעים רבים להיות מודאגים מהתוצאות האפשריות -  שאחת מהן היא מיתון. בהקשר זה, התוצאות הרבעוניות האחרונות של הקמעונאית הגדולה בעולם, וולמארט, עשויות לספק כמה תובנות לגבי ההתפתחות והשינויים בהתנהגות של הצרכנים.         

                  

המחירים עולים מהר יותר מההכנסה

בדו"חות הרבעוניים האחרונים שלה, דיווחה וולמארט על מכירות נטו של 141.6 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 2.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. חשוב לזכור כי ברבעון הראשון של 2021, עמדו לרשות צרכנים רבים מזומנים נוספים, לאחר מספר סבבים של תמריצים כספיים ואחרים, כולל זיכויי מס. השנה, במקום תמריצים וזיכויי מס, הצרכנים נפגעו ממחירים גבוהים יותר של רבים מהמוצרים שרכשו. על פי הלשכה לסטטיסטיקה בארצות הברית, מדד המחירים לצרכן זינק באפריל ב-8.3% במונחים שנתיים. במילים אחרות - הצרכנים שילמו בערך 8% יותר כדי להשיג את אותה סחורה שהם קנו באפריל 2021. לרוב, כשהמחירים עולים הביקוש יורד. אבל זה סותר את הגידול במכירות של וולמארט.

מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילון, הסביר כיצד הלקוחות מגיבים לעליית המחירים. לדבריו, האינפלציה מעלה את כמות הרכישות ומספר העסקאות בחנויות וולמארט עלה מעט לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. אמנם המחיר של סל הקניות הכולל עלה, אבל מנגד כמות המוצרים בכל קנייה ירדה מעט. התנהגות חסכונית של לקוחות היא חשובה במיוחד כרגע. המשמעות של קניות גדולות לעיתים רחוקות יותר היא הרבה יותר מסתם נוחות. אנשים משלמים מעל 4 דולר לגלון עבור דלק, מה שהופך גם את הוצאות הנסיעה לגורם משמעותי בהחלטה אם ומתי לצאת לקניות.

השינויים האלה אינם מפתיעים. כשמחירי הדלק גבוהים יותר, הצרכנים עושים פחות נסיעות לחנות. מצד שני, הם קונים יותר בכל ביקור. יתר על כן, העלות הכוללת של הרכישות עולה, כי זה עולה לאנשים יותר לקנות את אותה כמות של סחורות. האינפלציה אכן יכולה לגרום לכך שפחות פריטים נרכשים, אך ההכנסות מהמכירות עולות, כיוון שהמחיר של כל פריט הוא גבוה יותר.

כמובן, דפוס כזה של רכישות איננו בר קיימא, אלא אם כן הכנסות הצרכנים עולות לפחות באותו שיעור כמו האינפלציה. עד כה, זה לא מה שקורה. המחירים עולים, אבל ההכנסות של הצרכנים אינן עולות באותה המידה, מה שעלול להשפיע לרעה בטווח הבינוני והארוך.

קיראו עוד ב"גלובל"

על פי הנתונים, ההכנסה בארה"ב עלתה ב-0.42% במאי, שזה אומר עלייה של 5% במונחים שנתיים. כשהאינפלציה (8.26% שנתית) היא כל כך בוהה ביחס לעלייה בהכנסה (5% שנתית), הקונים בוולמארט והצרכנים בכלל, צריכים ללוות או לנגוס בחסכונות שלהם על מנת להמשיך לקנות את אותה כמות של מוצרים ושירותים שהם רכשו בשנה שעברה.

מה יכולה להיות התוצאה עבור המשקיעים

עד כה, צרכנים רבים הצליחו לספוג את הפער בין האינפלציה להכנסה. כאמור, חלק מהסיבות לכך הוא שהחסכונות של הצרכנים עלו בצורה חדה בשנתיים האחרונות. זאת הודות לתמריצים, דמי אבטלה מוגדלים וזיכויי מס חודשיים לילדים במהלך שנת 2021. הנתונים לעיל מצביעים על כך שהצרכנים בסך הכל יכולים לשמר את רמת ההוצאות שלהם למשך כמה חודשים נוספים, גם אם האינפלציה הגבוהה תמשיך לנגוס בכוח הקנייה שלהם. אם ניתן יהיה להחזיר את האינפלציה לשליטה במהירות, ייתכן שקמעונאים כמו וולמארט ואחרים לא יספגו פגיעה משמעותית במכירות. אלה אינן בדיוק חדשות נהדרות, אבל בנסיבות הנוכחיות יש בהן פוטנציאל חיובי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מחיר הדלק בארהב - גרתי שם היה 75 סנט לכלום 11/06/2022 08:24
    הגב לתגובה זו
    מחיר הדלק בארהב - גרתי שם היה 75 סנט לכלום
  • 2.
    חן 06/06/2022 15:55
    הגב לתגובה זו
    יש גם כאלו .. אנשים ישרים וחרוצים
  • 1.
    אריק 06/06/2022 08:29
    הגב לתגובה זו
    רוכשים מכל הבא ליד ובמחירים מופקעים. כשרואים זול חושבים שמדובר באיכות ירודה.
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דונאלד טראמפ ארה"ב
צילום: AFP

טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק; החוזים עברו לירידות

לטענת טראמפ החשד להונאת משכנתאות מהווה "סיבה מספקת" לפיטורי חברת מועצת הנגידים, אך הקביעה הזו תעמוד ככל הנראה לביקורת שיפוטית; הצעד מהווה החרפה ביחסים בין הממשל לבנק המרכזי

גיא טל |

בציוץ ברשת החברתית טרות' פרסם טראמפ את "מכתב הפיטורים" ששלח לבכירת הפד' ליסה קוק שמונתה על ידי ביידן, לאחר, שלדבריו, הגיע למסקנה שישנה "סיבה מספקת" לפיטוריה עקב האשמות בהונאת משכנתא. "הגעתי למסקנה שישנה סיבה מספקת לפטר אותך מתפקידך" כתב הנשיא טראמפ במכתב לקוק, שצילום שלו פורסם ברשת החברתית. הצעד של טראמפ מגיע בעקבות האיום שלו מיום שישי האחרון שעל קוק להתפטר או שהוא יפטר אותה, וזאת לאחר שביל פולט, ראש הסוכנות הפיננסית הפדרלית לענייני דיור העלה את ההאשמה כלפי קוק בהונאת משכנתאות. על פי החשד, בשנת 2021 קוק ביקשה משכנתא על שני נכסים שונים, כשכל אחד מהם תואר כ"מקום המגורים המרכזי" שלה, וזאת בהפרש של 14 יום בלבד. פולט אמר כי יעביר את המידע למשרד המשפטים לצורך חקירה פלילית. ביום שישי קוק הגיבה להאשמות ואמרה שאין לה כוונה להיכנע ל"מעשי בריונות" שנועדו להעבירה מתפקידה, והיא לא תתפטר "בגלל ציוץ". לדבריה, היא תמסור את כל המידע בצורה מסודרת כדי לענות על "שאלות לגיטימיות" בנוגע לענייניה הפיננסים. כעת, טראמפ מממש את איומו ושולח לה מכתב פיטורין, צעד שככל הנראה עוד יעמוד בפני ביקורת שיפוטית. 

על פי החוק הנשיא רשאי לפטר את חברי הפד' "עם סיבה". השאלה היא האם החשדות הללו מספיקים כדי לענות על הקריטריון הזה. במכתב מציין טראמפ את "האחריות העצומה" שמוטלת על חברי הפד' בבואם לקבוע את שיעורי הריבית, לפקח על הרזרבה של הבנק המרכזי ועל הבנקים המסחריים, ולכן "חייב להיות לציבור האמריקאי אמון מלא בכנות של החברים שמופקד בידיהם הכוח לקבוע את המדיניות ולפקח על הבנק המרכזי". במאי פסק בית המשפט העליון שיש בידי הממשל הכוח לפטר עובדי סוכניות ממשלתיות, יחד עם זאת הוא גם ציין שלעובדי הפד' ישנה הגנה מיוחדת, יותר משאר הסוכניות, וזאת כדי לשמור על עצמאות הבנק המרכזי. קרוב לוודאי ששחיתות אכן מהווה "סיבה" שמאפשרת פיטורים, השאלה אם במקרה זה, שבו טרם הוכחה שחיתות בבית המשפט, וכן שהשחיתות כביכול היא במדרג נמוך מאד, היא אכן "סיבה" מספקת. השאלה, כאמור, תבחן ככל הנראה בבית המשפט. 


הצעד של טראמפ משקף החרפה ביחסים בין הבנק המרכזי לממשל, כשפאוול העביר יותר מפעם אחת ביקורת מרומזת פחות או יותר על מדיניות המכסים של טראמפ, ואילו זה מצידו מבקר את מדיניות הריבית של פאוול ללא הרף. קודם לכן טראמפ קרא לפאוול להתפטר, גם במקרה זה על רקע חשש לשחיתות סביב בניית משרדי הפד' בוושינגטון וכן על רקע מדיניות הרבית הכושלת, לדעתו של טראמפ, של הבנק המרכזי. 

ניתן להעריך כי טראמפ לא רק כועס על שחיתות כביכול אלא בעיקר מנסה לחצוב את דרכו לרוב, או לפחות לגוש תומך משמעותי, בוועדת השוק הפתוח הקובעת את מדיניות הריבית של הבנק המרכזי, וועדה שכוללת שנים עשר חברים. כבר כעת 2 חברים תומכים בעמדתו של טראמפ למדיניות מוניטרית מקלה יותר, מישל באומן וכריסטופר וולר (המועמד המוביל לתפקיד יו"ר הפד' לאחר סיום תפקידו של פאוול). אליהם יצטרף חבר שלישי בקרוב לאחר שהתפנה מקום עקב התפטרותה של אדריאנה קוגלר בבתחילת החודש, מינוי שיבוצע על ידי טראמפ. פיטורי קוק שאמורה הייתה לסיים את הקדנציה שלה רק בשנת 2038, אם אכן יעברו ביקורת שיפוטית, יעניק לטראמפ כבר גוש משמעותי של ארבעה תומכים שמונו על ידו. הגוש צפוי להתחזק אף יותר סיום הקדנציה של פאוול במאי בשנה הבאה, מה שיאפשר לטראמפ לבצע מינוי נוסף, מלבד האפשרות למנות את יו"ר הפד' שמוביל את המדיניות. 


החוזים העתידיים נסחרו בעליות קלות לפני הודעת טראמפ, ועברו לאחר מכן לירידות של עד חצי אחוז. בשעה זו החוזים העתידיים על הנאסד"ק יורדים ב-0.3%, על ה-SP500 ב-0.2% ועל הדאו ג'ונס ב-0.1%, זאת לאחר ירידות של כמה עשיריות האחוז ביום המסחר הראשון השבוע.