עונת הקניות - הוצאות הצרכנים בסייבר מאנדיי שברו שיאים
חגיגת ההוצאות בחגים גברה בסוף השבוע והוצאות הצרכנים בסייבר מאנדיי הגיעו לשיאים חדשים כאשר הצרכנים פנו לקניות אונליין על מנת להנות מההנחות. הקונים הוציאו כ-12.4 מיליארד דולר אמש (שני), כ-9.6% מעל השנה שעברה. בשעות השיא בין 10 בבוקר ל-11 בבוקר (שעון ניו יורק) הוציאו הצרכנים כ-15.7 מיליון דולר כל דקה.
הוצאות הצרכנים
הצרכנים בזבזו כ-10.3 מיליארד דולר בשבת וראשון, עלייה של 7.7% מהשנה הקודמת. בבלק פריידי הקונים הוציאו כ-9.8 מיליארד דולר, זינוק של 7.5% מרמות 2022. בסך הכל, ההכנסות משבוע הסייבר - חמשת הימים מחג ההודיה לסייבר מאנדיי - עמדו על 38 מיליארד דולר בסך הכל, עלייה של 7.8% משנה לשנה. המגמה של הצרכנים המשתמשים באופציית "קנה עכשיו, שלם אחר כך" הגיעה גם היא לשיא ותרמה כ-940 מיליון דולר למכירות - זינוק של 43% לעומת השנה שעברה.
חברת התשלומים בלוק של מייסד טוויטר, ג'ק דורסי, אמרה היום כי המוכרים שהשתמשו בפלטפורמות סקוור ו-Afterpay של החברה רשמו שיא של 70 מיליון עסקאות במהלך סוף השבוע של הבלק פריידי והסייבר מאנדיי, עלייה של 14% מהשנה הקודמת. אפשרות "קנה עכשיו שלם אחר כך" ראתה עלייה של 19% ברכישות.
הזינוק בקניות אונליין עזרו לקזז רכות במכירות החנויות הפיזיות שגדלו רק ב-1.1% בהשוואה לשנה שעברה. גם התעבורה הרגלית ב-81 מיקומים שונים במרכזי הערים ירדה ב-0.3% לעומת השנה שעברה וירדה ב-17.4% לעומת 2019. "הנתונים בסוף השבוע היו מעורבים עם ביצועים טובים בקניות באינטרנט וביצועים נמוכים בחנויות פיזיות", כתב סטיבן זאקונה, אנליסט סיטי. בקטגוריות מסוימות, כולל מוצרי אלקטרוניקה, ההנחות אונליין הגיעו לרמות שיא של 31% מהמחירים המקוריים, יותר מרמת ה-25% בשנת 2022.
- הסל מתכווץ והמחירים לא מפסיקים לעלות? כך תחסכו (באמת) בקניות בסופר
- חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא היה רק אלקטרוניקה. אנליסט וודבוש, סת' באשאם, ציין כי ההנחות היו גבוהות בכל מגזר הקמעונאות ובמקרים מסויימים היו גבוהות יותר בסייבר מאנדיי מאשר הבלק פריידי. וולמארט לדוגמה ראתה זינוק במכירות של 50% בבלק פריידי וכ-60% בסייבר מאנדיי. "הבדיקות שלנו בחנויות במהלך הבלק פריידי אישרו התחלה איטית לרבעון הרביעי, אם כי אנו חושדים שזה תואם את הציפיות הזהירות של הקמעונאים", כתבו אנליסטים ממורגן סטנלי.
קנה עכשיו שלם אחר כך
שירות ה-"קנה עכשיו שלם אחר כך" גדל בעקביות בפופולריות במהלך השנים האחרונות, כאשר השימוש בו קיבל דחיפה נוספת מקונים המודעים לתקציב ומנסים להימנע מהעמלות והריביות הנוספות שמתלוות לרכישות בכרטיסי אשראי.
הכלכלנים צופים כי עונת החגים תהיה איטית יותר השנה משנים קודמות בשל הלחץ הכלכלי איתו הצרכנים מתמודדים בעקבות הריביות הגבוהות יותר והאינפלציה המתמשכת. לפי סקר של חברת Klarna, כמעט מחצית מהאנשים שהשתתפו בסקר אמרו כי הם מודאגים מכך שלא יוכלו לשלם את מלוא חשבונות כרטיסי האשראי שהצטברו בחגים. חברות ה-BNPL ראו עלייה של 29% בהזמנות בארה"ב בבלק פריידי, כשהמוצרים הפופולריים ביותר היו מוצרי אלקטרוניקה אישיים, טלוויזיות ומכשירי מטבח.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"גודל האימוץ של BNPL פשוט הפך כל כך גדול והשירות הפך להיות ממש ממש פופולרי", אמר דן דולב מ-Mizuho Securities. עם זאת, גודל סל הקנייה הממוצע בהזמנות שנעשו עם שירות ה-BNPL, ירד ב-32% מהשנה שעברה, מה שמסמן שהקונים לא עושים רכישות גדולות השנה.
- 1.המגיב 28/11/2023 22:48הגב לתגובה זומעניין חברות כרטיסי האשראי מונעות מצרכנים להגדיל את החוב שלהם (הן כנראה כבר רואות שהצרכנים לא באמת יוכלו להחזיר), אז הצרכנים פונים למי שעדיין מוכן לתת להם הלוואה, ועוד לא הבין שאין להם באמת יכולת להחזיר.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
