לאחר מבול נתונים שליליים התמ"ג מעודד מעט עם עלייה שנתית של 6.8%
לאחר פרסום נתוני האינפלציה אתמול, אשר עלו על כל התחזיות, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את באומדן ראשון לתמ"ג של מדינת ישראל ומספקת אוויר לנשימה, לאור החששות ממשבר כלכלי במשק. על פי הלמ"ס, ברבעון השני של 2022 התמ"ג של מדינת ישראל עלה ב-6.8% לעומת הרבעון הראשון של השנה, בחישוב שנתי.
מתחילת שנת 2022 התמודד העולם עם נתונים ומושגים שנדמה כי לאחר האופוריה של שנת 2021 ויותר מעשור של שגשוג כלכלי יצאו מהלקסיקון; שיאי אינפלציה של 40 שנה ארה"ב, העלאות ריבית בכל רחבי העולם, ירידות בשווקי המניות. על ישראל לא פסחו אף אחד מאלו ורק אתמול ראינו נתונים עגומים על האינפלציה בארץ, עם עלייה חודשית של 1.1% לרמת אינפלציה של 5.2%, כאשר מחירי הדירות עלו ב-12 חודשים ב-17.8%.
בנוסף, ברבעון הראשון של 2022 נרשמה ירידה 0.7% בתמ"ג של מדינת ישראל, מה שהוביל לחששות מפני מיתון שיגיע מירידה נוספת בתמ"ג ברבעון השני. לפי נתוני הלמ"ס לא רק שלא חלה ירידה בתמ"ג, אלא עלייה של 1.7% מהרבעון הקודם, ביחד עם עלייה של 4.5% בתמ"ג לנפש, הרחק מההגדרה של מיתון.
ניתן אולי להסביר את העלייה שנרשמה בעזרת הבנה של הסיבה בגינה ברבעון הקודם חלה ירידה ומה השתנה מאז. ברבעון הקודם חוותה ישראל את גל האומיקרון, אשר פגע במשק וגרם לחששות רבים מכניסה לסגר נוסף. כפי שגילינו, החיסונים התגלו שוב כיעילים, בנוסף לכך שזן האומיקרון לא היה אגרסיבי כמו קודמיו, מה שאפשר חזרה מהירה לשגרה אשר עוד לא בא לידי ביטוי בנתונים של הרבעון הקודם. הבדל משמעותי לא פחות בין הרבעון השני של השנה לרבעון הראשון היה תחילת הקיץ וכניסה מאסיבית של תיירות למדינה, בשילוב עם עלייה בצריכה הפרטית, אשר תרמו משמעותית בעליית התוצר ברבעון זה. בנוסף, נזכיר שהרבעון הקודם בא לאחר עליה חריגה ברבעון שקדם לו, והכלכלנים העריכו שהירידה שיקפה רבאונד מסויים מהנתון הגבוה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של השנה עלה התוצר המקומי הגולמי ב-4.8% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 12.5% במחצית השנייה של שנת 2021 ועלייה של 6.2% במחצית הראשונה של שנת 2021. בין הנתונים המשמעותיים שפורסמו ניתן להבחין בעלייה של 10.4% בהוצאה לצריכה פרטית בחישוב שנתי, עלייה בהצואה לצריכה הציבורית והאזרחית ב-5% ו-6.8% בהתאמה, בחישוב שנתי. בנוסף, עלה יבוא הסחורות והשירותים ברבעון השני ב-3.5% בחישוב שנתי. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-8.4% בחישוב שנתי.
- 5.ישראלים מפוצצים בכסף ובוכים (ל"ת)בן 16/08/2022 13:53הגב לתגובה זו
- נחמן 16/08/2022 15:32הגב לתגובה זו?
- 4.לוקחים קטנוע מנוע 2פעימות דלק מעורב עם שמן ורוצים לנתח (ל"ת)איתו תקלקלה של היום 16/08/2022 13:33הגב לתגובה זו
- 3.די כבר עם חרטאת התמא"ג הפרימיטבי בעולם של AI מצפה ליותר (ל"ת)קיבינימאט 16/08/2022 13:31הגב לתגובה זו
- 2.לילי 16/08/2022 13:22הגב לתגובה זוהתוצר הראלי לתושב היינו תוצר פחות אינפלציה ופחות ריבוי האוכלוסייה . אינפלציה 5.8 + 2.3 ריבוי אוכלוסיה = 8.1 פחות עליה בתמ"ג 6.8 = 1.3 אחוז ירידה ברמת החיים בממוצע לנפש. היות שהעשירים עלו ברמת החיים העניים ירדו ב 10% לפחות .
- 1.נ.ש. 16/08/2022 13:22הגב לתגובה זוהדולר התחזק מול השקל ב10% בחודשים האלו מה שאומר שגם היבוא התייקר ב10% וגם מי שמייצא בדולרים וממיר לשקלים מרוויח יותר. ושם נמצא כל נתון הצמיחה הנוכחי. מה שאומר שאם מנטרלים את היחלשות השקל התכווצנו ב3% בערך
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
