"האינפלציה הגיעה": הכלכלנים מופתעים מהזינוק במדד המחירים לצרכן
האינפלציה בישראל הגיעה לשיא שלא נראה כמותו כבר 14 שנה. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש האחרון ב-1.1% והביא את האינפלציה לרמה של 5.2%, הרבה מעל ציפיות השוק. גם שוק הדיור לא מתקרר, כשמחירי הדיור עלו ב-2% בחודש ומשלימים עליה שנתית של כ-18%.
הכלכלנים ממהרים להגיב בהפתעה למדד יוצא הדופן. גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי כותב: "מדד המחירים לצרכן הפתיע מאוד ועלה ב-1.1% בחודש יולי 2022, בהשוואה לחודש יוני 2022. ממוצע הקונצנזוס היה לעלייה של כ-0.6% (0.8-0.5%). מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלו אף הם ב-1.1% ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1.0%".
הוא מעדכן את תחזיותיו להמשך השנה. לדבריו המדד בשנת 2022 יעלה בכ-4.9% עד 5.4% ובמהלך ה-12 החודשים הקרובים ב-2.1% עד 2.6%. לדעתו בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בהחלטתו הקרובה ב-0.5% ככל הנראה ל-1.75%.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיא בית אור מבית ההשקעות פסגות כותב: "את הסימנים הראשונים ראינו בחודש יוני, אך מדד יולי כבר הביא את האינפלציה לישראל בגדול. הגורם המרכזי להפתעה באינפלציה בחודש יולי – סעיף הדיור שזינק ב-1.1% (צפי שלנו עמד על 0.7%+) כאשר להערכתנו הוא ימשיך להאיץ גם בחודשים הקרובים... ההפתעות במדד יולי היו רוחביות למעט סעיף המזון שדווקא הפתיע כלפי מטה. בסך הכל, 8 מתוך 10 הסעיפים המרכזיים רשמו האצה בקצב האינפלציה השנתי.
"מדד חודש יולי ניכר כי כובד המשקל בלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי עובר מהמוצרים לשירותים – דיור, חינוך, פנאי, שירותים מקצועיים ועוד – כולם מאיצים בסימן לכך שהדינאמיקה הפנימית בין שוק העבודה ההדוק והאינפלציה הולכת וגוברת.
"בלמ"ס התחילו באופן מבורך לפרט על מקור השינויים במדגם הדירות שלהם וציינו כי עבור 10% מהשוכרים במדגם חודש חוזה בתקופה הנסקרת ובו נרשמה עליה של 3.5% בממוצע בשכר הדירה. בנוסף, 4.0% מהשוכרים בדירות בהן הייתה תחלופת שוכר נרשמה עליה של 7.0% בשכר הדירה החודשי.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
"עוד בשוק הדיור, מחירי הדיור המשיכו להתחמם כאשר בחודשים מאי-יוני המחירים זינקו ב-2.0% לאחר עליה של 1.5% בחודשים אפריל-מאי, מה שהוביל את קצב העלייה השנתי לעלות מ-16.1% ל-17.8% - עליית מחירי הדיור מבטיחה כי הלחץ על סעיף הדיור במדד יימשך גם בשנה הקרובה.
"אנו מקפידים לציין כבר חודשים רבים כי הסיכונים סביב תחזיות האינפלציה מוטים כלפי מעלה. למרות שבחודשיים האחרונים המדד הפתיע כלפי מטה, מגמות הבסיס אותתו בבירור על התגברות הלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי. מדד יולי מביא את הלחצים האינפלציוניים לקדמת הבמה ונותן איתות מאוד מובהק לבנק ישראל – ללחוץ על הבלמים.
"יש הטוענים כי הייסוף בשקל עשוי לקרר במידת מה את הרצון של בנק ישראל להעלות בחדות את הריבית אך לפחות להערכתנו, בימים אלו השקל לא מהווה שיקול מרכזי, במיוחד לא בטווח הקצר שכן השקל התחזק באופן משמעותי בתקופה האחרונה בעיקר בשל העליות בשווקים.
"להערכתנו נתוני חודש יולי ביחד עם מכלול הנתונים האחרים מהכלכלה הריאלית יובילו את בנק ישראל אף לשקול מהלך של 0.75 נ"ב בהחלטה שלו בשבוע הבא".
יוסי פריימן מנכ"ל פריקו ניהול סיוכנים כותב כי "הזינוק הכי גבוה במדד המחירים לצרכן מזה עשור, יביא את בנק ישראל להעלאת ריבית וודאית של 0.5% לפחות. ייתכן שישראל מגיבה באיחור לזינוק באינפלציה מעבר לים ובנק ישראל ידביק את קצב העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים, אם קצב האינפלציה לא יירד. הממשלה נכשלה בטיפול בתפוח האדמה הלוהט של שוק הדיור ועליית האינפלציה תגלגל מהר מאוד שוב למחירי השכירות שצפויים לזנק".
גם במגדל שוקי הון הגיבו למדד: "חצי מעליית המדד בחודש החולף מוסבר על ידי סעיף התחבורה והתקשורת שעלה בקצב שנתי של 11.3%... הסעיף החשוב ביותר להערכתנו הינו סעיף השכירויות במדד שעלה בכ-1.2% ובקצב שנתי של 5% לעומת קצב שנתי של 4.2% בחודש יוני. על אף העליה בסעיף השכירויות הוא עדיין נמוך מקצב עליית המדד הכללי שעלה ב-5.2%.
"בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מראה תמונה שונה: בחידושי חוזי שכירות החודש (10% מהשוכרים) נרשמה עלייה של 3.5% לעומת 3% בחודש יוני ובתחלופת שוכר (4% מהשוכרים) חלה עלייה של 7% לעומת עלייה של כ- 6.5% בחודש יוני. כלומר, אנו עדים להאצה במחירי השכירויות בקרב חידושי חוזים ובתחלופת שוכרים שצפויה להערכתנו להמשיך ולעלות גם בחודש אוגוסט".
- 12.בזמן האחרון בעלי המקצוע שמנהלים את המדינה מופתעים בשירש (ל"ת)כוכבי 16/08/2022 20:23הגב לתגובה זו
- 11.לילי 16/08/2022 11:14הגב לתגובה זועובדות - לא דיבורים ונאומים במיגזר הערבי אפשר לקנות דירות או לבנות וילות במחיר שפוי . במיגזר היהודי קניית 4 קירות זו משימה קשה גם לעובדי הייטק . עובדים רגילים לא יכולים להישאר בארץ .
- 10."מופתעים"?????-הכלכלנים פשוט מנותקים מהשטח (ל"ת)עשו עלינו "בנט" 16/08/2022 08:48הגב לתגובה זו
- 9.אחד העם 55 16/08/2022 07:24הגב לתגובה זוכולל ישראל . גרמה להעשרת האלפיון העליון. ריבית אפס שחטה את הדור הצעיר ומשפחה בועת נדלן אימתנית.סה שהתפרץ רק עכשיו זה מעשה קסמים.כל עוד הריבית לא תהיה ריאלית ,מעל המדד שהוא תרמית ברמה היסטורית האינפלציה לא תיעצר. מה שאנו חווים כרגע זו סטגפלציה.
- 8.קונילמל 16/08/2022 00:46הגב לתגובה זווהם לא קלטו שהמחיר אמור להיות בין 4.9 ל7.9
- 7.כל המסעדות כבר העלו מחירים ב10% (ל"ת)דודו 16/08/2022 00:17הגב לתגובה זו
- 6.גבר גבר 15/08/2022 22:53הגב לתגובה זולא משלמים שכירות? אפילו שמדד הדיור לא משוקלל .האינפלציה פה והיא לא תרד בקלות...
- 5.אין מנוס. 15/08/2022 21:52הגב לתגובה זואין מנוס.
- 4.כלכלנים זה בדיחה, אלופים ב לספר מה היה (ל"ת)האמת 15/08/2022 21:31הגב לתגובה זו
- 3.שלמה 15/08/2022 20:39הגב לתגובה זוליברמן נתן את האות לייקר כאשר החליט לעלות מחירים על משקאות מתוקים ודיאט וכלים חד פעמיים וזה גרר גל ענק של העלאת מחירים.צריך להעניש אותו בקלפי
- 2.פנסי 15/08/2022 20:10הגב לתגובה זוכנראה שקועים די עמוק בתאוריות, בניתוחים אקדמאיים של נתונים ובתחזיות. ממליץ שפעמיים בחודש יעשו בעצמם את הקניות המשפחתיות בסופרמרקט ופעם בשלושה חודשים יבדקו מחיר השכרת דירה. ככה יתחברו למציאות ויחושו מה שמבין כל אזרח.
- 1.בן 15/08/2022 20:03הגב לתגובה זושמישהו בממשלה יעצור את זה. אנחנו לא יכולים יותר לעמוד ביוקר המחיה הזה ...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
