משלוח WOLT וולט
צילום: Marquise de Photographie

חשד: שליחים של וולט קיבלו שכר של 32 מיליון שקל כשהיו בחל"ת

צוותי חקירות של רשות המסים והביטוח הלאומי פשטו על משרדי חברת 'פרמיום שליחויות בחשד לעבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ותשלום לעובדים "בשחור". על פי החשד, ליאור סויסה מת"א הוא האחראי לכך. וולט בתגובה: "נפרדנו מהחברה החשודה לפני למעלה משנה"
נתנאל אריאל | (8)

היום נפתחה חקירה גלויה של רשות המסים וביטוח לאומי, כנגד ליאור סויסה, מנהל חברת "פרמיום שליחויות", בחשד כי הקים כ-40 חברות בניהול "אנשי קש" אשר חתמו על הסכמים עבור מתן שירות משלוחים לחברת וולט, וזאת במטרה לחמוק מתשלום מסים בעשרות מיליוני שקלים.

כמו כן נחקר חשד נגד מאות שליחים כי לאחר שקיבלו שכר במזומן מאותן חברות, דיווחו לביטוח הלאומי כי הם בחל"ת ושולמו להם דמי אבטלה.

 

בהתאם לבקשת המעצר שהוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון כנגד החשוד, הוא הקים מספר חברות נוספות ומינה אנשי קש מטעמו כבעלי מניות ומנהלים בחברות אלו, כאשר הוא שולט בהן באופן סמוי. על פי החשד, הוא אף התחזה מול גופים פיננסיים לאחד מאנשי הקש שהפעיל, זאת במטרה לפעול כלכלית בזהות בדויה. כל זאת נעשה, כך נטען בבקשה, "בשיטתיות ובאופן עקבי במטרה להונות את שלטונות המס ולהתחמק מתשלומי מסים בגין רווחים ותקבולים, וזאת לאחר שהחברות בשליטתו של החשוד חתמו על הסכמים עבור מתן שירותי משלוחים לחברת וולט".

במסגרת ההסכמים התחייבו החברות שבשליטת החשוד להעסיק באופן ישיר את השליחים שביצעו את השליחויות ללקוחות חברת וולט, כעובדים שכירים, כאשר במצטבר מדובר בכ-1,300 שליחים, שחברת וולט שילמה לחברות בשליטת החשוד סך של כ-32 מיליון שקלים בשנים 2019-2020.

 

ליאור סויסה חשוד בכך שניסה להתחמק מתשלומי מע"מ ומס הכנסה הנדרשים בגין אותם תקבולים, קיזז חשבוניות מס פיקטיביות בדוחות מע"מ שהוגשו על שם החברות בשליטתו בעשרות מיליוני שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הופקו על ידי החשוד ועל שם חברות הקש אשר בשליטתו תוך זיוף והתחזות. לדברי רשות המסים, "החשוד דאג לגלגל את חשבוניות המס הפיקטיביות בין חברות הקש שבשליטתו על מנת ליצור מצג שווא כי השליחים שעבדו אינם עובדים ישירים של חברת פרמיום וסופקו לכאורה ע"י קבלני משנה אחרים. כתוצאה מכך ובפועל הפיץ וקיזז החשוד חשבוניות מס פיקטיביות בסכומים של עשרות מיליוני שקלים בין החברות שבשליטתו והתחמק ממס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים".

ברשות ממשיכים ואומרים כי "בנוסף, על מנת להתחמק מתשלומי "ניכויים" למס הכנסה ולביטוח לאומי בגין העסקת עובדים נמנע החשוד מלדווח על מאות שליחים כשכירים של החברות בשליטתו או שדיווח על חלקם כשכירים שהשתכרו בסכום חודשי זעום, הנמוך מהסכום אשר הינו חב מס במס הכנסה וביטוח לאומי ואשר נמוך משמעותית מהסכום אשר קיבלו השליחים בפועל כשכר – במזומן וללא דיווח , מהחשוד. בהמשך וכתוצאה מכך חלק ניכר מן השליחים הגישו בקשות לתגמולי ביטוח לאומי – חל"ת בתקופת הקורונה על פי הצהרתם כי הינם מובטלים, למרות שבפועל עבדו כשליחים וקיבלו שכר במזומן ללא תיעוד מהחברות בשליטת החשוד".

הבוקר נערכו חיפושים בבתי ומשרדי המעורבים בפרשה וכן נערך חיפוש בביתו של ליאור סויסה, ונתפס במזומן סכום של 71 אלף שקלים וכן מכונה לספירת כספים ושעוני יוקרה הנאמדים בכ-200 אלף שקלים. החשוד הובא בפני בית משפט השלום בראשון לציון, שהורה על הארכת מעצרו עד לשעה 20:00 היום (יום ב') לאחר מכן ישוחרר למעצר בית עד ליום ה-19/12. בהמשך היום צפוי מעצרם של חשודים נוספים בפרשה.

 

מרשות המסים נמסר כי "החקירה בפרשה מתנהלת במסגרת המדיניות שמתווה שר האוצר למלחמה בהון השחור וכחלק מפעילות נרחבת שמנהלת הרשות כנגד מעלימי מס והגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה שמטרתה להביא לדוחי אמת וגביית מס אמת ולהגברת השוויון בנטל המס בקרב האזרחים. במסגרת זו נטלו חלק גם מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב ומנהל רשות המסים ערן יעקב בתדריך שנערך לפנות בוקר, בטרם היציאה לפעילות". 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הביטוח הלאומי: "הביטוח הלאומי מתייחס ברצינות לכספי הציבור, זו הסיבה שאנו מגלים אפס סובלנות לחברות קש לכאורה שפוגעות ביחסי האמון בין הציבור לבין המדינה. אדם המקבל קצבה הוא אדם הזקוק לה, ומי שמנצל לרעה את המצב פוגע במי שבאמת זקוק לכך. חברות מהסוג הזה מנסות לשטות בחוק ולהתייחס לקצבאות כאילו אין להן משמעות. הביטוח הלאומי הוקם מתוך מחשבה עלינו כחברה שדואגת לחלש ונוהגת בערבות הדדית, הפרת מטרה זו היא פגיעה בחברה כולה ולא ניתן יד להתנהלות שכזו".

תגובת Wolt: ״נפרדנו מהחברה החשודה לפני למעלה משנה. אנחנו מגלים אפס סובלנות כלפי מי שעובר על החוק או פועל בצורה לא תקינה ומסייעים לרשויות החוק בעבודתן".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אהרון 13/12/2021 17:21
    הגב לתגובה זו
    ממש שליחים של וולט!! ??!!??! ממש לא!!
  • 5.
    מושיק 13/12/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לשילטונות המס לעשות גביה מכל מעלימי מס כולל לביטוח לאומי ויש עוד הרבה עבודה לרשות המסים ישר כוח
  • 4.
    יאנוש 13/12/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
    אבל סויסה
  • צויצה 13/12/2021 21:51
    הגב לתגובה זו
    אשכנזי מיית.
  • עדי 13/12/2021 17:21
    הגב לתגובה זו
    רמאים באים בכל הצבעים והגדלים... התגובה הגזענית הזו מעידה בעיקר על כותבה
  • 3.
    המבין 13/12/2021 15:06
    הגב לתגובה זו
    זה הזוי -הבן אדם גנב מקופת המדינה עשרות מליונים ונעצר עד הערב -למה שלא ייעצר עד תום ההליכים .מנה מאלפי עובדים תנאים סוציאלים .הייתי חוקר את וולט ובודק אם היא לא אחראית לוודא שאדם שמעסיק מולה 1300 איש מתנהג כחוק .
  • 2.
    דודו 13/12/2021 14:48
    הגב לתגובה זו
    רק ככה אפשר יהיה להפיל את ארגוני הפשע
  • 1.
    מעל 10 שנים בפנים (ל"ת)
    לילי 13/12/2021 14:32
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.