"קיימת הבנה בעולם הערבי שהנפט אמנם לא נגמר אבל תפקידו יורד ברמה משמעותית. הנפט מהווה כ-38% מסך מהאנרגיה בעולם ואין לי ספק שזה יגיע ל-25% בעשורים הבאים כי יהיו תחליפים. המדינות האלו הבינו שהטכנולוגיה ניצחה אותם". כך אומר ד"ר יוסי מן, ראש החטיבה למזרח התיכון בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה ומרצה בבר אילן בראיון לביזפורטל ביחס להסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות. לתפיסתו, לשליטים באמירויות יש אופי של סוחרים. הם חושבים עסקים ואינטרסים. הפן הדתי איבד מחשיבותו שם. זאת מדינה שהייתה ליברלית ופרגמטית מבחינה היסטורית ואין ספק מבחינתו שזאת המדינה האידיאלית בעולם הערבי לחתום איתה הסכם מסוג זה. בנוסף הוא מדגיש את הפוטנציאל הכלכלי הגדול למדינת ישראל כמעצמה ביטחונית וטכנולוגית ומעריך שמבחינה תיירותית תגיע לכאן נהירה מהמפרץ הערבי לעבר ירושלים ואל-אקצה. 

מה הרקע להסכם הנוכחי?

"חשוב להבין את ההיסטוריה המקומית - איחוד האמירויות זה אזור כלכלי מאוד מפותח מבחינה היסטורית - עוד לפני שהתגלה שם נפט. עוד במאה ה-19 הייתה באזור קהילת סוחרים מאוד חזקה של פנינים. מעבר לנפט והגז האזור התברך גם בפנינים. שליטי האמירויות, קטאר, כווית ובחריין הם בעצם משפחות של סוחרים שב-DNA אלה סוחרים ואנשי עסקים. ומבחינה היסטורית זאת מדינה עם קשרי מסחר מפותחים לדוגמא עם הודו, איראן ובריטניה כל אלה יצרו נסיבות שבעקבותיהם איחוד האמירויות כל כך פורצת מעבר לנפט והגז.

"יצרו שם קהילה מאוד בינלאומית, מגוונת, סובלנית, רב דתית מעבר לזה יצרו תנאים תקדימיים למסחר כבר בעבר זה היה אזור ללא מס והרבה סוחרים איראנים עברו לאיחוד האמירויות כי הבינו שזה אזור בלי מס. הנפט בוודאי היה זה שהעצים אותם ונתן תשתית ענקית של כסף אבל צריך לומר שהאמירתים ידועים כסוחרים בכלל, ולא הצליחו רק בגלל הנפט. אלו אנשים שהתחנכו במערב בעיקר בבריטניה, מדינה ששלחה את השופטים שלה ללמוד בחו"ל כדי שיכילו את החוק הבריטי בתוך איחוד האמירויות, והם לא יגידו את זה אף פעם אבל זה יצר תהליכי חילון.

"הביטוי של האיסלאם הרבה יותר נמוך ביחס למדינות אחרות כמו סעודיה, קטאר ואיראן. זאת מדינה מאוד ליברלית עם כלכלה מפותחת אין לך בעיה של ההלכה האיסלמית. תוסיף לכל זה את המיקום האסטרטגי של האיחוד בכניסה למפרץ הפרסי עם נמל עמוק טבעי שספינות ענק יכולות להיכנס. יש להם את כל התנאים ליצירת כלכלה מפותחת.    

• ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
• אדנוק מציעה לאיחוד האירופי ויתורים בדרך לרכישת קובסטרו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"איחוד האמירויות הבינו שהישענות על מחיר הנפט מייצרת תנודתיות גדולה בכלכלה וכבר בשנות ה-90 קיבלו החלטה אסטרטגית לגוון את הכלכלה. זה למעשה מדינה שהיא אוסף של נסיכויות שהיה צורך ליצוק תוכן כלכלי שידביק את שבעת הנסיכויות. כל נסיכות לקחה על עצמה תפקיד לפי היתרון הכלכלי המובנה שהיה לה - לדוגמא אבו דאבי היא האזור המרכזי של נפט וגז, דובאי זה מרכז תיירותי-פיננסי מאוד חשוב, פוג'יירה זה תחנת עגינה עצומה של ספינות - השלישית בגודלה בעולם, עג'מאן הלכה על הקו תרבותי. כל נסיכות לקחה נתח בכלכלה ופיתחה אותה.

כיצד מחיר הנפט על השפיע על תהליך הנורמליזציה?

"יש פה החלטה אסטרטגית של המדינות הערביות לגוון את הכלכלה בעקבות ירידת מחירי הנפט ב-2008, 2014 וגם עכשיו בקורונה. קיימת הבנה בעולם הערבי שהנפט אמנם לא נגמר אבל תפקידו יורד ברמה משמעותית. הנפט מהווה כ-38% מסך מהאנרגיה בעולם ואין לי ספק שזה יגיע ל-25% בעשורים הבאים כי יהיו תחליפים. המדינות האלו הבינו שהטכנולוגיה ניצחה אותם. ועכשיו זה הזמן לגוון את הכלכלה כי אחר כך יהיה קשה מאוד. מחיר הנפט לא מצליח להתרומם עוד לפני הקורונה מחירו נע בטווח של 55-60 דולר כאשר ב-2008 הוא הגיע לשיא של 147 דולר. קשה להחזיר את המחירים האלו. יש את פצלי השמן, ועלויות הייצור יורדות. ונוצרה להם תקרת זכוכית. 

"התוכנית של האמירויות זה להפוך לקרן השקעות ענקית שתממן את האזרחים בעתיד באמצעות השקעות בחברות טכנולוגיה וישראל זה בדיוק הטכנולוגיה שהם מחפשים."

• בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
• הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

מה האינטרסים של איחוד האמירויות בהסכם?

"כל מה שמעניין את המפרץ הערבי זה ביטחון, סייבר וחקלאות מדברית. לאיחוד האמירויות יש אתגר גדול שנקרא בטחון. 80 ק"מ מהאיים הצפוניים של איחוד האמירויות נמצאת איראן. בעבר האיראנים כבשו שטחים של האיחוד ומבחינתם קיים איום ממשי שנקרא איראן. הם היו מפוחדים מאוד מהאיראנים כתוצאה מהאביב הערבי והמלחמה בתימן אך הם צברו בטחון וישראל היא השראה ענקית מבחינתם. מדינה קטנטנה עם יכולות טכנולוגיות גבוהות, עם כלכלה מצוינת. הצבא הכי חזק במזרח התיכון וזה הפך להיות דגם עבורם. הרצון להקים תעשייה ביטחונית דוגמת רפאל קורצת להם, שיהיו מהנדסים מקומיים שיצרו נשק זה לא משהו שרואים במדינה ערבית וההשראה זה ישראל. במקביל לבנות חיל אויר בסגנון הישראלי על מנת ליצור עליונות אווירית בכדי שיוכלו לאיים על האיראנים. ההסכם שלום אמור להעניק מעטפת של בטחון לאיחוד האמירויות.

"לא ברור מה קורה עם האמריקאים ויש להם טראומה ממה שקרה באביב הערבי שהאמריקאים נמנעו מלהתערב. הם גם לא יודעים מה יקרה אחרי הבחירות בארה"ב. ויש את המהפכה בארה"ב של הפצלי שמן שזה אומר שארה"ב שכמעט לא מייבאת ממזרח התיכון בכלל והמפרץ הפרסי בפרט. ערב הקורונה ארה"ב צורכת 17 מיליון חביות גולמי וערב הקורונה הם ייצרו 13 מיליון חביות באופן עצמאי. ב-2012 הם ייצרו 5 מיליון. ההפרש של 4.5 מיליון חביות נפט הם יכולים להביא מקנדה, מקסיקו וברזיל מקומות הרבה יותר קרובים.

"האמרתים והסעודים מבינים שעוד רגע האמריקאים עוזבים וזה הזמן לבנות צבא חזק. הדבר הראשון שהם חולמים עליו זה כיפת ברזל ואין לי ספק שזה מה שהם רוצים ולהערכתי זה בהחלט עשוי לקרות. מערכות טילים נגד טילים איראנים. ואולי גם בהמשך ברית הגנה בין ישראל לאיחוד האמירויות מול האיראנים. הדבר הראשון זה בטחון -  מערכות טילים, מערכות הגנה והתקפה ובגלל זה הסיפור עם ה-35F. וגם מערכות סייבר – שמדברים הייטק לא מדברים על וויז מה שמדברים בכל המפרץ הערבי זה סייבר. הם ראו תקיפות איראניות על מתקני אנרגיה שלהם.

"באיחוד האמירויות יש 87% זרים. ישראלי שילך לעבוד שם ימצא בעיקר עובדים זרים. אמנם בעל הבית הוא אמירתי, אבל המגזר העסקי נשלט כמעט בצורה מוחלטת על ידי עובדים זרים - 90% מהאנשים שיפגוש שם זה הודים, פקיסטנים, אינדונזים, מצרים, ירדנים ופלסטינים. מצד שני הם מבינים שזה גם איום ואחד הדברים שהם מחפשים זה מערכות ניטור שונות להתמודד עם הסוגיה.

"הבעיה השלישית שלהם זה אוכל – המפרץ הערבי הוא יבואן גדול של אוכל, בגלל המחסור במים ותנאי אקלים קשים. זה יצר בעיית בטחון מזון בעיקר במפרץ הערבי, הם בעבר עשו ניסיון לסבסד חקלאות דבר שעלה להם באובדן עצום של משאבי מים. אמנם יש להם מערכת התפלה מהמתקדמות בעולם אבל זה צורך הרבה אנרגיה ומאוד יקר.

"לדוגמא מה שקרה עכשיו בקורונה שמדינות סוגרות את המחסנים והמשמעות עבור המדינות הערביות זה רעב במדינות האלה. חלום גדול נוסף זה פיתוח של חקלאות מדברית לגדל מזון בתנאי קיצון כפי שיש שם - שמגיעים ל-50 מעלות חום. וישראל מהווה פוטנציאל מבחינת יכולת פיתוח לחקלאות מדברית."

באיזה אופן יתרום ההסכם לעסקים בישראל?

"ההסכם הזה הוא דרמטי. אם ישראלי היה מציע שירותים כלשהם לאמירתים, זה היה עושה להם בלאגן. בשביל לקיים מהלך עסקים היה צריך להקים חברה במדינה זרה ואז הכל לוגיסטיקה מורכבת אלא אם זה היה משהו קריטי וספיציפי מישראל. אחרת יש להם את הגרמנים, צרפתים, בריטים, אמריקאים שיכולים לספק להם את השירות. אבל עכשיו שיש הסכם נורמליזציה אין צורך להסתתר וישראל שווה בין שווים וזה יקל על העסקים, וזה פוטנציאל כלכלי גדול.

"מעבר לזה יש כאן סכר שנפתח - איחוד האמירויות היא כמו גשר לעולם הערבי והתפקיד שלה הוא לתווך את העולם עם המדיניות היותר שמרניות לדוגמא סעודיה שהם ביחסים מאוד טובים איתם."

מה גרם להסכם השלום לצוץ כרגע?

"בוא נבדוק מה קרה לכל צד- האמירתים היו צריכים ערבויות ביטחוניות, האמריקאים היו צריכים הישג מדיני וכלכלי. וגם מבחינת ישראל קיימת חשיבות פוליטית להישג המדיני. האמריתים מאוד חוששים מלכתו של טראמפ והם צריכים לייצר לעצמם מערכת הגנה מהירה או לייצר מערכת יחסים עם האמריקאים במקרה שהוא שלא ימשיך שתהיה מחוייבות גדולה. קיים חשש שהאמריקאים יהיו פחות מעורבים במה שקורה במזרח התיכון - ראינו לא מזמן את התקיפות האיראניות על מיכליות נפט וזה מגביר את החשש.

"בנוסף יש תחרות גדולה בין האמירויות לקטאר וההסכם הוא כמו מקל בגלגלים לקטארים. שתי המדינות משקיעות באותם דברים בדיוק. לדוגמא חברות התעופה – FLY Qatar או  FLY Emirates הן חברות מתחרות, מבחינת חסויות זה מנצ'סטר סיטי או פאריס סן ז'רמן. מדינות שמתחרות בכל מקום. העובדה שהקטרים חזקים בעזה ומתחזקים בעולם הערבי אני מניח שזה דחף את האמירויות לקשר עם ישראל, וזה כמו אצבע בעין לקטארים. הם מסוכסכים מאוד שתי המדינות האלו, והסעודים מסוכסכים עם הקטרים פי עשר. יש פה שנאה עמוקה בין הכלכלות והשליטים וזה היה תמריץ גדול בסיפור. קטארים ממנים את האחים המוסלמים ואילו האמירויות, סעודיה וישראל רואים בהם איום. וזה גם היה מהלך מול קטאר במידה מסוימת.

"מהצד האמריקאי טראמפ היה צריך הישגים לפני הבחירות, אני גם לא יודע לומר אם זה נכון הנושא של עסקאות נשק אבל זה בהחלט מסתדר לי. אני מניח שהאמריקאים רוצים למכור נשק לאמירויות ו-35F יכול להכניס הרבה מאוד כסף. וזאת תקופה לא פשוטה בשביל האמריקאים מבחינה כלכלית וזה הישג כלכלי ומדיני."

מה התרומה לישראל ההסכם הזה?

"יש פה פריצת דרך ביחסי ישראל עם העולם הערבי. האמירויות זאת המדינה השנייה בעושרה בעולם לנפש. מדינה שיש לה השפעה גדולה אחרי האביב הערבי. ויש פה אמירה שאפשר לסגור דברים עם ישראל בלי קשר לפלסטינים, הטאבו שהיה נגמר. מה שקורה פה זה תהליך הפוך, מדברים עם ישראל והפלסטינים מוזמנים לסגור עניינים מול ישראל.

"במאה ה-20 היו שלוש מדינות משפיעות בעולם הערבי במזרח התיכון – סוריה, מצרים ועיראק – הם נעלמו לחלוטין. הן עניות, אומללות ונלחמות אחת בתוך השנייה. מי שמשפיעות היום בעולם הערבי זאת סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות. והיום שתי מדינות מתוך השלוש איתך וזה הישג מדיני גדול מאוד."

מה הפוטנציאל הכלכלי לישראל?

"תחשוב על מוסלמים עולים לרגל- יש 3 מקומות קדושים עבורם - מכה, מדינה וירושלים. לפני הקורונה היו פה גלים של טורקים שהגיעו לפה בימי חמישי, גם המון ממרוקו ואלג'יר. עכשיו תאר לך את התיירות הזאת מסעודיה, איחוד האמירויות, עומאן, כווית, בחריין זה חלום שלהם.

"תחשוב כמה כסף ייכנס לכלכלה הישראלית. תחשוב מה זה יעשה לירושלים כעיר תיירות שבכל יום חמישי יגיעו לכאן אלפים מהמדינות האלו. וזה יגיע. תגיע לפה רכבת אווירית של אמירתים שכל החיים שלהם חולמים להגיע לירושלים. בנוסף זה גשר לאזור שהיה קשה לישראלים וכעת נפתח עבורם, תעשיית ההייטק ויש עוד מגזרים שניתן לפנות אליהם זה שוק גדול עם המון כסף."  

דיווחו שהפוטנציאל הכלכלי לישראל מוערך בין 300-500 מיליון דולר מאיפה זה יגיע?

"אני רואה עסקאות נשק. האמירתים כבר היום חזקים יש לך נסיכים שיושבים בקיימברידג' באוקספורד הם מכירים את העולם, זה לא מה שחושבים בציבור הרחב. אבל הם יודעים שיש דברים שישראלים יכולים לתת והשאר לא. וזה בטחון.

"וכשאני חושב על ה-500 מיליון דולר זה בעיקר עסקאות נשק, סייבר ומגזר תיירות שהוא בעל פוטנציאל גדול להגיע לישראל. הסיפור האמיתי זה הנהירה לירושלים. תשאל כל אמירתי או סעודי מה החלום שלך? הוא יגיד 'החלום שלי זה לבקר בירושלים באל אקצה'. הוא גם לא יכול להגיע ליום אחד, הוא ירצה לבקר קצת בירושלים להישאר עד שבת. אתה יודע מה זה עושה למלונות בייחוד לאמירתים שרגילים לרמת חיים מאוד גבוה."

ההסכם עשוי להביא מדינות נוספות?

"אני חושב שכן, זה כמו טרנד. ברגע שמישהו פורץ השאר ירצו להצטרף. אולי עומאן תהיה הבאה בתור. יש שם בעיות כלכליות חמורות. עומן זאת לא מדינה עשירה, יש לה מאגר נפט מדלדל וזהו.  גם בחריין עשויה להיות הבאה בתור לשלום עם ישראל.

"מנקודת מבטם הם יכולים לראות בישראל כמדינה שיכולה לתרום להם להתפתח. קרה פה אירוע משמעותי. וחשוב לומר שישראל הימרה נכון מבחינת ההסכם עם האמירויות – הלכה על מדינה שהיא פרגמטית. למשל יכלו ללכת עם סעודיה אבל שם זה יותר מורכב. הלכו על מדינה עם עושר כלכלי גדול. עם קשרים הכי מפותחים וכלכלה הכי מפותחת, זה היה מהלך יפה."

"בחלום שלי אני רואה מיליוני עולים לרגל מהמפרץ הערבי מגיעים לירושלים ועושים גיים צ'נג'ר במזרח ירושלים. עכשיו אנחנו בקורונה, אבל  קח עוד שנתיים אם ההסכם שורד - כל יום חמישי יהיה משהו שאנחנו לא מכירים. תיירות מאוד גדולה לארץ. זה לא יגמר בסעודיה גם במלזיה ירצו, אינדונזיה ירצו ויגיעו לפה תיירים מכל העולם הערבי."