בחירות, אירווזיון ודודו פארוק – מה הכי עניין את הישראלים ב-2019
המצב הפוליטי הבלתי אפשרי שתפס את ישראל בגרון מאז אפריל השנה, לא פסח על הישראלים. אם מישהו חשב שהישראלים אדישים לפוליטיקה, אז דווקא בגוגל, מראים שלא כך הם פני הדברים. לראייה, החיפוש המוביל של השנה היה "בחירות" – כשנראה שחיפוש זה ימשיך להיות רלוונטי לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2020.
באופן די מפתיע, את המקום השני תפסה סדרת הטלוויזיה 'הכלה מאיסטנבול', שעניינה את הישראלים יותר מאשר האירוויזיון שנערך בארץ. 'האח הגדול' הגיע למקום הרביעי, כשאחריו תוכנית הריאליטי '2025', במקום ה-5. במקום השישי הייתה אפליקציית 'חמ"ל', היחידה מבין האפליקציות שנכנסה לעשירייה הראשונה.
במקום ה-7 אלי כהן, לאור הסדרה של נטפליקס בכיכובו של סאשה ברון-כהן. אחריו מגיע תורו של דודו פארוק במקום ה-8, מי שהיה אחד מהתופעות המשמעותיות של תרבות המוזיקה המקומית. את המקום ה-9 לוקח מפלס הכנרת ומי שסוגר את העשירייה זו המרוץ למיליון.
מה קורה בעולם?
בעולם, עשרת החיפושים השכיחים ביותר דווקא מגיעים מעולם הקריקט, כששני מפגשים, האחד בין הודו לדרום אפריקה ומשחק בין הודו לבנגלדש, תפסו את המקום ה-1 וה-4 בהתאמה, כשאת המקום העשירי תופסת אליפות העולם בקריקט.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את המקום השני תפס קמרון בויס, שחקן ומדובב ממוצא יהודי, שמת כתוצאה מהתקף אפילפטי. את המקום השלישי תפס הקופה אמריקה, אייפון (5), משחקי הכס (6), סרט האוונג'רס: סוף המשחק (7), הסרט ג'וקר (8), השריפה בכנסיית נוטרדאם (9).
רשימת החיפושים המובילים בארץ ובעולם
בישראל
עשרת הגדולים 2019
1. בחירות
2. הכלה מאיסטנבול
3. אירוויזיון
4. האח הגדול
5. 2025
6. חמל
7. אלי כהן
8. דודו פארוק
9. מפלס הכנרת
10. המירוץ למיליון
בחדשות
1. בחירות
2. אפי נווה
3. סרי לנקה
4. כרמל מעודה
5. מיכל סלה
6. אורי אנסבכר
7. מושב משמרת
8. מחוז ירושלים
9. נעמה יששכר
10. הרב פירר
אנשים
1. דודו פארוק
2. לוסי איוב
3. מדונה
4. אושרת קוטלר
5. קובי מרימי
6. אפי נווה
7. תמיר סטיינמן
8. שפיטה
9. עמית סגל
10. מייקל לואיס
ריאליטי
1. האח הגדול
2. 2025
3. המירוץ למיליון
4. חתונה ממבט ראשון
5. הישרדות
6. מאסטר שף
7. דה וויס
8. מה אתם הייתם עושים
9. גולסטאר
10. رامز في الشلال
סדרות טלוויזיה
1. הכלה מאיסטנבול
2. אלי כהן
3. משחקי הכס
4. ביום שהאדמה רעדה
5. צ'רנוביל
6. الهيبة الحصاد
7. בית הנייר
8. פוראבר
9. סיפורה של שפחה
10. מצולמים
סרטים
1. מלך האריות
2. היו זמנים בהוליווד
3. הספר הירוק
4. הנוקמים סוף המשחק
5. הג'וקר
6. רפסודיה בוהמית
7. captain marvel
8. המוסד
9. כאב ותהילה
10. ימים נוראים
איך....?
1. איך מצביעים בבחירות
2. איך ממלאים לוטו
3. איך מכינים פנקייק
4. איך מחשבים אחוזים
5. איך בוחרים בקלפי
6. איך מכינים בורגול
7. איך להירדם מהר
8. איך לצייר חד קרן
9. איך מתקשרים מחסוי
10. איך לעשות כסף
בעולם
Searches
1 India vs South Africa
2 Cameron Boyce
3 Copa America
4 Bangladesh vs India
5 iPhone 11
6 Game of Thrones
7 Avengers: Endgame
8 Joker
9 Notre Dame
10 ICC Cricket World Cup
People
1 Antonio Brown
2 Neymar
3 James Charles
4 Jussie Smollett
5 Kevin Hart
6 Billie Eilish
7 Greta Thunberg
8 R. Kelly
9 Joaquin Phoenix
10 Jordyn Woods
Global News
1 Copa America
2 Notre Dame
3 ICC Cricket World Cup
4 Hurricane Dorian
5 Rugby World Cup
6 Sri Lanka
7 Area 51
8 India election results
9 台風 19 号
10 Fall of Berlin Wall
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
