בחירות, אירווזיון ודודו פארוק – מה הכי עניין את הישראלים ב-2019
המצב הפוליטי הבלתי אפשרי שתפס את ישראל בגרון מאז אפריל השנה, לא פסח על הישראלים. אם מישהו חשב שהישראלים אדישים לפוליטיקה, אז דווקא בגוגל, מראים שלא כך הם פני הדברים. לראייה, החיפוש המוביל של השנה היה "בחירות" – כשנראה שחיפוש זה ימשיך להיות רלוונטי לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2020.
באופן די מפתיע, את המקום השני תפסה סדרת הטלוויזיה 'הכלה מאיסטנבול', שעניינה את הישראלים יותר מאשר האירוויזיון שנערך בארץ. 'האח הגדול' הגיע למקום הרביעי, כשאחריו תוכנית הריאליטי '2025', במקום ה-5. במקום השישי הייתה אפליקציית 'חמ"ל', היחידה מבין האפליקציות שנכנסה לעשירייה הראשונה.
במקום ה-7 אלי כהן, לאור הסדרה של נטפליקס בכיכובו של סאשה ברון-כהן. אחריו מגיע תורו של דודו פארוק במקום ה-8, מי שהיה אחד מהתופעות המשמעותיות של תרבות המוזיקה המקומית. את המקום ה-9 לוקח מפלס הכנרת ומי שסוגר את העשירייה זו המרוץ למיליון.
מה קורה בעולם?
בעולם, עשרת החיפושים השכיחים ביותר דווקא מגיעים מעולם הקריקט, כששני מפגשים, האחד בין הודו לדרום אפריקה ומשחק בין הודו לבנגלדש, תפסו את המקום ה-1 וה-4 בהתאמה, כשאת המקום העשירי תופסת אליפות העולם בקריקט.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את המקום השני תפס קמרון בויס, שחקן ומדובב ממוצא יהודי, שמת כתוצאה מהתקף אפילפטי. את המקום השלישי תפס הקופה אמריקה, אייפון (5), משחקי הכס (6), סרט האוונג'רס: סוף המשחק (7), הסרט ג'וקר (8), השריפה בכנסיית נוטרדאם (9).
רשימת החיפושים המובילים בארץ ובעולם
בישראל
עשרת הגדולים 2019
1. בחירות
2. הכלה מאיסטנבול
3. אירוויזיון
4. האח הגדול
5. 2025
6. חמל
7. אלי כהן
8. דודו פארוק
9. מפלס הכנרת
10. המירוץ למיליון
בחדשות
1. בחירות
2. אפי נווה
3. סרי לנקה
4. כרמל מעודה
5. מיכל סלה
6. אורי אנסבכר
7. מושב משמרת
8. מחוז ירושלים
9. נעמה יששכר
10. הרב פירר
אנשים
1. דודו פארוק
2. לוסי איוב
3. מדונה
4. אושרת קוטלר
5. קובי מרימי
6. אפי נווה
7. תמיר סטיינמן
8. שפיטה
9. עמית סגל
10. מייקל לואיס
ריאליטי
1. האח הגדול
2. 2025
3. המירוץ למיליון
4. חתונה ממבט ראשון
5. הישרדות
6. מאסטר שף
7. דה וויס
8. מה אתם הייתם עושים
9. גולסטאר
10. رامز في الشلال
סדרות טלוויזיה
1. הכלה מאיסטנבול
2. אלי כהן
3. משחקי הכס
4. ביום שהאדמה רעדה
5. צ'רנוביל
6. الهيبة الحصاد
7. בית הנייר
8. פוראבר
9. סיפורה של שפחה
10. מצולמים
סרטים
1. מלך האריות
2. היו זמנים בהוליווד
3. הספר הירוק
4. הנוקמים סוף המשחק
5. הג'וקר
6. רפסודיה בוהמית
7. captain marvel
8. המוסד
9. כאב ותהילה
10. ימים נוראים
איך....?
1. איך מצביעים בבחירות
2. איך ממלאים לוטו
3. איך מכינים פנקייק
4. איך מחשבים אחוזים
5. איך בוחרים בקלפי
6. איך מכינים בורגול
7. איך להירדם מהר
8. איך לצייר חד קרן
9. איך מתקשרים מחסוי
10. איך לעשות כסף
בעולם
Searches
1 India vs South Africa
2 Cameron Boyce
3 Copa America
4 Bangladesh vs India
5 iPhone 11
6 Game of Thrones
7 Avengers: Endgame
8 Joker
9 Notre Dame
10 ICC Cricket World Cup
People
1 Antonio Brown
2 Neymar
3 James Charles
4 Jussie Smollett
5 Kevin Hart
6 Billie Eilish
7 Greta Thunberg
8 R. Kelly
9 Joaquin Phoenix
10 Jordyn Woods
Global News
1 Copa America
2 Notre Dame
3 ICC Cricket World Cup
4 Hurricane Dorian
5 Rugby World Cup
6 Sri Lanka
7 Area 51
8 India election results
9 台風 19 号
10 Fall of Berlin Wall
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
