בחירות, אירווזיון ודודו פארוק – מה הכי עניין את הישראלים ב-2019
המצב הפוליטי הבלתי אפשרי שתפס את ישראל בגרון מאז אפריל השנה, לא פסח על הישראלים. אם מישהו חשב שהישראלים אדישים לפוליטיקה, אז דווקא בגוגל, מראים שלא כך הם פני הדברים. לראייה, החיפוש המוביל של השנה היה "בחירות" – כשנראה שחיפוש זה ימשיך להיות רלוונטי לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2020.
באופן די מפתיע, את המקום השני תפסה סדרת הטלוויזיה 'הכלה מאיסטנבול', שעניינה את הישראלים יותר מאשר האירוויזיון שנערך בארץ. 'האח הגדול' הגיע למקום הרביעי, כשאחריו תוכנית הריאליטי '2025', במקום ה-5. במקום השישי הייתה אפליקציית 'חמ"ל', היחידה מבין האפליקציות שנכנסה לעשירייה הראשונה.
במקום ה-7 אלי כהן, לאור הסדרה של נטפליקס בכיכובו של סאשה ברון-כהן. אחריו מגיע תורו של דודו פארוק במקום ה-8, מי שהיה אחד מהתופעות המשמעותיות של תרבות המוזיקה המקומית. את המקום ה-9 לוקח מפלס הכנרת ומי שסוגר את העשירייה זו המרוץ למיליון.
מה קורה בעולם?
בעולם, עשרת החיפושים השכיחים ביותר דווקא מגיעים מעולם הקריקט, כששני מפגשים, האחד בין הודו לדרום אפריקה ומשחק בין הודו לבנגלדש, תפסו את המקום ה-1 וה-4 בהתאמה, כשאת המקום העשירי תופסת אליפות העולם בקריקט.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את המקום השני תפס קמרון בויס, שחקן ומדובב ממוצא יהודי, שמת כתוצאה מהתקף אפילפטי. את המקום השלישי תפס הקופה אמריקה, אייפון (5), משחקי הכס (6), סרט האוונג'רס: סוף המשחק (7), הסרט ג'וקר (8), השריפה בכנסיית נוטרדאם (9).
רשימת החיפושים המובילים בארץ ובעולם
בישראל
עשרת הגדולים 2019
1. בחירות
2. הכלה מאיסטנבול
3. אירוויזיון
4. האח הגדול
5. 2025
6. חמל
7. אלי כהן
8. דודו פארוק
9. מפלס הכנרת
10. המירוץ למיליון
בחדשות
1. בחירות
2. אפי נווה
3. סרי לנקה
4. כרמל מעודה
5. מיכל סלה
6. אורי אנסבכר
7. מושב משמרת
8. מחוז ירושלים
9. נעמה יששכר
10. הרב פירר
אנשים
1. דודו פארוק
2. לוסי איוב
3. מדונה
4. אושרת קוטלר
5. קובי מרימי
6. אפי נווה
7. תמיר סטיינמן
8. שפיטה
9. עמית סגל
10. מייקל לואיס
ריאליטי
1. האח הגדול
2. 2025
3. המירוץ למיליון
4. חתונה ממבט ראשון
5. הישרדות
6. מאסטר שף
7. דה וויס
8. מה אתם הייתם עושים
9. גולסטאר
10. رامز في الشلال
סדרות טלוויזיה
1. הכלה מאיסטנבול
2. אלי כהן
3. משחקי הכס
4. ביום שהאדמה רעדה
5. צ'רנוביל
6. الهيبة الحصاد
7. בית הנייר
8. פוראבר
9. סיפורה של שפחה
10. מצולמים
סרטים
1. מלך האריות
2. היו זמנים בהוליווד
3. הספר הירוק
4. הנוקמים סוף המשחק
5. הג'וקר
6. רפסודיה בוהמית
7. captain marvel
8. המוסד
9. כאב ותהילה
10. ימים נוראים
איך....?
1. איך מצביעים בבחירות
2. איך ממלאים לוטו
3. איך מכינים פנקייק
4. איך מחשבים אחוזים
5. איך בוחרים בקלפי
6. איך מכינים בורגול
7. איך להירדם מהר
8. איך לצייר חד קרן
9. איך מתקשרים מחסוי
10. איך לעשות כסף
בעולם
Searches
1 India vs South Africa
2 Cameron Boyce
3 Copa America
4 Bangladesh vs India
5 iPhone 11
6 Game of Thrones
7 Avengers: Endgame
8 Joker
9 Notre Dame
10 ICC Cricket World Cup
People
1 Antonio Brown
2 Neymar
3 James Charles
4 Jussie Smollett
5 Kevin Hart
6 Billie Eilish
7 Greta Thunberg
8 R. Kelly
9 Joaquin Phoenix
10 Jordyn Woods
Global News
1 Copa America
2 Notre Dame
3 ICC Cricket World Cup
4 Hurricane Dorian
5 Rugby World Cup
6 Sri Lanka
7 Area 51
8 India election results
9 台風 19 号
10 Fall of Berlin Wall

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
