השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש ינואר עמד על 10,538 שקל
השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בהיי-טק, בתחום התכנות והייעוץ עמד בחודש ינואר 2019 על כ-26 אלף שקל, גבוה בכ-150% לעומת השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק, כך על פי נתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהנתונים כי השכר הממוצע למשרת שכיר במשק עלה בכ-3.4% ביחס לחודש ינואר אשתקד.
עלייה של כ-3.4% בשכר הממוצע
על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש ינואר 2019 עמד על 10,538 שקל, עלייה של כ-3.4% ביחס לחודש ינואר אשתקד, וירידה של כ-2.5% ביחס לחודש דצמבר, אשר מוטה כלפי מעלה בשל חלוקת בונוסים עבר השנה החולפת.
על פי נתוני הלמ"ס, בחודש ינואר 2019, מתוך כלל משרות השכיר במשק, 33.9% היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק, 66.1% מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים שבהם השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק.
מקור: הלמ"ס
ענף המידע והתקשורת, אשר מכיל את תחום ההיי-טק, שומר את מעמדו כענף המוביל את השכר במשק, עם שכר ממוצע של כ-23.1 אלף שקל למשרת שכיר בחודש ינואר. בתוך תחום ההיי-טק, שיאני השכר הינם עובדי תחום התכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, אשר נהנו משכר חודשי ממוצע של כ-26 אלף שקל בחודש, עלייה של כ-5% לעומת החודש הקודם וקפיצה של כ-10% לעומת ינואר אשתקד.
מקור: הלמ"ס
נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר, כאשר בחודשים נובמבר 2018 עד ינואר 2019, עלה השכר הממוצע (במחירים שוטפים) ב-2.0% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.5% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2018.
מקור: הלמ"ס
בבחינת מספר משרות השכיר במשק, נרשמה בינואר ירידה של כ-0.4% ביחס לחודש הקודם, עם כ-3.68 מיליון משרות, אולם ביחס לחודש ינואר אשתקד, חל גידול קל של כ-0.25% במספר משרות השכיר במשק.
מקור: הלמ"ס
מנגד, בחודש ינואר 2019 היה מספר משרות השכיר בתחום ההיי-טק 318.1 אלף, ירידה קלה של כ-0.2% לעומת דצמבר 2018 בו היו 318.8 אלף משרות.
- 5.אנה 08/04/2019 10:28הגב לתגובה זוהשכר הממוצע אינו רלוונטי
- 4.ברוך 07/04/2019 16:43הגב לתגובה זוזה רק חלום להגיע לשכר כזה של 10000שקל הלוואי עלינו
- 3.ברוטו (ל"ת)רוח 07/04/2019 15:59הגב לתגובה זו
- 2.אף מילה על השכר החציוני במשק! (ל"ת)! 07/04/2019 14:55הגב לתגובה זו
- 1.פייק ניוז (ל"ת)רון 07/04/2019 14:20הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
