הסכם קיבוצי חדש לעובדי פרטנר ל-3 שנים נוספות
ההסכם משמר את מעטפת התנאים מהם נהנים כיום אלפי עובדי פרטנר, לצד הסכמות חדשות על 1% תוספת שכר ב-2019, תוספת שכר נוספת של עד 1.5% שתותנה בביצועי החברה ומנגנון השתתפות העובדים ברווחים
יו"ר הסתדרות המעו"ף ומ"מ יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ארנון בר-דוד, מנכ"ל פרטנר 3.07% איציק בנבנישתי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר האינטרנט וההייטק יקי חלוצי, סמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל בפרטנר עינת רום, סמנכ"ל כספים תמיר אמר ויו"ר ועד העובדים קרן אופק חתמו היום (ד') על הסכם קיבוצי חדש שיחול למשך שלוש שנים על כ-3 אלף עובדי החברה.
ההסכם שנחתם ממשיך את ההסכמים שהושגו בחברה בשנת 2016, תוך שמירה על ביטחונם התעסוקתי של העובדים, זכויותיהם הסוציאליות והפנסיוניות ותוך שימת דגש על סעיפים חברתיים וצמצום פערים.
ההסכם כולל תוספת שכר מיידית בגובה של 1% לעובדים עם ותק גדול משנה וחצי שתשולם רטרואקטיבית משכר חודש ינואר 2019, ותוספת נוספת לשכר בשיעור של עד 1.5%. תוספת זו מותנית בביצועי החברה, תיקבע במנגנון המבוסס על שיעור הגידול ב-EBITDA במחצית הראשונה של 2019 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2018 ותוענק לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני של 2019. ההסכם מתייחס גם להשתתפות העובדים ברווחי החברה ומסדיר את מענקי השיתוף ברווחים לשנים 2019-2021. בהסכם נקבע עוד כי הצדדים ידונו לקראת סוף השנה במנגנון תוספות השכר לשנים 2020 ו-2021.
כחלק מההסכם ייקלטו כ-20 עובדי קבלן בפרטנר להעסקה ישירה, תוך הכרה בוותק שצברו עד כה בחברה לטובת זכאות לזכויות שונות ואף לצורך מתן קביעות. בנוסף, בהסכם נקבע כי תוקם קרן אליה יופרשו מדי שנה כ-70 אלף שקל לטובת סיוע לעובדים נזקקים, שתופעל בשיתוף בין ההנהלה והוועד. סעיף חברתי נוסף בהסכם קובע כי שעות התנדבות של העובדים בפעילות למען הקהילה אשר תיערך מטעם פרטנר ובארגונה (למעט סייגים) תהיינה בשכר מלא.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד סוכם בין הצדדים על הגדלת מספר העובדים שיהיו זכאים לערך יום כוננות משופר וכי בחוה"מ פסח וסוכות יצאו העובדים לחופשה מרוכזת עם שני ימי חופש על חשבון המעסיק. כמו כן תוגדל הפקדת החברה לרכיב פיצויי פיטורים לנציגים מוותק של שלוש שנים ומעלה החל משנת 2021.
ההסכם החדש כולל גם תקציב לפעילויות רווחה ושימורן כפי שהיה נהוג בשנים האחרונות. לצד זאת הוא משמר את מעטפת התנאים כפי שנקבעו במסגרת ההסכם הקודם, בהם תוספת יום בחירה וערבי חג על חשבון החברה, השתתפות בתשלום קייטנות בחודשי הקיץ, חידוש תקציב קרן מלגות, ערך יום הבראה בסך של כ-500 שקל, קצבת ביגוד שנתית, קרן השתלמות לעובדים שהשלימו שלוש שנות ותק בחברה עם שיעור הפרשה מקסימלי מטעם המעסיק והשתתפות בתשלומי גני ילדים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
