האבטלה נותרה ברמת שפל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את נתוני סקר כוח אדם לחודש ינואר 2019. על פי הסקר, אחוז בני 15 ומעלה בכוח העבודה הוא 64.0% וכ-4.3% מתוכם אינו מועסק ושיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) של בני 15 ומעלה הוא 61.3%.
שיעור המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 64-25 ירד ל-80.3% בינואר 2019 לעומת 80.5% בחודש הקודם. אחוז זה בקרב הגברים עלה ל-84.9% לעומת 84.8% בחודש הקודם, ואילו בקרב הנשים אחוז זה ירד ל-76.0% לעומת 76.3% בחודש הקודם.
היכנסו למדור הבחירות של BizPortal
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 הגיע בחודש זה ל-3.7% ללא שינוי לעומת החודש הקודם. אחוז הגברים הבלתי מועסקים הגיע ל-3.7% גם כאן ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ואילו אחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ל-3.8% לעומת 3.7% בחודש הקודם.
שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 ירד ל-77.3% בחודש הקודם היה כ-77.5%. שיעור התעסוקה בקרב הגברים עלה ל-81.8% לעומת 81.6% בחודש הקודם, ואילו בקרב הנשים שיעור התעסוקה ירד ל-73.1% ירידה קלה לעומת 73.5% בחודש הקודם.
- 1.אלכס 25/02/2019 16:04הגב לתגובה זולא משנה מה יהיו הישגים של הממשלה, עדיין החמוצים יטענו שהכל רע, אין תקווה וביבי אשם בהכל.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
