רכישות באשראי
צילום: Istock
מיוחד

אמזון מדברת, eBay עושה; האם הקניונים בארץ בסכנה?

אלעד גולדנברג מ-eBay: "הפעילות שלנו בארץ עולה על הפעילויות במדינות אחרות"; בראיון מיוחד ל-Bizportal מספר על מאות אלפי קונים ישראלים באינטרנט בבלאק פריידיי ומסביר שהקניונים ייאלצו להתאים את עצמם - "עובדה שהם נכנסים לאונליין"

מורן ישעיהו | (5)

מאות אלפי ישראלים השתתפו בטירוף ההנחות של "בלאק פריידיי", וזה עוד לא נגמר. מבצעי הענק ימשיכו גם במסגרת ה"סייבר מאנדיי" שצפוי להציג הנחות משמעותיות יותר. אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של eBay בישראל מכנה את התקופה הזו "חגיגה צרכנית גם לקונים וגם למוכרים". אבל זו כנראה לא חגיגה לקניונים - נכון, גם המכירות בחנויות עצמן עולות, אבל הציבור הולך ועובר לאינטרנט - ימי מכירה כמו הבלאק פריידיי רק מחזקים את ההצלחה של רכישות באונליין.

ובכלל - בזמן האחרון אנחנו שומעים על כניסה מואצת של אמזון לשוק המקומי, ומסתבר ש-eBay כבר מזמן מגדירה את השוק המקומי כחשוב ופעיל במיוחד. משמע, הסיכון לקניונים הולך וגדל. הכתובת אמנם היתה על הקיר, אבל היום, במקביל לדיווחים על הרחבת הפעילות של אמזון בארץ, מניות הקניונים נפלו (ראו כתבה) והשאלה הגדולה היא - האם הקניונים ערוכים לשינויים בדרך הצריכה של הלקוח הישראלי?

גולדנברג מסכם את היקף הרכישות עד כה בבלאק פריידיי בגידול של 30% לעומת השנה שעברה. אבל מה שחשוב יותר זה ההשוואה ל"ימים רגילים", כאשר מדובר בגידול של פי 4! לדבריו, "בבלאק פריידיי ממוצע הקניה של הישראלים גדל באופן משמעותי ועבר את ה-75 דולר. המוצר הנמכר ביותר הוא הסמארטפונים, שזה אמנם המוצר הנמכר ביותר ב-eBay במהלך השנה, אך, בבלאק פריידיי הייתה קפיצה גדולה במיוחד מאחר וזה מוצר שערך החיסכון בו ביחס לארץ הוא מאוד משמעותי – החיסכון בקנייה אחת הוא מאות שקלים. ככה גם עם טאבלטים ולפטופים". אגב, זה יכול להיות ההסבר לצניחה של מניית סאני היום בבורסה. סאני, יבואנית סמסונג, עלולה לסבול מירידה בפעילות במקביל למכירות סמארטפונים דרך הרשת.

על כל פנים, למעלה ממאה אלף רכשו בבלאק פריידיי דרך eBay, כך מעריך גולדנברג ומוסיף - "בסקר שערכנו חודשיים לפני הבלאק פריידיי נמצא ש-93% מהישראלים קונים באינטרנט, מתוכם 70% אמרו שיקנו בבלאק פריידיי". 

בלאק פריידיי ב-H&O 

אז איך השפיעה הפחתת המע"מ והמכס על הרכישות?

"שר האוצר הוריד מכס על טלפונים סלולריים, מוצרי ילדים ונעליים ביוני. אני יכול להגיד שהרכישות לא השתנו משמעותית מאז אל מול המגמות צמיחה הקיימות. ישראלים קונים כך או כך באינטרנט. השינוי המשמעותי עוד לא הגיע, הפטור ממע"מ הוא רק על 75 דולר, עוד יש הרבה אי הסדרה סביב הרבה קטגוריות בייבוא אישי אבל יש המון המלצות היום כדי להפוך את זה ליותר קל".

מה אפשר להגיד על הבדלי המכירות בין הארץ לארה"ב?

"ברור לנו שהמחיר האמיתי נמצא בחו"ל ואמר את זה גם שר האוצר ובגלל זה הוא עושה את השינויים האלה. זאת אומרת יש עלינו הרבה יותר מהמיסים. אנחנו משלמים את העלויות הכבדות של הנדל"ן, את מרווחי המכירות של הרשתות הקמעונאיות. אין הצדקה לפער המחירים כאשר מי שיש לו נגישות לאינטרנט ומבין את זה, יכול לקנות מוצר באינטרנט ב-1/3 מהמחיר".

האם לדעתך יש לקניונים סיכוי מול האינטרנט?

"אנחנו רואים שהקניונים עושים שינוי גדול מאוד בתפיסה שלהם. אחד בעובדה שהם נכנסים גם לאונליין, למשל עם עזריאלי וביג שופ בארץ, ואני חושב שבאופן טבעי אנשים הולכים וקונים יותר באינטרנט. אני חושב שהקניונים לא ייסגרו אלא ילכו וישתנו. הם יהיו טובים יותר. החוויה לא יכולה להיות בפורמט הקיים של חנויות גדולות עם מלאים גדולים כאשר הפער הזה מתגלגל על הקונה".

קיראו עוד ב"בארץ"

"לרשת אופנה שיש לה היום 150 סניפים יהיו בעתיד 40 סניפים אבל יתר האינטראקציה עם הרשת תהיה באינטרנט. זה לא שהיא תמכור פחות, היא תלמד להרוויח יותר וזה מה שקורה גם בחול. רשת כמו 'מייסיס' שקיימת מהמאה ה-19, היום 25% מהכנסות שלה זה מהאינטרנט – וזו הרשת הכי אופליין שיש. יש דרך לעשות מהפך, זה לא אחד מהשניים, החכמה זה לשלב ביניהם".

סייבר מאנדיי – יום אחד או שבוע?

"הסייבר מאנדיי זה לרוב מבצעים של שבוע והוא נקרא גם cyber week. הוא מצד אחד המשך של בלאק פריידיי בזה שהוא נותן הנחות מאוד משמעותיות על מוצרים שכבר ראינו אבל גם מציע מבצעים אחרים בעיקר באלקטרוניקה ומוצרים דיגיטליים. אנחנו מאבחנים שהמבצעים על מוצרי אלקטרוניקה יהיו משתלמים הרבה יותר מהבלאק פריידיי".

למה דווקא השם 'סייבר'?

"באופן עקרוני הבלאק פריידיי הוא חג של הקמעונאות הוותיקה, של החנויות שהיו מנסות את המלאים לפני שהן מביאות מלאים חדשים לקראת המכירות של הכריסמטס. הסייבר היה חג האונליין כמלחמה על חג הבלא של האופליין אבל עם השנים הבלאק פריידיי גם עבר לאונליין ואז נוצרו שני חגים".

מה הצפי מבחינתך בימים הקרובים?

"נראה המשך צמיחה גם בסייבר מאנדיי. הלקוחות ב-eBay שמים מוצר למעקב ומקבלים התראות כשהמחיר יורד. יש לא מעט לקוחות שרכשו כבר את המוצרים בבלאק פריידיי ויש שלא רכשו אבל חלקם להערכתי, הם לקוחות שעדיין עוקבים אחרי המחיר כי הם יודעים שעוד יהיו הורדות משמעותיות על חלק מהמוצרים".

אמאזון מרחיבה את הפעילות שלה בארץ – מה התוכניות שלכם?

"אנחנו באופן תמידי מגדילים את הפעילות בארץ, רק ביוני האחרון היה פה המנכ"ל שלי שאמר שבשנים הקרובות יוכפל פה כוח האדם והפעילות שאנחנו עושים בארץ. אנחנו עובדים על מרכז פיתוח שמונה 270 איש ובעוד חטיבה עסקית שאותה אני מנהל וזאת פעילות שהיא לא דומה לפעילות במדינות אחרות, גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת הביזנס".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחד העם 27/11/2017 08:27
    הגב לתגובה זו
    איזה ערך לסוחרים יש בכתבת מאקו הזו
  • 4.
    כתבה יחצנית ביותר (ל"ת)
    דן 27/11/2017 08:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל999 27/11/2017 07:16
    הגב לתגובה זו
    מה שיחסל את הקניונים זה כמובן האינטרנט וגם הנגישות הזולה לחו"ל. אנשים שוהים הרבה ימים בחו"ל וגם עושים שם קניות לא מעטות
  • 2.
    ד 26/11/2017 23:30
    הגב לתגובה זו
    מצבם של חלק מהקניונים ורשתות הכלבו יתדרדר עד מאד. זה לא יעזור שהקניונים והרשתות הישראליות עוברות לאונליין משום שהמחירים דיי זהים לחנויות הרגילות...אנשים קונים באמזון כי זה זול ולא בכאילו ולכן איך שלא תסתכלו על זה הקניונים והכלבויים יפגעו- גם אלה שינסו את מזלם באונליין וגם אלו שלא.
  • 1.
    מיקי 26/11/2017 20:56
    הגב לתגובה זו
    מאוד אהבתי את ביזפורטל היום, כיסה את הירידות בקניונים באופן צמוד ומפורט
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: