נתניהו בקונגרס: "אל תהמרו על עתיד ילדכם, אל תורידו את הסנקציות על איראן"
נתניהו לאחר ההתנגדות הגלויה שגילו גורמים פוליטיים בממשל אובמה, רה"מ בינימין נתניהו נואם בשעה זו בקונגרס. נתניהו קורא בקול להפסיק את הכוונה לחתום על הסכם הסרת סנקציות על איראן בתמורה לפיקוח תחום הגרעין במדינה.
לדברי נתניהו, "מי שחושב שהעסקה עם איראן דוחה את הקץ, לא חוזה את העתיד נכוחה ולמעשה מקרב את הקץ. כשנגיע לאותה נקודה עם איראן, היא תהיה מסוכנת יותר ומסביב לה יהיו מדינות נוספות עם יכולות גרעיניות, באזור המסוכן ביותר בעולם -מזה"ת".
לטענת נתניהו קיים קווים מקבילים בין ארגון דעאש לשלטון האיראני. אמנם שני האחרונים נלחמים האחד בשני, אך זה שאיראן נלחמת בדעאש אינה הופכת את איראן לבת בריתה של ארה"ב. האחת מכנה את עצמה הרפובליקה האיסלמית והשנייה קוראת לעצמה המדינה האיסלמית. בתחילה הם מבקשים להשתלט על האזור של המזרח התיכון ואז על העולם כולו. ההבדל בין השניים הוא שדעאש חמושה בסכינים וגרזנים בעוד איראן מתקרבת ליכולת גרעינית.
כמו כן קרא נתניהו ליושבים בקונגרס: "אל תהמרו על עתיד ילדכם. אל תורידו את הסנקציות על איראן, כל עוד המדינה (איראן) לא תפחית את התוקפנות שלה מסביב לעולם. לפני שנוריד את הסנקציות כנגד איראן, אנו חייבים להעמיד שלוש תנאים. איראן חייבת להפסיק את תוקפנות השלטון שלה, שנית להפסיק לתמוך בטרור מסביב לעולם. שלישית היא חייבת לחדול מלאיים להשמיד את מדינת היהודים."
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד מדברי נתניהו:"אם איראן מאיימת לעזוב את המו"מ, הם יחזרו לבסוף למו"מ, זאת משום שהם זקוקים להסכם יותר מהמערב. לכם (לנציגי הקונגרס) יש את הכח ללחוץ עוד יותר על המדינה ואלו העושים איתה עסקים". נתניהו טען שזו עסקה רעה ועדיף בלעדיה: "האלטרנטיבה לעסקה היא לא מלחמה אלא עסקה טובה יותר. "
מוקדם יותר, כצפוי, בנימין נתניהו הזכיר את חג פורים והשווה אותו למצב הקיים כיום בו מדינת איראן מבקשת להשמיד את מדינת ישראל. "אם נצטרך, נעמוד לבד מול איראן, אך אני יודע שלא נעמוד לבדנו, משום שאתם תעמדו לצידנו. אתם מכירים את הסיפור של ישראל שאינו רק הסיפור של העם היהודי אלא גם של הרוח האנושית. "
- 9.אנחנו עם קשה עורף 04/03/2015 08:06הגב לתגובה זואנחנו עם עיקש ...כל ראש ממשלה בישראל אכל מרורים .... מבן גוריון שניזרק בבושת פנים לנגב ... אשכול שלעגנו לו וסיפרנו עליו בדיחות כפחדן לאומי ... גולדה מאיר שזרקנו אותה מכל המדרגות בעקבות מחדלי מלחמת יום כיפור ... יצחק רבין שאיימנו עליו בכלא לאחר שניתפס בהעלמת הכנסות, וזרקנו אותו מכס ראש הממשלה בבושת פנים .... מנחם בגין שהפגנו ליד ביתו ללא סוף עד שדעתו נטרפה ... את יצחק רבין שרצחנו במהלך כהונתו .... את אריק שרון שקיללו אותו עד שהוא קיבל שבץ מוחי ועזב אותנו כמת חי ... את אולמרט שמנהל את שארית חיו בבתי המשפט וכנראה יסיים כאסיר בבית הכלא ... דרך בנימין נתניהו שסרקנו את בשרו במסרקות ברזל, היכינו אותו בשוטים ועקרבים, האשמנו אותו בגניבת טיפות אף, האשמנו את אישתו בטרוף ובגניבת 100 שקל בחודש עבור החזרת בקבוקים ריקים ... ועוד ידנו נטוייה
- 8.Alek 04/03/2015 04:22הגב לתגובה זו5 מעצמות - צריכות אותך להסבר והדרכה ועם כן? זאת הדרך ??!! ממש לא ו לא
- 7.Alek 04/03/2015 03:59הגב לתגובה זו5 מעצמות - צריכות אותך להסבר והדרכה ועם כן? זאת הדרך ??!! ממש לא ו לא
- 6.נאום השובו בבונים הביתה ליער (ל"ת)בבון מצוי 04/03/2015 00:29הגב לתגובה זו
- 5.חיים 03/03/2015 23:52הגב לתגובה זווגם התקשורת
- 4.האמת שהוא צודק 100 אחוז אבל למתנגדים קשה עם זה (ל"ת)העם 03/03/2015 23:36הגב לתגובה זו
- 3.ראש ממשלה נלחם על עתיד המדינה!! (ל"ת)קליפ 03/03/2015 23:00הגב לתגובה זו
- 2.בדיבורים הוא 9 במעשים הוא 2 הממוצע 5.5 נכשל (ל"ת)מרגי ארמונד 03/03/2015 22:51הגב לתגובה זו
- 1.וזה ראש הממשלה שלי ... אני מאוכזב קשות מדבריו (ל"ת)דודו 03/03/2015 21:04הגב לתגובה זו
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
