נתניהו: "לא נסכים לאף הפסקת אש שלא תאפשר לצה"ל סיום טיפול במנהרות"
ראש הממשלה בנימיו נתניהו נשא הצהריים (ה') דברים בפתח ישיבת הממשלה שנערכה בקרייה בת"א. ראש הממשלה אמר בפתח הדברים כי "לא נסכים לשום הפסקת אש שלא תאפשר לצה"ל את סיום הטיפול במנהרות." נתניהו שלח תנחומים להורי המשפחות השכולות שבניהם נפלו במבצע ואמר כי "בניהם נפלו במערכה שאין צודקת ממנה".
מכאן, שלח נתניהו מסר ברור גם לכמה מחברי הממשלה שהעבירו ביקורת על ניהול המלחמה: "אזרחי ישראל משמשים דוגמה ומופת והחוסן שאתם מפגינים מול אויבינו מרשים. העמידה האיתנה הזו היא מכפיל כוח לאומי ומאפשרת לנהל את המערכה הכבדה הזו באופן שייתן את התוצאות הטובות ביותר למדינה ולאזרחיה - אחדות ההנהגה חשובה להצלחת המערכה וחשובה מאוד לעם ישראל."
"אין לי ספק שהאחדות הזו מעניקה עוצמה נוספת לחיילנו. יש מיעוט בציבור שדווקא ברגעים כאלה בוחר להקצין את עמדותיו מצד זה או אחר - אני קורא לכם, אל תפגעו באחדות המיוחדת שקיימת בנינו הזהרו בלשונכם ובמעשיכם - שרי הממשלה הם אלו שצריכים לתת דוגמה אישית לציבור כולו. העם מצפה מכולנו וראש ובראשונה מהממשלה להתלכד מאחורי המטרה."
"מנסים ככל האפשר להימנע מפגיעה באזרחי עזה"
"בימים שבהם חיילנו מסכנים את חייהם למען כולנו אנחנו חייבים להם את זה. ככל שאנחנו מאוחדים יותר אנחנו חזקים יותר. אנחנו מנסים להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים, אנחנו בהנהגה חושבים על החיילים, כל חייל הוא יקר לנו".
- 112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הביטחון משה (בוגי) יעלון אמר: "קצב ההתקדמות משביע רצון ואנחנו משלימים את הטיפול במנהרות הטרור, זו המשימה עליונה. צה"ל ממשיך גם היום בתקיפות אוויריות ברצועה נגד מטרות חמאס, הנזק לחמאס הוא חסר תקדים תשתיות, מוסדות שלטון, מתקני מחבלים ועוד. אנחנו לא מתפשרים על בטחון תושבי ישראל. יש לחמאס וארגוני הטרור מאות הרוגים, הם מסתירים את מספר הרב של הנפגעים שלהם. המציאות והעובדות בשטח הן שחמאס משלם מחיר כבד מאוד. שיתוף הפעולה בין הממשלה לצבא הוא יוצא דופן. המהלך הצבאי שנוהל על ידי הרמטכ"ל הוא זה שיעניק לנו את הכלים להתמודדות מול החמאס גם בזירות אחרות".
רא"ל בני גנץ, הרמטכ"ל, אמר: "יש שילוביות יוצאת דופן בין כל הכוחות שפועלים בשטח, נלחמים באזורים שמבחינה מקצועית מאוד מורכבים, ומתמודדים עם המשימות שאנחנו מטילים עליהם. לא ניתן להבדיל בין קרבי לג'ובניק, בין איש חיל האוויר לאיש חי"ר, כולם משולבים. נגיע לכל ההגדרות שלנו במבצע הזה".
- 7.המערכה תהייה ארוכה וסיזיפית - תשמרו על השיגרה וננצח (ל"ת)ליצן 31/07/2014 16:28הגב לתגובה זו
- 6.ישראלי 31/07/2014 14:00הגב לתגובה זוראש ממשלתנו היקר. אל תירא ואל תחת. עם ישראל כארי יתגבר על כל אויביו. העם איתך.
- 5.orenzeee 31/07/2014 13:38הגב לתגובה זומה שעצוב פה ששללו את הפיתרון לטיפול במהרות בגלל תקציב אבל המבצע הזה יעלה לנו בערך כפול ממה שהיה עולה כל פיתרון שהוצע אחד מהם היה ליצור תעלת מים כמו שחפרו את תעלת סואץ גל חפור סביב עזה זה אפשרי
- 4.נתניהו שפן. מתחנן להפסקת אש. (ל"ת)צחי 31/07/2014 13:14הגב לתגובה זו
- 3.רועי 31/07/2014 12:56הגב לתגובה זוהמנהרות שחיזבאללה חופר בצפון???
- 2.הוא כבר הסביר את הדלפת השיחה השקרית עם אובמה? (ל"ת)שמואל ברגר 31/07/2014 12:53הגב לתגובה זו
- 1.ברוך 31/07/2014 12:38הגב לתגובה זואין לדחות אפילו ליום כל מבצע ממש להשמיד אותם שירגעו לפחות 30 שנה תנו לצה ל לנצח ובגדול שידעו אויבנו אם מי יש להם עסק כמו שהחמאס ניראה הוא חזק על הפנים
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
