נתניהו: "לא נסכים לאף הפסקת אש שלא תאפשר לצה"ל סיום טיפול במנהרות"
ראש הממשלה בנימיו נתניהו נשא הצהריים (ה') דברים בפתח ישיבת הממשלה שנערכה בקרייה בת"א. ראש הממשלה אמר בפתח הדברים כי "לא נסכים לשום הפסקת אש שלא תאפשר לצה"ל את סיום הטיפול במנהרות." נתניהו שלח תנחומים להורי המשפחות השכולות שבניהם נפלו במבצע ואמר כי "בניהם נפלו במערכה שאין צודקת ממנה".
מכאן, שלח נתניהו מסר ברור גם לכמה מחברי הממשלה שהעבירו ביקורת על ניהול המלחמה: "אזרחי ישראל משמשים דוגמה ומופת והחוסן שאתם מפגינים מול אויבינו מרשים. העמידה האיתנה הזו היא מכפיל כוח לאומי ומאפשרת לנהל את המערכה הכבדה הזו באופן שייתן את התוצאות הטובות ביותר למדינה ולאזרחיה - אחדות ההנהגה חשובה להצלחת המערכה וחשובה מאוד לעם ישראל."
"אין לי ספק שהאחדות הזו מעניקה עוצמה נוספת לחיילנו. יש מיעוט בציבור שדווקא ברגעים כאלה בוחר להקצין את עמדותיו מצד זה או אחר - אני קורא לכם, אל תפגעו באחדות המיוחדת שקיימת בנינו הזהרו בלשונכם ובמעשיכם - שרי הממשלה הם אלו שצריכים לתת דוגמה אישית לציבור כולו. העם מצפה מכולנו וראש ובראשונה מהממשלה להתלכד מאחורי המטרה."
"מנסים ככל האפשר להימנע מפגיעה באזרחי עזה"
"בימים שבהם חיילנו מסכנים את חייהם למען כולנו אנחנו חייבים להם את זה. ככל שאנחנו מאוחדים יותר אנחנו חזקים יותר. אנחנו מנסים להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים, אנחנו בהנהגה חושבים על החיילים, כל חייל הוא יקר לנו".
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הביטחון משה (בוגי) יעלון אמר: "קצב ההתקדמות משביע רצון ואנחנו משלימים את הטיפול במנהרות הטרור, זו המשימה עליונה. צה"ל ממשיך גם היום בתקיפות אוויריות ברצועה נגד מטרות חמאס, הנזק לחמאס הוא חסר תקדים תשתיות, מוסדות שלטון, מתקני מחבלים ועוד. אנחנו לא מתפשרים על בטחון תושבי ישראל. יש לחמאס וארגוני הטרור מאות הרוגים, הם מסתירים את מספר הרב של הנפגעים שלהם. המציאות והעובדות בשטח הן שחמאס משלם מחיר כבד מאוד. שיתוף הפעולה בין הממשלה לצבא הוא יוצא דופן. המהלך הצבאי שנוהל על ידי הרמטכ"ל הוא זה שיעניק לנו את הכלים להתמודדות מול החמאס גם בזירות אחרות".
רא"ל בני גנץ, הרמטכ"ל, אמר: "יש שילוביות יוצאת דופן בין כל הכוחות שפועלים בשטח, נלחמים באזורים שמבחינה מקצועית מאוד מורכבים, ומתמודדים עם המשימות שאנחנו מטילים עליהם. לא ניתן להבדיל בין קרבי לג'ובניק, בין איש חיל האוויר לאיש חי"ר, כולם משולבים. נגיע לכל ההגדרות שלנו במבצע הזה".
- 7.המערכה תהייה ארוכה וסיזיפית - תשמרו על השיגרה וננצח (ל"ת)ליצן 31/07/2014 16:28הגב לתגובה זו
- 6.ישראלי 31/07/2014 14:00הגב לתגובה זוראש ממשלתנו היקר. אל תירא ואל תחת. עם ישראל כארי יתגבר על כל אויביו. העם איתך.
- 5.orenzeee 31/07/2014 13:38הגב לתגובה זומה שעצוב פה ששללו את הפיתרון לטיפול במהרות בגלל תקציב אבל המבצע הזה יעלה לנו בערך כפול ממה שהיה עולה כל פיתרון שהוצע אחד מהם היה ליצור תעלת מים כמו שחפרו את תעלת סואץ גל חפור סביב עזה זה אפשרי
- 4.נתניהו שפן. מתחנן להפסקת אש. (ל"ת)צחי 31/07/2014 13:14הגב לתגובה זו
- 3.רועי 31/07/2014 12:56הגב לתגובה זוהמנהרות שחיזבאללה חופר בצפון???
- 2.הוא כבר הסביר את הדלפת השיחה השקרית עם אובמה? (ל"ת)שמואל ברגר 31/07/2014 12:53הגב לתגובה זו
- 1.ברוך 31/07/2014 12:38הגב לתגובה זואין לדחות אפילו ליום כל מבצע ממש להשמיד אותם שירגעו לפחות 30 שנה תנו לצה ל לנצח ובגדול שידעו אויבנו אם מי יש להם עסק כמו שהחמאס ניראה הוא חזק על הפנים
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
