הסכם מס: ארה"ב עתידה לרדוף חשבונות של ישראלים במדינה

הושג הסכם בין משרד האוצר הישראלי לאמריקני לפיו תדווח רשות המס האמריקנית על חשבונות של אמריקנים בישראל
לירן סהר | (2)

מגבירים את אכיפת המס בין ארצות הברית וישראל: משרד האוצר גיבש "הסכם שבמהות" עם משרד האוצר האמריקני לשיפור אכיפת המס.

ההסכם מסדיר העברת מידע לרשויות המס בארצות הברית, באמצעות רשות המסים בישראל אשר תקבל את המידע מהגופים הפיננסיים בישראל. המידע שיימסר יכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארצות הברית, או בידי בעלי Green Card, או בידי תושבי ארצות הברית או בידי ישות משפטית שיש בה לאמריקאים החזקה מהותית. עוד סוכם כי בהמשך תהיה אפשרות שרשות המס האמריקנית תדווח על הכנסות בחשבונות של ישראלים בארצות הברית.

בהתאם להוראות ה- FATCA (או בהרחבה: Foreign Accounts Tax Compliance Act), על כל גוף פיננסי מחוץ לארצות הברית להתקשר בהסכם מיוחד עם רשות המסים האמריקאית, לפיו יתחייב לבצע בדיקה לבעלי חשבונות המוחזקים אצלו. המידע יועבר לרשויות המס האמריקניות, אחת לשנה. כמו כן, יתחייב הגוף הפיננסי להעביר מידע על מספרם של חשבונות שבעליהם סירבו לשתף פעולה ועל סך ערכם. גוף פיננסי שלא יציית להוראות החוק יהיה כפוף לסנקציה של ניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום ממקור הכנסה אמריקאי. אי ציות להוראות ה-FATCA על ידי גופים פיננסיים בישראל עלול להסב להם ולמשק הישראלי נזק כלכלי כבד.

בנוסף, יכלול ההסכם הוראות לשמירת המידע ואבטחתו וכן הוראות שיגבילו את השימוש שיוכלו רשויות המס בארצות הברית לעשות בו. ההסכם המלא יפורסם לאחר החתימה.

חתימה על ההסכם מקנה הקלות, ביניהן פטור מדיווח לגופים שונים או לחשבונות בעלי מאפיינים המעידים כי קיים סיכון נמוך מאוד להעלמת מס באמצעותם. יישום ההסכם עלול להביא לידיעת רשויות המס בארצות הברית מידע על קיומם של נכסים פיננסיים של תושבי ישראל, שהם אמריקאים, שיתכן שעד היום ברשויות המס בארצות הברית לא היו מודעים לקיומם ואף עלול להביא לנקיטת הליכים משפטיים בארצות הברית כנגד תושבי ישראל, בהתאם לדין בארצות הברית. 28 מדינות כבר חתמו על הסכם ה- FATCA, ביניהן: בריטניה, קנדה, דנמרק, מקסיקו, אירלנד, נורבגיה, ספרד, גרמניה, צרפת, הולנד, שוויץ, יפן, איטליה, הונגריה.

המשנה לממונה על הכנסות המדינה שעמדה בראש צוות המו"מ, פרידה ישראלי: "הסכם שבמהות מעניק לישראל מעמד של מדינה שיש לה הסכם חתום עם ארצות הברית. ההסכמות שהתקבלו עם משרד האוצר האמריקאי יקלו על הגופים הפיננסים הנדרשים לספק את המידע אודות חשבונות של אמריקאים בישראל. בנוסף, תימנע הטלת סנקציות על גופים פיננסים אשר לא יכלו לציית להוראות ה FATCA, ללא ההסכמות שהתקבלו עם משרד האוצר."

מאיגוד הבנקים נמסר: "זהו צעד חיובי מאוד שימנע שיבושים משמעותיים במערכת היחסים הכלכלית בין ישראל לבין ארצות הברית ויאפשר למערכת הפיננסית בישראל להמשיך ולתפקד ללא תקלות כחלק מהמערך הפיננסי הבינלאומי. ההסכם שהושג עם ממשלת ארה"ב יבטיח כי תהליך האיתור של לקוחות אמריקנים במערכת ההפיננסית הישראלית והמידע שיועבר אודותיהם, יתנהלו לפי הוראות הממשלה וייושמו תוך בקרה והנחיה של משרד האוצר, רשות המסים ויתר הרגולטורים הרלוונטים בישראל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנשים צוברים הון שאין להם צורך בו עדיף שיתרמו להארכת חי (ל"ת)
    חולה סרטן 01/05/2014 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    YL 01/05/2014 11:56
    הגב לתגובה זו
    מגפה פרצה בקרב הישראלים נוסעים ל USA ו מתחילים לאסוף כרטיסי אשראי כמה ש יותר טוב ואז עקיצה ובורחים לארץ מי צריך את הבושות ? כמובן אחרי זה בוכים הגויים אנטישמים שונאי יהודים ראו מה עשה מר פ. מושביץ בצרפת וכן הוא עוד גיבור
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.