מבצע מכשירי תנועה ב'חבר'
חברת מכשירי תנועה, יבואנית סוזוקי, קרייזלר, ג'יפ ודודג', יוצאת במבצע לחברי מועדון הצרכנות 'חבר'. במסגרת המבצע, יינתנו הנחות בגבהים שונים עבור חברי המועדון על דגמי כל החברות. תוקף המבצע – 24 במאי. בין ההנחות השונות, שנעות בין 5% ל-10% ואף יותר, תימכר למשל סוזוקי סוויפט במחיר של 75,000 שקלים לגרסה הידנית (הנחה של 4,000 שקלים), 90,500 שקלים לגרסה האוטומטית (GLS – הנחה של 7,500 שקלים) ו-96,000 שקלים לגרסת ה-GLX המאובזרת (הנחה של 6,000 שקלים). סוזוקי SX4 'אאוטדור' (ההאצ'בק), אשר תזכה בקרוב לדור חדש שכבר הוצג, תימכר בהנחה של 12,000 שקלים (למעלה מ-10%) לרמת האבזור GLA. עבור הגרסה המאובזרת, GLX, יזכו חברי המועדון להנחה של 6,000 שקלים.
גם בגזרת הספלאש תינתן הנחה גבוהה יחסית, כאשר הגרסה האוטומטית תוצע עבור 85,000 שקלים, המהווים הנחה של 9,500 שקלים. הידנית תוצע ב-66,000 שקלים (הנחה של 4,000 שקלים). כמו כן, סוזוקי אלטו ידנית תוצע ב-55,800 שקלים בלבד – הנחה של 6,200 שקלים לאחת המכוניות הזולות בארץ. בגזרת הפנאי יוצע הגרנד ויטארה בהנחות של 14,000 ו-22,000 שקלים לגרסאות ה-3 וה-5 דלתות בהתאמה. ג'יפ קומפאס יוצע ב-163,000 שקלים, שהם 12,000 שקלים פחות מהמחירון הרגיל.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
