כן פייט השלימה עסקה: גייסה 3.3 מיליון דולר ופיצלה את פעילות העיניים

הסכום שגויס משקף לחברת דנאלי שווי של כ-50 מיליון דולר. לאחר העסקה מחזיקה כן פייט ב-82% מהמניות של דנאלי. כן פייט תבצע גיוס של מיליוני שקלים ותדלל את בעלי המניות הקיימים במניות בהיקף של 2.4 מיליון דולר
תומר קורנפלד | (12)

חברת כן פייט ביופרמה השלימה את המהלך האסטרטגי שבו החלה לפני מספר חודשים שבמסגרתו יצקה את פעילות העיניים שלה לשלד הבורסאי דנאלי (סימול: DCMG.OB)

במסגרת העסקה גייסה החברה 3.3 מיליון דולר עבור חברת הבת, בעיקר ממשקיעים מוסדיים זרים. מדובר בסכום הנמוך מאשר התכנון הראשוני לגיוס של 5 מיליון דולר. הסכום שגויס משקף לחברת דנאלי שווי של כ-50 מיליון דולר לפני הכסף.

פעילות חברת הבת מיועדת לטפל במחלות עיניים - שוק המוערך בכ-8 מיליארד דולר הכולל מחלות של סינדרום העין היבשה, גלאוקומה ומחלת האובאיטיס. כן פייט צפויה להיות בעלת השליטה בחברת הבת ושם מקווים שיוכלו להציף ערך למשקיעי החברה בתל אביב.

לצורך השלמת העסקה נדרשת כן פייט לבצע גיוס הון בהיקף של מספר מיליוני שקלים. כחלק מן העסקה התחייבה כן פייט להשקיע סכום נוסף של כחצי מיליון דולר בחברת הבת. בנוסף, תקצה כן פייט לדנאלי מניות בהיקף של 2.4 מיליון דולר.

לאחר השלמת העסקה תחזק כן פייט בכ-82% ממניותיה של דנאלי אשר שוויה צפוי לעמוד על כ-56 מיליון דולר. הונה העצמי של החברה לאחר העסקה צפוי לעמוד על כ-5 מיליון דולר.

בין התרופות שבהן תנסה לטפל חברת הבת הוא סינדרום העין היבשה - מחלה כרונית אשר גורמת לפגיעה בייצור הדמעות, וכתוצאה מכך לגירויים ואי-נוחות בעיניים. היקף השוק לטיפול במחלה נאמד בכ-2 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    למי להאמין ל4 או ל10 תחליטו (ל"ת)
    חחחחחחח 16/11/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    HEBREW 16/11/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    החברה לא מצליחה לגייס סכומים פעוטים. אם העתיד כל כך פוטנציאלי איך זה שהמניה הדרדרה משיא של 170 ל- 50? המשקיעים הרציניים לא מאמינים לחברה יותר. הפיתוח נמשך כבר יותר מ-10 שנים ואין אור בקצה המנהרה. בקיצור, שומר נפשו ירחק.
  • שי אלוני 16/11/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    נכון שלחברה היה שיא גבוה יותר והיום היא נמוכה. אבל זה מגיע משני גורמים חיצוניים, שאתה לא יכול להתעלם מהם: א. תראה מה קרה בכל הבורסות. ירידות של 65%, כמה שהן כואבות, הן מנת חלקן של מניות רבות. לא רק של כןפייט. כמעט בכל הסקטור שלה, ובכל הסקטורים בכלל. ב. החברה עוסקת במחקר, ניסויים מתקדמים בכמה מסלולים. עד שתגענה התוצאות, יושבים בשקט ומחכים. אז לא מפרסמים הודעות " בלוף" , אלא מחכים לסופיות. חוצמזה לא הייתי אומר שגיוס של 11 מש" ח בימים אלו לחברת ביו הוא דבר של מה בכך. ממש לא, תבדוק עסקאות נוספות. לעניין זה שהניסויים נמשכים עשר שנים- מדובר בחברת פארמה (תרופות), לא מדיקל דיבייס (מכשור רפואי) . אלו הם בדיוק טווחי הזמנים המקובלים.
  • 7.
    אלבנדי 16/11/2011 10:09
    הגב לתגובה זו
    3.3 מ $ מיועדים לניסוים בתחום העיניים: עיין יבשה, גלאוקומה ואבואיטיס בהמשך. שאר הכסף שיגויס בארץ מיועד למימון הניסויים בתחום סרטן כבד, צהבת C ופסוריאזיס. נשאר לקוות להצלחה בניסויים ובגיוסים
  • 6.
    מהיר ועצבני 16/11/2011 09:56
    הגב לתגובה זו
    12 שנה מחקרים ניסוים ולא מגיעים לשום מקוםהעיקר פנינה פישמן לוקחת מיליון שקל כל שנה.
  • מבין עניין 16/11/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    אתה לא חייב להשקיע בחברה אם זה מה שאתה חושב
  • 5.
    יהודה 16/11/2011 09:52
    הגב לתגובה זו
    מישהו יכול להסביר לי מה זה אומר לגבי מה שיהיה עם המניה?בגלל שהגיוס לא גדול,זה אומר שהיא לא תרד הרבה,או שזה קשור לשער בו הם מגייסים את הכסף?
  • 4.
    עדי 16/11/2011 09:48
    הגב לתגובה זו
    הגיוס הוא מינורי ולא אמור להשפיע על המחזיקים מכיוון שהגיוס מתבצע בגובה 50- 54 אגורות שזה ערך המניה כרגע ואחרי זה למניה אפסייד משמעותי מאוד בהצלחה למחזיקים
  • 3.
    רואה חשבון 16/11/2011 09:27
    הגב לתגובה זו
    תחום העיניים נמצא כרגע בפאסה 3. השלמתו יציף ערך עצום, במיוחד בתחום בו לחברה מעמד של מפתחת תרופת יתום. בהחלט מעניין.
  • 2.
    שלד גמור הדנאלי הזה (ל"ת)
    זהירותתתתתתתתתתתתתתת 16/11/2011 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עם גייסה 3.3 מיליון אז למה עוד גיוס???? (ל"ת)
    כן פייט 16/11/2011 09:17
    הגב לתגובה זו
  • כשתלמד עברית, יענו לך (ל"ת)
    HEBREW 16/11/2011 10:27
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.