בגלל הפיגועים במצרים: השווי של שותפות EMG צנח ב-35% בתוך כשנה

שותפות הגז המצרית אשר התמודדה עם הפסקות חוזרות ונשנות לאספקת הגז לישראל נאמדת נכון לסוף ספטמבר ב-1.9-2.15 מיליארד דולר בלבד, זאת לעומת 2.9-3.3 מיליארד דולר בסוף 2010
תומר קורנפלד | (3)

"המדיניות של אמפל אמריקן היא להשתמש ביתרת רווחיה כדי לממן את הפעילות העסקית שלה וכן כדי לפדות או להחזיר את יתרת החוב הנוכחית של אמפל", כך כותבת היום חברת ההחזקות של יוסי מימן עם פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי.

תשומת לב מיוחדת בדו"חות הכספיים מייחסת החברה לשותפוות הגז הישראלית-מצרית EMG אשר נאלצת להתמודד עם קשיים באספקת הגז לישראל. חברת אמפל המחזיקה ב-12.5% ממניותיה של EMG דיווחה על ירידה של כ-35% בשוויה של EMG מאז סוף 2010.

שוויה של EMG בסוף השנה עמד על 2.9-3.3 מיליארד דולר בסוף השנה וכעת היא מסתכמת ב-1.9-2.15 מיליארד דולר בלבד. נכון להיום, שווי החזקתה של אמפל ב-EMG המיוחס ל-16.8% מהמניות (כולל מוסדיים) עומד על 311 מיליון דולר. חלקה הישיר של אמפל בשותפות עומד על 231.2 מיליון דולר.

את הרבעון השלישי של השנה חתמה אמפל אמריקן עם הכנסות של 165.4 מיליון דולר, זאת לעומת 123.2 מיליון דולר בתקופה המקביל אשתקד. בשורה התחתונה אמפל חתמה את הרבעון עם הפסד של 20.2 מיליון דולר.

ההפסד של החברה כולל הפחתה של 25 מיליון דולר ברבעון השלישי, השפעה חיובית של שינויי מט"ח בהיקף של 9.2 מיליון דולר והפחתת נכסים לא מוחשיים בהיקף של 1.6 מיליון דולר.בחבר מציינים שלולא אותן הפחתות חשבונאיות הייתה מציגה הפסד של 2.9 מיליון דולר.

בסוף הרבעון השלישי לחברת אמפל אמריקן היו 118.9 מיליון דולר במזומן. סך ההתחייבויות של החברה למחזיקי האג"ח נכון לסוף ספטמבר עמד על 260.5 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פול 15/11/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    הגרוע מכל ביחסנו עם מצרים עדיין לפנינו. עיסקת הגז עם ישראל בעיני הציבור המצרי קשורת לשחיתויות של משטר מובארק. אין ביכולת המצרים אפילו לספק את הצרכנים מבית שלא לדבר על ייצוא. וכעת בפירוש לא מוכנים לדבר על ייצוא. הגז המצרי לישראל מת. כל מי שהשקיע ב-EMG שם את כספו על קרן הצבי. יותר קל עבור זל והטאילנדים לדרש את כספם בחזרה מיוסי מימן. יותר סיכויים למרות שגם כאן מאוד קלושים. יוסי צחק כל הדרך אל הבנק על המכירות.
  • 2.
    איפה הראשות לני" ע 15/11/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    חוסר האחריות שבה ילדים חסרי מקצועיות ממליצים על חברות ותחומים שאין להם מושג עבר את הגבול.מישהו צריך לשים לזה סוף!
  • 1.
    אי 15/11/2011 10:52
    הגב לתגובה זו
    תשימו לב שלאמפל יש רק 12 אחוז והמצרים יודעים שתהיה להם בעיה בינלאומית אם לא יספקו את הגז והם משתדלים עכשיו לפתור את הבעיה עם המחבלים כשעכשיו מחכה להם תביעה בינלאומית בחול כי החברות הבינלאומיות הם לא יוותרו על הכסף
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.