ניתוח קמפיין

"הפילה של הטונה": שקר מוצהר וכשר לחלוטין

אסטרטגית המיתוג, עטרה בילר מנתחת את הפרסומת של סטארקיסט וחוזרת איתה לאחד הטריקים הוותיקים בעולם המיתוג, דימוי מעולם אחר לקטגוריה
עטרה בילר | (10)

"הפילה של הטונה" הוא סגיר הבנוי על פי כללי התפיסה והתיוק האנושיים הכי נכונים שיש.

כדי להטביע במוחנו את העובדה שטונה סטארקיסט, בניגוד לטונה רגילה, איננה תוספת לסלט או ממרח ללחם, אלא המנה העיקרית, חוסכת החברה הרבה מילים, תיאורים והסברים. היא פשוט מודיעה לנו שסטארקיסט היא הפילה של הטונה.

להוכיח את חפות כוונותיה מודיעה לנו החברה באמצעות הפרסומת האחרונה על צירוף מזלג לכל קופסת שימורים במטרה לאכול טונה ישירות מהקופסא, בלי תוספות ובלי לנגן כינור שני! כי כאשר אתה פילה, ולא סתם טונה, אז אתה המנה העיקרית.

אנשים רבים רואים בדג מאכל תפל, לא מספיק טעים, מלא עצמות ובעיקר - פחות מרגש מסטייק. ולכן, כאשר תמונה חדשה חודרת את תודעתנו ומתמקמת שם, היא דוחקת הצידה את כל מה שאנחנו יודעים, מרגישים וחושבים על הדבר הקודם, מפנה לעצמה מקום משל עצמה.

פרסומת סטארקיסט מאת משרד הפרסום אליקים הרמן & נהרדע

במקרה של טונה סטארקיסט המלחמה הנצחית היא מול שני אויבים: עולם התוספות מול עולם המנות העיקריות, ועולם הבשר מול עולם הדגים. פילה מקפל בתוכו מלבד הטעם, עולם שלם של עונג ויוקרה, ולמעשה מקפיץ בכך את הטונה כמה עולמות קדימה.

פטנט זה של אריזת כל מה שרוצים לומר על מותג בתוך דימוי שהוא נוכרי לקטגוריה הינו טריק חכם וותיק בעולם ההמשגה בכלל והמיתוג בפרט. קחו למשל את ה'שמפניה של הטבע' (מי עדן) שעשתה עבודה דומה כשאותתה לשוק שמדובר לא רק במים טבעיים אלא במים מעודנים וטעימים במיוחד. או את "הרולס רויס של המזגנים" שרצה לשלוף את אלקו מעולם המזגנים המשעמם על ידי השוואתו למכונית נדירה ויקרה.

דוגמא נוספת היא 'הקרם של היוגורט' שניסתה לטפל בבעיה האינהרנטית של יוגורט כמוצר חלב פחות מפנק, ולמעשה "ארז אותו" במטאפורה של קרם. קרם, בדומה לפילה, מקפל עולם אסוציאציות של טעם ושל יוקרה (קרם דה לה קרם). ברוח זו אפשר לצרף רבים וטובים כגון האמא של הגבינות הצהובות, האיינשטיין של יפאן (בתקופה שאלקטרוניקה יפאנית טרם ביססה את מעמדה כמספיק גבוהה וחכמה).

מבנה זה של 'תפירת תחפושת' למותג השאולה מעולם שונה, מבוסס יותר, הוא הדוגמא הכי קומפקטית וחסכונית של אסטרטגית disruption שחייב להיות בה צירוף מטריד אך רלוונטי לצרכן. כך אנו לומדים על העולם ומפנימים אותו: זאב, מלמדים אותנו, זה סוג של כלב, אבל פראי. לכן זה מרגש לראות אותו בגן חיות. מאותה סיבה מעניין אותנו לטעום מי עדן ולשאול האם טעמם שונה ממי ברז והאם בכל זאת 'יופלה' מרגש יותר מהיוגורט שהכרנו כל חיינו.

השאלה האם המיתוג חייב להגזים או לזייף כדי להשיג מטרות אינה רלוונטית היות שכל עוד השקר הוא שקר מוצהר, ברור ומוסכם על קהלי היעד, אזי התכסיס הזה, כמכשיר מיצוב, כשר לחלוטין, מדויק וחסכוני במלים ומשיג מטרה אסטרטגית של הרחבת מודעות ונתח שוק בפרקי זמן מקוצרים יחסית. למעשה, אפשר לומר שהתכסיס הזה הוא מעין סוס טרויאני של מיתוג. והרי לנו עוד דימוי..

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    משה דה גרציה 17/11/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
    מאמר מאלף מלא תובנות ,תמציתי ומדויק.כל הכבוד לעטרה על הניתוח המבריק
  • 8.
    רועי 16/11/2011 15:40
    הגב לתגובה זו
    את אומרת לי מה אני רואה... המדע הזה מצחיק אותי
  • 7.
    מומו 15/11/2011 12:02
    הגב לתגובה זו
    ואם יגידו ה"פילה" של הטונה, אז מה? אז אנשים ירוצו לעמוד בתור כדי לזכות בקופסת שימורים שהבטיחו בה פילה? הטריק מובן, הטונה מוכרת והניתוח מיותר ו"אובוויאס".
  • 6.
    הניתוח שלך באמת בטעם טונה...שטויות (ל"ת)
    ניצה 13/11/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מדהים אהבתי כל מילה את צריכה להיות פלנרית :) (ל"ת)
    צביה בילר 13/11/2011 13:00
    הגב לתגובה זו
  • עטרה בילר 13/11/2011 15:23
    הגב לתגובה זו
    צביה חורגת ממנהגי - חייבת לבדוק אם קיימת קירבה משפחתית. אודה לך אם תיצרי איתי קשר בפייסבוק atara bieler. חן חן על התגובה.
  • 4.
    מתלמדת קריאטיב 13/11/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    יצא למישהו לראות את הקמפיין הזה באינטרנט ? זה לדעתי עוד באויר. אחד הביצועים הכי מזעזעים שנראו בשנים האחרונות. נראה כמו קמפיין משנת 1999 (אני אז הייתי תלמידה בתיכון...)
  • 3.
    נכון (ל"ת)
    ירון 13/11/2011 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צפון 13/11/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    ניתוח לא נכון כאשר ההבנה של הרעיון המרכזי של הפרסומת מוטעה
  • 1.
    נהנתי לקרוא כל מילה. תענוג. (ל"ת)
    רועי 13/11/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.