בודקים אסטרטגיה: מסחר באג"ח א' של אמפל אמריקן הניב רווח מהיר של 7.2%
חברת אמריקן אמפל סבלה בחודשים האחרונים רבות מהפסקת הזרמת הגז ממצרים ובהמשך מהורדת דירוג החוב שלה מצד סוכנות האשראי. בהתאמה התשואות על אגרות החוב של החברה זינקו לרמות של עד 40%. למעשה, בשבוע שעבר דווח שוב על פיצוץ בצינור הגז המצרי והפסקת אספקת הגז, דבר הממחיש את הסיכון בהשקעה בחברה זו. אך האם, אחרי הכל, היה ניתן להפיק רווח מהיר מהמסחר באג"ח?
בתאריך ה-24 לאוקטובר הצגנו במסגרת BizportalTV עם קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, אסטרטגיה שהצליחה להניב למשקיעים רווח ממוצע של כ-7.2%. השיטה היא
האסטרטגיה על איגרות החוב אמפל אמרי אגח א התבססה על כך שלחברה המחזיקה בספקית הגז המצרית לישראל EMG יש קופת מזומנים גדולה של מעל 300 מיליון שקלים.
הקנייה על פי האסטרטגיה מתבצעת לפני יום הקום ונמכרת למחרת, ביום האקס. כאשר הרווח נוצר מקניית האג"ח במחיר שוק, קבלת 27 אגורות תשלום קרן וריבית ולמחרת מכירת האג"ח בירידה. כל הפער המתקבל מניב רווח למשקיע.
בעת שידור הסרטון, נסחרה האגרת במחיר של 73 אגורות. במקרה שהקנייה נעשתה במחיר זה כל מכירה של האג"ח במחיר 57.8 אגורות ומעלה ייצרה למשקיע רווח. במקרה המדובר הרווח היה גבוה יותר כי הנייר סגר במחיר של 62.05 אגורות לאחר שרוב היום נסחר ברמות גבוהות יותר.
המשקיע הממוצע יכול היה למכור את אגרת החוב במחיר של 63 אגורות - דבר אשר היה מייצר לו 9% תשואה עבור 80% מההשקעה וסה"כ רווח של 7.2% על ההשקעה. מי שקנה רק ביום הקום, במחיר של 77 אגורות יכל היה גם להרוויח אם מכר בשער גבוה יותר מ-62.5 אגורות.
החישוב הוא להלן: קניתי 100,000 ע.נ. שילמתי 77,000 שקלים. קיבלתי 27,000 שקלים פדיון קרן וריבית. נשארו לי 80,000 ע.נ. שעלו לי בפועל 50,000 שקלים (77-27) כלומר כל ע.נ. מתוך ה-80,000 עלה לי 62.5 אג' 50,000=62.5*80,000. משמע 62.5 אג' זאת העלות וכל מה שמעבר זהו רווח.
לדבריו של שגב, את האסטרטגיה הזאת ניתן לבצע שוב באותה החברה רק הפעם בסדרה אמפל אמרי אגח ב. יום הקום באג"ח זה הוא בינואר של 2012. כיוון שאסטרטגיה זו היא ברמת סיכון גבוהה, שגב ממליץ להמתין ולבחון את התוצאות הכספיות של החברה ובכך לבטל מימד נוסף של אי וודאות.
- 6.שמואל 14/11/2011 10:02הגב לתגובה זועל הנייר נראה ריווח. אך בפועל מי שקנה ב 77 אגורות (על פי הדומא) וקיבל מחיר מלא משלם מס הכנסה על רווחי הון. ובנוסף מס הכנסה על הריבית. כך שבפועל נשאר הרבה פחות מ- 27 אגורות. בכל מקרה ההפסד בטוח.
- 5.מומו 14/11/2011 09:26הגב לתגובה זואבל קיבלת 27 אגורות לעו" ש = קרן ריבית....
- 4.תכלס כולם הפסידו 14/11/2011 05:18הגב לתגובה זואין מתנות בשוק..........
- 3.פלאפל הנקי 13/11/2011 23:34הגב לתגובה זומסתבר שצריך לפתוח דוחות כספיים כדי למצוא הזדמנויות שכאלה...
- 2.רוני 13/11/2011 23:14הגב לתגובה זומסוכן ברמות. ליבי עם המסכנים שיתפתו. לא יותר בטוח מלוטו
- 1.אורי גוטמן 13/11/2011 22:19הגב לתגובה זועזבו שעובדתית מה שכתוב פה לא נכון, בתחילת הכתבה רשום: " ניתן להפיק רווח כמעט חסר סיכון" ובסופה רשום: " כיוון שאסטרטגיה זו היא ברמת סיכון גבוהה" לפחות תחליט אם זה מסוכן או לא !
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
