מגדל: "איטליה בתשואה של 6.6%, מדינות במצבה ירדו על ארבע והתחננו לסיוע"

אירופה פתחה שבוע במגמה שלילית ברורה. הדאקס יורד 1.6%. רוברט כרמלי ממגדל שוקי הון: "ההמהלך היווני הוא חיובי אך לא פותר את הבעיות הכרוניות"
רקפת גלילי | (5)

מאז זנח ראש הממשלה היווני את רעיון משאל העם, מתקדמת המדינה מוכת החובות במסלול מקרטע למניעת פשיטת רגל. פאפנדראו ומנהיג האופוזיציה אנטוניס סמאראס הסכימו להקים ממשלת אחדות, שפאפנדראו לא יעמוד בראשה, ושתאשר את תוכנית החילוץ האירופית.

הממשלה היוונית צפויה לנטוש חלק מעקרונות המדיניות הסוציאליסטית של מפלגת השלטון הקודמת ולהעביר את צעדי הצנע. בתמורה יועבר הסיוע ליוון אשר יעמוד על סך 130 מיליארד אירו וכמו כן, יועבר תשלום מיידי של בסך 8 מיליארד אירו שאושר למדינה כחלק מחבילת הסיוע שקיבלה ב-2010.

רוברט כרמלי, מנהל השקעות נאמנות חו"ל במגדל שוקי הון, בשיחה עם Bizpoortal: "המהלך היווני הוא חיובי אך לא פותר את הבעיות הכרוניות בגוש האירו, גם לא בטווח הקצר". כעדות לכך, תשואת האג"ח היווני ל-10 שנים עומדת עדיין על 27%.

"הבעיות המושרשות בגוש האירו הן שלוש: אחת, מדובר ביישות לא מוגדרת ולא מאוחדת. האזרח הגרמני לא מרגיש ערב לגורלו של שותפו היווני לגוש. כתוצאה מכך, חסר גוף אחד ומרכזי שיקבל החלטה מהירה. שנית, הצמיחה נמוכה, אירופה נמצאת כעת במיתון, וזה תלויה בגורמים כמו הבעיה הדמוגרפית ובסקטור הציבורי המנופח. באיטליה לדוגמא הממוצע הדמוגרפי עומד על פחות מילד אחד במשפחה כאשר ממוצע מיטבי לצמיחה עומד על 2.3 ילדים".

הדבר השלישי, כרמלי מסביר, הוא שהחובות בגוש גבוהים והמינופים גבוהים. נקח את איטליה לדוגמא, מדינה עם החוב השלישי בגודלו בעולם. החוב לתוצר עומד על 120% ומרבית החוב הוא עם מח"מ קצר כך שהממשלה צריכה לגלגל חוב בטווח הקצר והיא חייבת לגייס כספים בטווח המיידי.

איטליה חייבת כמעט 1.6 טריליון אירו (2.2 טריליון דולר) למחזיקי האג"ח יותר מספרד, פורטוגל ואירלנד ביחד, מה שהופך אותה לפגיעה מאוד לשינויים בעלויות המימון. היחס חוב לתוצר של המדינה עומד על 120% והינו השני בגודלו בגוש האירו אחרי יוון. לידיעה בהרחבה - איטליה הבאה בתור אחרי יוון?

כיום ברור שקשה ואפילו בלתי אפשרי למדינה לשרת את החוב בתשואה כזו כמו שנראית באיטליה - 6.6%. מדינות במצב דומה שנצפו באיגרות החוב שלהן תשואות 6.5% ומעלה, כמו פורטוגל למשל, נאלצו להיעזר בסיוע. "השווקים רוצים שברלוסקוני יעביר קיצוצים באיטליה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רביב 07/11/2011 16:14
    הגב לתגובה זו
    רק חבל שהוא לא מצליח ליישם את זה בקרנות חו" ל שלו
  • 3.
    פרוס 07/11/2011 14:19
    הגב לתגובה זו
    אם אירופה תנסה להיחלץ לעזרת איטליה אזי נראה בעתיד הלא רחוק איך האירו הופך ללירטה. גוש האירו על סף התפרקות.
  • 2.
    פרוס 07/11/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
    אם אירופה תענה לאיטליה האירו עוד יהפוך ללירטה . גוש האירו על סף התפרקות מקסימום שנה
  • 1.
    אין הסבר אחר 07/11/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
    בתי השקעות גדולים יורדים עכשיו על איטליה בכוונה תחילה
  • פרוס 07/11/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
    אם אירופה תענה לחילוצה של איטליה האירו חיש מהר יפוך ללירטה. הגוש על סף התפרקות מקסימום שנה מהיום.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי