שוקי המניות רועדים: "חוסר הוודאות גדל, אבל העניין פה הוא שליוון אין שום ברירה"
פחות משבוע מאז הוצגה תוכנית מנהיגי אירופה לטיפול במשבר החובות, נראה כי הסערה שוב חוזרת. הקריאה של ראש ממשלת יוון ללכת למשאל עם בדבר תוכנית הצנע שולחת את שוקי ההון לסחרור כאשר גם דיווחים בעיתונות האיטלקית לפיהם ברלוסקוני שוקל לבקש עזרה מרוסיה מעיבים אף הם.
קליין: "איטליה מודה בפה מלא בבעיות מימון"
"משתי הידיעות היום, הידיעה על איטליה היא בעיניי החשובה יותר. למעשה מדובר בהודעה בפה מלא שלאיטליה ישנן בעיות מימון ודיווח כזה הוא בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה" אומר אייל קליין, אסטרטג השווקים של IBI. נזכיר כי האג"ח האיטלקי ל-10 שנים צונח ונסחר כבר בתשואה של 6.3%.
בנוסף, מזכיר קליין כי לרוסיה יש היסטוריה של עזרה לאיסלנד ולאוקראינה להן העמידה בעבר הלוואה. מדינה נוספת שהוזכרה בהקשר של עזרה לחילוץ גוש האירו ובעלת יתרות מטח גדולות היא סין. אלא שסין היא "אגוז קשה לפיצוח", לדבריי קליין שמעריך כי ייתכן שתנהל משא ומתן של חודשים לגביי ההלוואות.
שראל: "משעל העם ביוון - מימד חדש של אי וודאות"
לדבריו של מיכאל שראל, הכלכלן הראשי בקבוצת הראל, אין ספק שנוסף כעת מימד חדש אי ודאות. עניין משאל העם ביוון זה פקטור שעד אתמול לא היה קיים ולכן החששות הן מוצדקים.
"עם זאת, דעתי היא שהתגובה של השווקים היא מעט מוגזמת שכן ליוון אין באמת אופציה אחרת מלבד לעמוד ביעדים שהוצבנו לה בכדי לקבל את כספי הסיוע. אזרחי יוון יהיו חייבים להבין שהמשמעות של הצבעה נגד תכנית הצנע יכולה להיות פשיטת רגל של המדינה וזה הרבה יותר גרוע מבחינת יוון, זה יכול להביא למצב שלמדינה לא יהיה כסף לשלם משכורות."
- 6.moshe 02/11/2011 06:00הגב לתגובה זומדינה שלישית שתצוץ " לפתע" = נוקאוט לנסיונות החילוץ
- 5.התגובה לא מוגזמת (ל"ת)עוד ירידות בדרך 01/11/2011 19:39הגב לתגובה זו
- 4.איטליה = יוון 2 (ל"ת)אודי 01/11/2011 18:20הגב לתגובה זו
- 3.שחר 01/11/2011 17:05הגב לתגובה זוסגרתי קסם שורט על המעוף פי 3 שקניתי ביום חמישי וקניתי קסם לונג פי 3 על המעוף.
- לא להיתקרב לקסם לונג או שורט. (ל"ת)אחד שנדפק בגלל פי 3 01/11/2011 17:48הגב לתגובה זו
- 2.נראה שיוון מתפרקת-המשאל רק תירוץ (ל"ת)היווני 01/11/2011 16:41הגב לתגובה זו
- 1.ייאי 01/11/2011 16:36הגב לתגובה זוהתוכנית של גוש היורו לא מאפשרת כל צמיחה ליוון : ביוון פוטרו מאות אלפים ויפוטרו עוד מאות אלפים.מובטלים מקבלים קיצבות ולא משלמים מיסים מחד וצורכים מעט מאוד מאידך.יוון תעבור לדיספלציה.מדינות היורו צריכות לאפשר ליוון להגיע לחדלות פרעון - זה הרע במיעוטו.כל יורו נוסף המושקע ע" י גוש היורו ביוון כמוהו כמטמון אבוד שהושלך להלאספונטוס ומשקיע עמו את כל ספינת השוטים של הגוש.
- אחד 01/11/2011 17:50הגב לתגובה זומדויקץ אבל מה זה הלאספונטוס? הים האגאי?
- אחד 01/11/2011 18:30הדרדנלים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
