מאחורי הסחרור בשוק: זעם עצום בגרמניה על המהלך של פאפנדראו, הדאקס צלל 4.8%

המדד ביוון צנח 6.9%בכיר בפרלמנט הגרמני מאיים: "אם יוון לא תעמוד בהתחייבויות, היא הולכת לפשיטת רגל"
יוסי פינק | (36)

שוקי המניות סוערים היום מסביב לעולם. באירופה נרשמו ירידות של עד 6%, וגם בבורסה בת"א הצבע האדום שולט במסכים. ברקע לנפילות עומדת קריאתו של ראש ממשלת יוון ללכת למשאל עם בעניין תוכניות הצנע שעומדות על הפרק ובעיקר - הזעם האדיר שהתפרץ סביב העניין מכיוונה של גרמניה. בבורסה ביוון זה בא לידי ביטוי בנפילות של למעלה מ-6%.

אמש הודיע ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פאפנדראו, כי ממשלת יוון תבצע משאל עם בנוגע לחבילת החילוץ החדשה של האיחוד האירופי בטרם תחליט הממשלה אם לקבלה. המהלך הפתיע מאוד את מנהיגי אירופה שכבר מאיימים שלא להעביר את חבילת הסיוע, אך כמובן לא באופן רישמי שכן יוון עדיין לא הודיעה רישמית על הליכה למשאל עם.

המצב כעת הוא שכל המגדל נבנה בהתבסס על יכולתה של ממשלת יוון להגיע ליעדי גירעון וזאת תוך ביצוע תוכניות צנע. כעת פאפנדראו מעביר את ההחלטה לידי העם - כלומר חוסר הוודאות גדל בצורה משמעותית.

תגובות לכתבה(36):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    צהפר 02/11/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    נראה שלטיפשות אין תחתית.....העולם כולו נזעק להציל את יוון מפשיטת רגל (אולי לא כדאי) וראש הממשלה שלה יוצא בהצהרות חסרת אחריות, אין לה כל שחר ולא מביא בחשבון את משמעות כל אמירה במצב הרגיש.איך בכלל יכול אדם תבוני להעלות רעיון של משאל עם בנושא שהוא מובהק מקצועית ודורש רמת ידע והעמקה כלכלית שלאדם ממוצע אין שום יכולת הבנה .נושא שהוא בתחום בלעדי של הרשות המבצעת ומחייבת אומץ מנהיגותי גורמת לפפנדריאו לברוח מאחריות.זה אנלוגי לעריכת משאל עם האם לצאת למלחמת הגנה כנגד אוייב. אוי אוויל ...טוב שאין לו סמכות
  • 22.
    נועם 02/11/2011 06:43
    הגב לתגובה זו
    תמכרו נכסים ומהר...
  • 21.
    בא 01/11/2011 15:34
    הגב לתגובה זו
    שיפשטו רגל ,ואחכ יד ,ניראה איך יסתדרו לבד ,שישחררו את העולם מהבעיות שלהם .
  • 20.
    זה הכל בגלל ביבי (ל"ת)
    דפני ליף 01/11/2011 15:17
    הגב לתגובה זו
  • יש לעשות מייד הפגנה בכיכר רבין (ל"ת)
    צפנייהו 01/11/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    המפתח בידי הסינים יושבים בצד וכורים לעצמם קבר (ל"ת)
    gg-זו חכמה של טיפשים 01/11/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    אמיר 01/11/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לסבול את הירידות בשביל חבורת האפסים הזו . שילכו לעבוד..............
  • 17.
    פאפו 01/11/2011 14:59
    הגב לתגובה זו
    תאמינו לי לא יקרה כלום בעולם. פשוט כלום. יומיים שלושה של ירידות בבורסות בנק אחד או שניים יפשוט רגל וזהו. העולם פשוט יחרים את יוון, יעניש אותה בגירוש מהיורו ונאטו אולי כמה סנקציות כלכליות וגירוש דיפלומטים וזהו. חייבים להתמקד בצרה שנקראה איטליה זאת בעיה כל השאר שיחפשו
  • 16.
    אההה זה הסיבה לירידות ) נוכלים בשקל (ל"ת)
    יוליה 01/11/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    לפשוט את הרגל 01/11/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
    כי בסופו של דבר זה מה שיקרה או שהם יכנסו לעשור אבוד ובינתיים גם שאר העולם תקוע
  • 14.
    ליוונים - גורו מפני זעמה של גרמניה! (ל"ת)
    רן 01/11/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אמיר 01/11/2011 14:30
    הגב לתגובה זו
    היונים אומרים לגרמנים:" תעבירו לנו קודם את מינכן ואת האלפים הגרמניים ואז אולי נשקול להסכים לחבילת הסיוע שלכם" הזוי..........
  • 12.
    בגלל שגורג לא יודע לקחת החלטות המדינה שלו ככה (ל"ת)
    ביבי מספר 1!!! 01/11/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנדריאוס פפנדריאוס 01/11/2011 14:27
    הגב לתגובה זו
    היוונים לא רוצים לעבוד, רק כסף קל ,בילויים ים ובחורות ערומות.
  • 10.
    משה 01/11/2011 14:18
    הגב לתגובה זו
    פשוט מדינה של מפגרים וחסרי אחריות
  • חחח 01/11/2011 14:36
    הגב לתגובה זו
    חחח
  • 9.
    יוון צריכה למכור חצי משטחה.תחת שלטון זר יעבדו (ל"ת)
    יזם מגרמניה 01/11/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יאיר 01/11/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
    איזה טימטום,מדהים.....
  • זו קדימה שהולכת ונמחקת כמו יוון (ל"ת)
    למס 8 01/11/2011 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בנקאי 01/11/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
    למעשה ההסדר מעביר את אג" ח יוון לקרן ההצלה ונותן אג" ח של הקרן . יוון לא מקבלת כסף .
  • לא מדוייק 01/11/2011 15:15
    הגב לתגובה זו
    אבל נחסכים לה תשלומי ריבית. זה אותו דבר.
  • 6.
    מאיר 01/11/2011 13:51
    הגב לתגובה זו
    יוון , מדינה שחוץ מזיתים,ים וכבשים אין לה כלום. יון ששם אנשים לא אוהבים לעבוד עושה צחוק מאירופה. אירופה צריכה להקיא את יוון ולהזכיר לה שימי אלכסנדר מוקדון חלפו מן מזמן.
  • מה גם שאלכסנדר מוקדון הוא ממקדוניה ולא מיון.. (ל"ת)
    א 02/11/2011 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קלקלן 01/11/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
    שהמצב יכול להיות הרבה יותר גרוע... תחשבו על משקי הבית בכל מקום בעולם - מישהו היה שואל את עצמו אם כדאי לא להסכים לעיסקה שבה מוותרים לו על חצי מהחוב???? הבעיה שלי היא שיש סכנה שעוד מדינות באירופה יקחו חוב גדול כי הם בעצם יבנו על זה שיוותרו להם על חצי מהחוב. זה פשוט לא הוגן לגרמנים, צרפתים, ואחרים.
  • ישראל 01/11/2011 15:25
    הגב לתגובה זו
    ותשמש בלשון הבעיה שלי, נכון שצרת רבים היא נחמת טיפשים. אבל לאדוני הקלקלן, העולם נמצא בשיאו של תהליך, אולי אפשר להשוות אותו לתחילת התיעוש, או המצאת הדפוס. אם כשהעולם התחיל בתיעוש, אז הוא גרם לרבבות אנשים לעזוב את הכפרים ולעבור לערים המתועשות. וזה יצר משברים חברתיים, כך אנו היום לפני משברים חברתיים כלכליים. ההבדל הוא שהיום יש פייסבוק ואשנים הופכים ליותר ויותר מעורבים, כך שהשינויים עלולים להיות לטובת הכלל (זוהי תקוותי) צריך לחכות ולראות לאן תפנה הכלכלה העולמית, מי שחושב שהמודל של ניאו ליברלים הוא המודל שישלוט אני בספק, משברים כלכליים חברתיים יכולים להוביל את העולם לעימותים צבאיים, שאיש לא יודע איך יגמרו. צריך לזכור שלאחר מלחמת העולם השניה, נוצר בום כלכלי שרובו היה לטובת הפרט, (אני כמובן מדבר על העולם המערבי) לאחר מלחמת העולם השניה זכו בארה" ב שכבות נרחבות להשכלה גובה, נדלן, בעידוד הממשלה, דברים שלא היות מתקבלים על הדעת לפני המלחמה. אני מציע להמתין, כמובן שהשינויים בעולם יקרינו גם עלינו, ואנו ניישר קו עם המגמות בעולם
  • 4.
    א.ב 01/11/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
    לא יודע למה אבל זה מה זה נשמע כעצה של נתניהו....
  • 3.
    איציק 01/11/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    בחכמה יעשה האיחוד אילו לא יתן אירו אחד ליוון. לכל היותר, יסכים האיחוד לדחיה ופריסה של החוב היווני לתקופה ארוכה. האיחוד יכול לחייב את יוון לממש נכסים ולהפריט תעשיות. הלחץ בתוך יוון יאלץ את הייונים להתייעל. את כספי החילוץ ישקיעו האירופיים בעיבוי הון הבנקים תוך הגברת הפיקוח עליהם.
  • ישראל 01/11/2011 15:17
    הגב לתגובה זו
    הצעדים שהאיחוד רוצה להחיל על יוון הם בעצם צעדים של פשיטת רגל, מצד שני היוונים יאמרו לעצמם, אם כבר נותנים לנו לאכול את הביצים הסרוחות, בואו נעזוב את השוק האירופי, בין כה וכה אנו בפשיטת רגל, החובות יבלעו אותם הבנקים שהלוו, ואנו נתחיל מחדש, אולי בתנאים טובים יותר.
  • 2.
    תמיד אמרתי יוון תיפול וכולם יפקירו אותה.עדיף (ל"ת)
    משה 01/11/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
  • אתה בד" כ נוהג לצטט את עצמך ? (ל"ת)
    יאיר 01/11/2011 13:56
    הגב לתגובה זו
  • אמרו קדמונינו: יהללך זר - ולא, פיך יהללך! (ל"ת)
    משה ליאיר 01/11/2011 14:02
  • 1.
    ר.י. 01/11/2011 13:25
    הגב לתגובה זו
    יפלו על גב העולם. לא לוותר להם על החוב. ולא לעשות תספורת.
  • גבי 01/11/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
    שיחרור יוון מהיורו היא שלב ב' , אשר יקל עליה לצמוח ולהתאושש מהר יותר. שלב א' , וזה כבר ברור, הוא שמיטת חובות. וזה בדיוק מה שמנסים למנוע עכשיו או לכל הפחות לעכב, למקרה שלא שמת לב.
  • דגגני 01/11/2011 15:21
    לאפשר ליוון לפשוט את הרגל ולהוציא אותה מהיורו.את כספי הסיוע שהתכוונו לתת ליוון שיתנו אותם לנושים ובכך לצמצם את הפסדי בעלי החוב.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי