התנאים ההכרחיים לצורך הכרה באירוע כתאונת עבודה
העובדות
--------------
אניס עבד אלחלים (להלן: "העובד") עבד כטפסן וכראש קבוצה מטעם חברת "זרוע הזהב כח אדם בע"מ (להלן: "המעסיקה") באתר בנייה של חברת "אדן אלונים בע"מ".
לטענת העובד, בעת ששהה באתר הבנייה קיבל שיחת טלפון מאדם אלמוני שביקש לקבל הצעת מחיר לשיפוץ בית מגורים. כאשר העובד הגיע למקום המפגש שקבעו בניהם, הותקף העובד ע"י המזמין ושני גברים נוספים.
העובד הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") וביקש, כי האירוע יוכר כפגיעה בעבודה. המוסד דחה את התביעה מהטעם שהאירוע התרחש במהלך תקיפה מחוץ לאתר העבודה שמקורה בסכסוך אישי וללא כל קשר לעבודה.
בית הדין האזורי קבע, כי בהתאם לפסיקה, השאלה האם תקיפה תוכר כתאונה בעבודה תוכרע עפ"י השאלה האם היא בוצעה על רקע אישי או תוך זיקה לעבודה. עוד קבע בית הדין, כי לא ניתן במקרה זה לבחון את מרבית מבחני העזר שנקבעו בפסיקה להכרה זו, שכן זהות התוקפים אינה ידועה, כמו גם המניע לתקיפה. על כן, פנה בית הדין לבחון האם התקיפה אירעה תוך כדי העבודה ונקבע, כי בחינת הצעות עבודה הייתה מתפקידו של העובד וזאת מעדותו של מנהל המעסיקה שטען, כי תפקידו של העובד כלל סמכויות רבות ורחבות והוא היה רשאי לצאת מאתר הבנייה לצורכי העבודה.
בית הדין האזורי קבע, כי יציאתו של העובד לצורך בחינת אתר העבודה הייתה בגדר פעולה נלווית באופן סביר לעבודתו, וקשורה בה. בנוסף, עפ"י מבחן האלמלא כפי שמחייבת הפסיקה נראה, כי אלמלא נוכחות העובד בעבודתו ביום האירוע, לא היה נוסע עם מזמין העבודה ולא היה מותקף. לאור האמור קבע בית הדין, כי המוסד לא עמד בנטל המוטל עליו להפריך את חזקת הסיבתיות וקיבל את התביעה ומכאן ערעורו של המוסד.
פסק דין
------------
בית הדין הארצי קבע, כי לא היה מקום לקשור בין התקיפה לעבודתו של העובד, וכי מקרה זה מצדיק התערבות בעובדות שנקבעו ע"י בית הדין האזורי.
ס' 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק") מגדיר תאונת עבודה כך: "תאונת עבודה"- תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
כלומר, על הנפגע השכיר להוכיח שני תנאים לצורך הכרה באירוע שאירע לו בעבודה כתאונת עבודה: תנאי הזמן- "תוך כדי עבודתו", ותנאי הקשר הסיבתי - "עקב עבודתו".
באשר לכך כבר נפסק, כי התנאי העיקרי הינו תנאי הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין התאונה, ואילו תנאי הזמן ה"תוך כדי עבודתו", הינו הטפל. עם זאת, לעובדה שמדובר בתאונה שלא אירעה תוך כדי עבודתו של הנפגע, תהיה השלכה לגביי נטל ההוכחה, בהתאם לחזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק, לפיה: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח להיפך"...
כלומר, במקרה שבו לא הוכח, כי התאונה אירעה תוך כדי עבודת הנפגע, הנטל להוכיח את התקיימותו של תנאי "עקב העבודה" נותר על כתפיו של הנפגע.
באשר להכרה בתקיפה שהנפגע מבקש להכיר בה כתאונת עבודה כבר נפסק, כי המבחן העיקרי הוא מידת הזיקה שבין האירוע לעבודה. במקרה כזה יושם דגש רב יותר על התקיימותם של שני התנאים, שכן אף אם התקיפה אירעה לעובד תוך כדי עבודתו, אולם נעשתה על רקע אישי, מבלי שהיה לה קשר לעבודתו של הנפגע או בלא תרומה של העבודה לתקיפה, לא תוכר התקיפה כתאונת עבודה.
במקרה שלפנינו, בחינתה העובדתית של הזיקה לעבודה קשה במיוחד, שכן זהות התוקפים אינה ידועה, ואף המניע לתקיפת העובד אינו ידוע. שני גורמים אלו הם גורמים עיקריים שהיו יכולים להצביע על הקשר לעבודתו של העובד, או על היעדרו.
מנהל המעסיקה העיד, כי העובד מעולם לא הוסמך לתת הצעות מחיר בשם המעסיקה ואף התבקש שלא לעזוב את אתר הבניה. העובד לא הגיש לבית הדין אסמכתא כלשהי על מתן הצעות מחיר כלשהן בשם המעסיקה או על מעורבותו בקבלת עבודות שיפוץ ובנייה עבורה. בנוסף, העובד אף העיד, כי לא קיבל אישור ממנהל המעסיקה לצאת מאתר הבנייה לצורך מתן הצעת המחיר.
על כן משאין חולק, כי התקיפה בוצעה מחוץ לאתר הבנייה, הרי שלא היה מקום לקבוע, כי הצטרפות העובד למזמין העבודה ברכבו לצורך מתן הצעת מחיר הייתה פעולה נלווית במידה סבירה לעבודתו, ומשכך אין מקום לקבוע, כי התקיפה אירעה תוך כדי עבודתו של העובד.
עפ"י חומר הראיות, סביר יותר להניח שלתקיפת העובד לא היה קשר לעבודתו בבניין, מאשר להניח שהתקיפה אירעה על רקע עבודתו. העובד עבד כטפסן וכראש צוות עובדים. העבודה לא כללה סיכון לתקיפה, והעובד לא הצביע על כל סיבה שהיא מדוע מישהו ירצה לתקוף אותו בקשר לעבודתו זו. זהות התוקפים לא הייתה ידועה לעובד, ומשכך ברור, כי התוקפים לא עבדו עימו, וכי לא נתקל בהם במסגרת עבודתו.
חשוב לציין, כי אין בעובדה שתוקפיו של העובד בחרו להשתמש בפיתיון של הזמנה להצעת מחיר עבור עבודת שיפוצים, כביכול, כדי להצביע על קשר כלשהו לעבודתו.
מסקנת בית הדין עפ"י מבחן האלמלא, העלה את ההשערה, כי גם אלמלא היה העובד נוכח בעבודתו באותו יום, היו התוקפים מוצאים עילה כלשהי להובילו למקום בו רצו לבצע את התקיפה.
לסיכום, משהעובד לא העלה כל נימוק שיש בו כדי להצביע על קשר כלשהו בין התקיפה לעבודתו, ומשלא עלה בידו להפריך את החשדות שהעלתה המשטרה, ואשר העלה אף הוא עצמו בגרסתו הראשונית לפיה התקיפה נעשתה על רקע אישי, ומאחר ונטל ההוכחה נותר על כתפיו של העובד, הרי שלא היה מקום לקבל את התביעה ולהכיר באירוע כתאונת עבודה.
על כן, ערעור המוסד התקבל ואירוע התקיפה שאירע לעובד איננו תאונת עבודה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
