בהתאם לציפיות: ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר תישאר ללא שינוי ברמת 3%
בנק ישראל הכריז כי הריבית לחודש נובמבר תשאר ברמה של 3%. ההחלטה באה לאחר שבחודש שעבר הוריד נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, את הריבית ברבע אחוז. הנקודה החשובה ביותר מהחלטת הריבית הנוכחית היא שההכרעה מותירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית.
לראשונה החלטת הריבית הייתה נתונה בידי ועדה מוניטרית בה שישה חברים, כשמתוכם שלושה הם חיצוניים, ולא נתונה לשיקול דעתו של פישר בלבד. שלושת נציגי בנק ישראל הם פישר, המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג וראש חטיבת השווקים בבנק ישראל, בארי טאף. שלושת החברים הנוספים של הועדה הם הפרופסורים רפי מלניק, אלכס צוקרמן וראובן גרונאו.
הועדה כתבה כי "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי לאחר הפחתת הריבית לחודש אוקטובר, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין".
בין הנימוקים להחלטת הריבית נכתב: "האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית נכנסה בחודש ספטמבר לתוך יעד האינפלציה, לראשונה מאז דצמבר 2010". נכתב כי "האינדיקטורים הכלכליים שהתפרסמו החודש הצביעו על כך שהפעילות במשק המקומי המשיכה להתרחב אך בקצב איטי יותר יחסית ל-2010 ולרביע הראשון של 2011".
לגביי שוק הדיור נכתב כי נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. מחירי הדיור ממשיכים לעלות בקצב מהיר יחסית והם צפויים, על פי תחזית חטיבת המחקר, להמשיך לעלות בקצב דומה גם בשנה הקרובה. לגביי מחירי הדירות נכתב כי "ההאטה בקצב עלייתם באה על רקע המשך הגידול במספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. השפעתם של צעדים אלה צפויה להמשיך ולבוא לידי ביטוי בהמשך".
לגביי המשק העולמי נכתב כי החששות מפני תפנית שלילית בגוש האירו נותרו בעינן והמצב מלווה ברמת אי וודאות גבוהה. כתוצאה מהתפנית השלילית באירופה והצמיחה האיטית בארה"ב השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.
תגובות הכלכלנים
יוסי שווימר , כלכלן ראשי מגדל שוקי הון: "בנק ישראל העדיף להמתין לתוצאות מאירופה"
"להערכתי הניסיונות לייצוב המערכת הכלכלית באירופה ובארה"ב, סביבת האינפלציה אשר צפויה להיות במרכז היעד, יחד עם קצב עליות מתון יותר במחירי הדירות, הן אלה שתמכו בהחלטת בנק ישראל לשמור את הורדות הריבית לחודשים הבאים. אמנם, לבנק ישראל ישנו מרווח תמרון להורדות ריבית, אולם הוא יעדיף לעשות זאת בצורה מדודה ולהמתין לתוצאות ניסיונות החילוץ באירופה בשבוע הבא.
"במידה וניסיון החילוץ באירופה במהלך השבוע הקרוב לא יצלח, הבנק המרכזי באירופה יוריד בתחילת נובמבר את הריבית ל- 1.25% ויחד עם נתונים המעידים על האטה בפעילות הכלכלית בישראל, כגון המדד המשולב וירידה בייצוא, יגרמו להערכתי לבנק ישראל להוריד את הריבית בחודש הבא".
אורי גרינפלד , מנהל מחלקת המאקרו בפסגות:
"החלטת הריבית הנוכחית התקבלה על ידי הועדה המוניטרית, ולא על ידי הנגיד לבדו, בהתאם לחוק בנק ישראל החדש. הורדת הריבית בחודש שעבר נבעה אך ורק מההחמרה במשבר החוב בגוש היורו ומהסימנים להאטה בארה"ב ומהחששות של בנק ישראל ממשבר פיננסי עולמי".
"מאז החלטת הריבית בחודש שעבר, התרבו הסימנים כי ארה"ב תצליח לחמוק ממיתון חוזר בנוסף, הימים האחרונים מלמדים שמקבלי ההחלטות באירופה העבירו הילוך בטיפול במשבר ולכן בנק ישראל בחר להשהות את המשך הורדות הריבית לפחות בחודש עד אשר תתבהר אי הוודאות לגבי המשך הטיפול במשבר באירופה".
יאיר דרורי , האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט:
"ההחלטה להותיר את הריבית על כנה מאותתת כי בנק ישראל סומך על מנהיגי אירופה ומעריך שיימצא פתרון למשבר בטווח הקצר. להערכתנו, צפויה ירידה נוספת של 0.5% בשיעור הריבית, עד אמצע 2012".
"מאחר שפישר היה מראשוני הנגידים אשר עושים סיבוב פרסה ומפחיתים את הריבית, כעת הוא יכול להמתין עם תהליך הורדת הריבית, נוכח נתוני המאקרו החיוביים לאחרונה בארה"ב והעובדה שנגידים נוספים, במדינות הדומות לנו, מעכבים את הפחתת ריביות. הנגיד פועל למען הורדת הריבית באופן הדרגתי וכעת בוחן את התאוששות הכלכלה על סמך הנתונים בחו"ל".
יוסי פריימן , מנכ"ל קבוצת פריקו
"בנק ישראל בחר לשבת על הגדר, בצל הדיונים באירופה והחשש ממשבר אפשרי באופק. במידה והמנהיגות האירופאית תתקשה להגיע לכדי הסכמה יזדקק בנק ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים לעידוד הפעילות הכלכלית והצריכה המקומית. אין שינוי בהערכת פריקו שלפיה ההאטה בפעילות הכלכלית בישראל ואי הוודאות בשווקי היעד של היצוא הישראלי יתמכו במדיניות מרחיבה מצד בנק ישראל כבר בעתיד הקרוב".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון
"נראה כי רמת הלחץ בבנק ישראל פחתה במהלך החודש שחלף, זאת לאור ההערכה משבר החוב האירופאי לא יתפתח לכדי משבר פיננסי רחב היקף במתכונת דומה לזו שראינו בשנת 2008. הנתונים הכלכליים המשופרים מארה"ב, השוללים תרחיש של מיתון כפול, זאת יחד עם הפשלת השרוולים של מנהיגי אירופה גרמו לבנק ישראל לקחת אתנחתא ולהמתין עד להתבהרות התמונה בכל האמור בהתפתחויות במשולש הקריטי- משבר החובות האירופאי, הצמיחה הכלכלית וקצב האינפלציה בחודשי הסתיו והחורף".
לדברי פגוט, "אנו באיילון מעריכים כי ריבית בנק ישראל תרד ברבע אחוז נוסף באחת מצמד החלטות הריבית הקרובות עד לתום שנת 2011, אולם לא נופתע באם הריבית תוותר ללא שינוי עד לתום השנה אם תבוא רגיעה באירופה".
- 9.חיבים להעלות את הריבית כדי להוזל את הנדל" ן. (ל"ת)וקו 25/10/2011 08:57הגב לתגובה זו
- 8.ח 24/10/2011 23:50הגב לתגובה זוכל הפעילויות של האוצר והנגיד הם בכאילו,מה שבטוח זה ישפיע לרעה רק על המעמד הבינוני. מעמד הנמוך לא יכול לקנות דירה,מעמד הביניים ישלם יותר על דירה והמעמד הגבוה והעשיר יש להם כבר כמה דירות,אז עוד קצת מיסים לא מאיימים עליהם. כדאי לנצל את ההפוגה הקלה במחירים להתחייב ולרכוש דירה משלכם לפני שהמחירים יעלו. היצע גדול בעשור הקרוב לא נראה במרכז,הכסף זול יותר ,הריבית נמוכה,הבנקים כבר נותנים 80% מימון,זה עדיין עדיף על שכירות בבית לא שלכם. אנשים מתגרשים ומתחתנים ומתרחבים ומשתדרגים,והכול סובב סביב אותו היצע קיים בשוק,והמחירים כיום הם אלו שישארו כמובן עם גמישות של 5% לפה ולשם,אבל בטח לא שינוי מגמה למטה,ולדעתי גם לא למעלה. מחירי הדירות משקפות את עלותן האמיתי,בטח ובטח מומלץ להתאמץ ולהשקיע באזור,בדירה משופצת,גבוהה כמה שניתן עם מעלית וחניה למי שמוכן לוותר על מותרות בהצלחה.
- אינטרסנט עלוב... (ל"ת)אני 25/10/2011 13:57הגב לתגובה זו
- יובל 25/10/2011 08:07הגב לתגובה זותעמיס לי שתיים!
- 7.פישר לא מפנים שהוא מנפח שוב את בועת הנדל" ן (ל"ת)שיעור הריבית נמוך די 24/10/2011 23:05הגב לתגובה זו
- 6.תגובה ל 4 - גם אני יכולה לעשות ילד (ל"ת)לי ברוך 24/10/2011 20:34הגב לתגובה זו
- 5.דיי!! לא להוריד ריבית, מחירי הנדל" ן יעלו שוב (ל"ת)רן 24/10/2011 19:05הגב לתגובה זו
- 4.מעריץ אלמונימני 24/10/2011 18:38הגב לתגובה זויותר יפה מלי ברוך
- 3.פוגו 24/10/2011 18:04הגב לתגובה זושלא היתה קמה מחאה מה היה קורה לאינפלציה?בטח היתה עולה.מה שקרה זה רק מזל של בנק ישראל שכאילו בגלל המחאה היו ירידות מחירים מרמה מאוד גבוה מאוד לרמה גבוה .הציבור כמעט והתחיל להיתרגל לרמת מחירים כזו.
- 2.מעוף מחר ירוקקקקקקקק (ל"ת)מיכל 24/10/2011 17:41הגב לתגובה זו
- 1.מאוהב בנגיד שלנו איזה מלךךךךךךךךךךךךךךךךך (ל"ת)אלעד 24/10/2011 17:36הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
