דעה

סטיב ג'ובס ולוגו התפוח

"אל תעשה אותו חמוד", ביקש ג'ובס בשנות ה-70 ממעצב הלוגו של אפל רוב ג'אנוף. כשחזר בשנות ה-90, עודכן הלוגו והחברה הפכה למעצמה טכנולוגית
עטרה בילר | (4)

חברת אפל היא דוגמא ניצחת לכך שחזונה השיווקי, מוצריה ומותגה = חד המה. כאשר עוצב הלוגו הראשון של אפל, היה הבריף של סטיב ג'ובס למעצב האגדי רוב ג'אנוף - "רק אל תעשה אותו חמוד". ברור שהערה זו הייתה מיותרת. הבריף שלא נאמר היה - "סטיב ג'ובס, אישיותו והשקפת עולמו". אפל נבראה בצלמו ובדמותו, והושתתה על השקפת עולם וגישה לחיים של אדם אחד.

ג'ובס ביטא תשוקה לתבונה, כזו שמפקפקת בקיים ולא כזו שצועדת בתלמיו של האחר. הוא סגד לפשטות ותיעב את מי שסיבך את העניינים. הפשטות הפכה ל'דת' שלמענה הוקרבו אפשרויות ואפליקציות רבות - ובלבד שהממשק יהיה נקי, נהיר וידידותי למשתמש.

ג'ובס ראה לנגד עיניו עולם שמתפקח מהסיזיפיות המתנשאת של המחשב, אל אנחת רווחה אחת גדולה שכולה אומרת "וואו - זה קל ואני יכול להשתמש בזה".

סטיב היה היפי שאהב את החיפושיות, שעזב את הקולג' אחרי חצי שנה כשבאמתחתו רק התקווה לעשות משהו חשוב שרק הוא יכול ורוצה.

לוגו התפוח שיצר ג'אנוף לא היה יכול ליפול מהעץ. בכל תא של אפל - עסקיה, המבנה הארגוני, מוצריה והמיתוג שלה - אפשר היה לאבחן את ה DNA של סטיב ג'ובס.

סמל התפוח קיפל בתוכו את הראשוניות והנאיביות (בניגוד למחשבים תואמי IBM שביטאו קידמה ומורכבות), כפרי פשוט נגיש לכל אדם, וגם את פרי עץ הדעת שננגס בעקבות פיתוי ותאוותנות.

ג'ובס חשק בדעת בתיאבון אינסופי והחדיר מומנט זה לתוך החברה. התפוח היה כנראה גם מחווה לתפוח הירוק (apple corp) שעיטר את תקליטי החיפושיות. הקשת שצבעה את התפוח סימלה את התקווה, אבל גם מראת האנארכיה - בכך שסדר הצבעים היה הפוך לסדר צבעי הקשת בטבע. בנוסף, מול שאר חברות המחשבים והטכנולוגיה, היה שילוב הצבעים חצוף וחורג מהתלם.

בסך הכל, כשמסתכלים על הבשורה של חברת אפל, כל מה שג'ובס חזה זהה לכל מה שהלוגו סימל, שווה לחידוש שכל מוצר ומוצר, בתורו ובתקופתו, הביא לעולם.

המרדנות והאלטרנטיביות של אפל ביחס לנורמה חזרו על עצמן שוב ושוב משנות ה-70 ועד היום. בכל פעם שאחרים חיקו את ממשקי אפל (מקינטוש בזמנו) - יצרה אפל אג'נדה חדשה בחזית אחרת - תמיד כפוף למשנה הסדורה של החברה, אותה ביטא תפוח אחד קטן וצבעוני. אפל מעולם לא עשתה צעד צפוי, היא תמיד עשתה קפיצה לקראת המשתמש תוך הכבדה על עצמה (למשל ויתורים על אפליקציות ואפשרויות מפתות ליצרן אך לא לצרכן). באופן פרדוקסאלי, אפל עקבית בלא להיות צפויה.

כשג'ובס לקח מחדש את מושכות החברה ב-1997, הוא הבין שאפל תקועה בסבנטיז, ושהוא מוקף במיליון "אפלים" מהמזרח הרחוק ועד קליפורניה. הוא הכריז על עידן חדש באפל - יותר רציני, יותר בוגר, פחות מצחיק. למרות האייקוניות של התפוח, הוחלט להיפרד לשלום מההיפיות הנאיבית בדמות צבעי הקשת, כשצדודית התפוח נשמרה.

המסר היה ברור: אנחנו אותה חברה עם אותם עקרונות ואותה דת, אבל ממרדנות רומנטית אנחנו עוברים לתנופה של לוחמה מתכתית. התפוח החדש נצבע בצבע כספיתי מטאלי - סמל הקדמה, ההצלחה והשפע. במלים אחרות: אנחנו אותה אפל חדשנית ובועטת, אבל נפרדנו מההבעה החולמנית.

המחשבים הדקים כביסקוויט, האייפודים וכמובן השיא (שנחשב שיא רק כי מלים אלו נכתבות ב-2011 וראייתן אל עבר האופק מוגבלת) - האייפון והאייפד. כל אלה נראים שונה ממחשבי אפל הקודמים, הם שונים מכל טלפון, מחשב או נגן שאנחנו מכירים, הם מיועדים לשימושים שונים ובכל זאת כולם שייכים לריבונות הענק של אפל ומתכתבים זה עם זה, עם האייטיונז ועם האפס-סטור, במהירות, בחלקלקות ובשבטיות מעוררת הערצה (וגם ביקורת כמובן).

תפוח אפל, כמו אייקוני תרבות אלמותיים אחרים, הוא נחלת ההמונים, ולצד המצאת ה-i בשמות המוצרים, מהווה נכס שקשה לאמוד בכסף.

לא סתם הפך ההספד לסטיב ג'ובס ביום מותו, למגה-התכתבות ברשתות החברתיות סביב וריאציות על לוגו אפל. הנפוץ בהם מראה את התפוח כאשר הביס מעוצב בדמות הפרופיל המאד מזוהה של ג'ובס.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מאיר כהן 07/08/2014 02:33
    הגב לתגובה זו
    Fuck you all
  • 3.
    כל יום דבר חדש 30/10/2011 21:30
    הגב לתגובה זו
    אף פעם לא חשבתי שיש משמעות כה רבה לסמל. אם הייתי מעמיק הייתי מגלה רבד או שניים אבל כל כך הרבה מחשבה שנובעת מההיסטוריה האישית ומפרטים שלא ידעתי. מאוד מעניין. ולגבי רק סמל.. בכל מקום בכל תחום הסמל הוא כבר לא רק סמל זה סטטוס האם סמל של יגואר שווה לסמל של רנו? תודה רבה מאוד מעניין העלת לי את הנושא לתודעה.
  • 2.
    נער 25/10/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
    צ"ל מתפכח ולא מתפקח. חוץ מזה, מעניין.
  • 1.
    איזה היסחפות. כולה לוגו. לא בגללו קונים אפל. (ל"ת)
    קונים בגלל החדשנות 25/10/2011 00:16
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.