הפרסומאים מחכים לגלעד בפייסבוק

ניכר שהם מתרגשים מאירועי חזרת גלעד שליט מהשבי, אבל פרסומאים כמו פרסומאים מכסים על כך בקריצה צינית. אספנו בפייסבוק סטטוסים נבחרים
משה בנימין | (3)

קשה לחשוד, אפילו לרגע שאנשי תעשיית הפרסום בישראל לא מתרגשים כמו יתר אזרחי המדינה משחרורו של גלעד שליט משבי החמאס לאחר יותר מ-5 שנים. עם זאת, לבקש מהם לשמור על איפוק או ממלכתיות זה כבר יותר מדי.

הם מאומנים לחשוב על כמה כיוונים לכל אירוע ובמיוחד לאקטואליים שביניהם, וכן, הפייסבוק מאפשר לאנשי ענף הפרסום פלטפורמה טובה לשחרר לאוויר העולם משפטים שהם החזיקו בבטן בימים האחרונים והגיעו לנקודת השיא היום.

מוכר בענף בזכות הציניות המחויכת שלו הוא יניב מלינרסקי , לשעבר במקאן אריקסון וכיום פרלינסר שכותב: גלעד הוכיח בחמש השנים האחרונות שדאגתי לדיור בר השגה . ביבי, מילים ראשונות מהמפגש המרגש". וסטטוס נוסף: "טוב שעם דרגות הרס ל לא הדביקו לו גם שפם".

גילי ארג'נטרו , פרילנסר נוסף ופלנר בכיר בבאומן בר ריבנאי בתפקידו האחרון מוצא זווית שתחבר בין שליט לאירועים החברתיים/כלכליים האחרונים בישראל וכותב: "החייל עם הבית".

ערן גפן ליווה את חטיפת שליט בשנים האחרונות, בתחילה כנציג Y&R אינטראקטיב - שלמור אבנון עמיחי, בקמפיינים שזכו להכרה בינ"ל ולאחר מכן ברמה האישית לא פסק ללוות את שליט. גפן פרסם בכל יום סטטוס עם מספר הימים בהם גלעד שליט ישב בשבי. היום, עם שחרורו מהשבי פרסם גפן סטטוס קטן, קצר וחכם: "1". מיותר לציין שהוא זכה למאות תגובות.

עדו קריב, מנהל הקריאייטיב החדש בגליקמן נטלר סמסונוב: "איך לא היתה אף חברה שניצלה את הרגע הזה ושילמה לו מיליונים כדי להגיד שהוא הכי התגעגע לבמבה / קפה עלית / קולה? מישהו יעוף על זה".. וסטטוס נוסף: "רק שלא יגיד תודה למובארק בטעות.."

רן אלון, מנהל קריאייטיב בגיתם BBDO כותב: "עכשיו כשגלעד חזר לארץ, זאת רק שאלה של זמן עד שביטוח לאומי ישלח לו מכתב בנוגע לחוב שצבר ב-5 השנים האחרונות".

ארז ברכץ, יהושע TBWA: "תמונה שווה אלף ערבים"

יהב דרייזין, מנהל האסטרטגיה הפורש מראובני פרידן: "בשבוע שעבר ביום הנישואין נחתם ההסכם, היום ביום ההולדת שלה גלעד חוזר...ואחרי זה היא אומרת שאני לא משקיע"

מיכאל מור יוסף, פלא-פה: "תכל'ס גלעד שליט הוא הדבר הטוב היחיד שיצא לנו מעזה!!!".

גולן לקס, מקאן אריקסון: "מחכה כבר שגלעד יגיד "קבלו תאילנד" !"

ניב חורש, המשנה למנכ"ל ראובני פרידן שיתף את חבריו באירועים מאחורי הקלעים של שחרור שליט משבי החמאס וכתב: "היום קיבלתי פנייה מידיעות אחרונות, אם אנחנו רוצים להשתתף בפרויקט שבו משרדי פרסום מציעים סיסמאות לקראת חזרתו של גלעד שליט...אחרי שוידאתי שאני באמת שומע את זה, סירבתי בתחושת בחילה קלה".

גיא שמחון, איש המדיה של פובליסיס העדיף להתייחס לנאומו לאומה של ראש המששלה וכתב: "בקצב שביבי טופח לעצמו על השכם, הוא יכול לפרוש בשיא לקריירה של נגן דרבוקה"

ינון לנדנברג, מנכ"ל משותף וממייסדי פובליסיס אידיאולוג'יק, מחולל סערות ידוע בפייסבוק בחר הפעם בדרך הפשוטה והרגישה וכתב: "כמה טוב שבאת הביתה ילד".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מצחיק (ל"ת)
    19/10/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תגיד, יש לכם עורך? מבוגר אחראי? משהו ? (ל"ת)
    Avi 18/10/2011 23:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמה שזה פתטי (ל"ת)
    הקופי 18/10/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.