עובדת, שמעסיקה סירב לשלם שכרה תוך איום במגב עד בריחתה מבלי שוב לעבודתה, זכאית לפיצויי פיטורים
העובדות
-------------
בונן תמי (להלן: "העובדת") עבדה כקופאית בסופר. הצדדים חלוקים באשר למועד תחילת עבודתה. העובדת עבדה לפי שעות ושכרה היה שכר מינימום. בחודשים יוני דצמבר 2000 על תלושי השכר שקיבלה העובדת הייתה רשומה חברת ספיד האצטדיון בע"מ. בחודשים ינואר 2001 עד אוקטובר 2005 על תלושי השכר שקיבלה העובדת הייתה רשומה חברת מ.ד. ספיד בע"מ שבעל המניות בה הינו מר מאיר דהן (להלן: "המעסיק").
על תלושי שכרה החל מנובמבר 2005 ועד לסיום עבודתה ביום 13.9.06, מועד בו התפטרה, הייתה רשומה ספיד בראשית בע"מ (להלן: "החברה") בה לא רשומים בעלי מניות אולם המעסיק ניהל את החברה לבדו.
העובדת הגישה תביעתה נגד החברה ונגד המעסיק. בהעדר התייצבות של החברה ניתן כנגדה פסק דין. העובדת טענה, כי המעסיק הוא המעסיק שלה ולא החברה ולכן היא תובעת ממנו בגין תקופת עבודתה וסיומה פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר, דמי חגים, פדיון חופשה ודמי הבראה.
פסק הדין
--------------
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בעיקרה וקבע, כי באשר לשאלה האם יש לראות במעסיק כמעסיק ? של העובדת, המעסיק לא היה בעל מניות בחברה.
לפיכך, לא קמה לעובדת עילת תביעה מכוח דוקטרינת הרמת המסך. הרמת מסך יוחדה לבעלי המניות בחברה ואין להרים את מסך ההתאגדות כלפי נושאי משרה. עם זאת, התקיימו יחסי עובד מעביד בין העובדת למעסיק ולכן יש לנתבע אחריות אישית כלפי העובדת. אין מחלוקת, כי המעסיק פיקח על עבודת העובדת ונתן לה הוראות.
מדובר במעסיק בפועל, שהיה מעורב בכל פרטי ההעסקה של העובדת, ובכלל זה קביעת תנאי העבודה והשכר. המעסיק נהג בסופר מנהג בעלים, הוא ניהל אותו, שלט בכל מה שקשור אליו והיה המושך בחוטים. בנסיבות אלה יש לקבוע, כי המעסיק היה מעסיקה האמיתי של העובדת.
לעניין נסיבות סיום העסקתה של העובדת, סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג 1963, (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") קובע "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".
לפי הפסיקה, סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים יחול במקרים הנובעים ו/או הקשורים להתנהגות המעביד או מי מעובדיו כלפי העובד- התובע, ורובם של המקרים מעידים על התנהגות שלילית, כגון יחס משפיל, העלבה, הגשת תלונה למשטרה או עבודה בתנאים הירודים מהתנאים שבחוקי המגן ו/או צו ההרחבה.
העובדת העידה, כי נאלצה להתפטר מעבודתה עקב כך שביקשה מהמעסיק את שכר עבודתה לחודשים יולי ואוגוסט 2006 והמעסיק סירב לכך ואיים עליה במגב. העובדת נבהלה, פחדה וברחה מהמקום ולא שבה לעבודתה.
נוכח התנהגותו המאיימת של המעסיק, יש לקבוע, כי העובדת התפטרה בנסיבות שביחסי עבודה, שלא ניתן לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה, ולפיכך התפטרותה מעבודתה היא כדין מפוטרת והעובדת זכאית לפיצויי פיטורים.
אשר לתביעה לשכר עבודה, העובדת זכאית לתשלום שכר עבור חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2006 אשר לא שולם לה. העובדת, הגם שלא עבדה בשבועיים האחרונים של חודש יולי ובשבועיים ראשונים של חודש אוגוסט, עקב מלחמת לבנון השנייה, זכאית לשכר עבודה מלא בגין חודשים אלו לאור סעיף 18ב. לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006.
כמו כן הוכח, כי העובדת זכאית לתשלום בגין ימי חג ודמי הבראה בגין השנתיים האחרונות לעבודתה מאחר שהתביעה הוגשה לאחר סיום יחסי העבודה. בנוסף, העובדת זכאית לפדיון חופשה שנתית, לעובדת שולמו תשלומים בגין "חופש" שהתווספו לשכרה החודשי. ואולם המעסיק לא הוכיח, כי העובדת ניצלה ימי חופשה אלה בפועל. אין לשלם לעובד סכום בגין ימי חופשה כתחליף לחופשה בפועל, לה זכאי העובד מכוח החוק. אף אין לקזז סכומים ששולמו לעובד במהלך תקופת עבודתו, מ"פדיון ימי החופשה" לו הוא זכאי לאחר סיום יחסי העבודה. בנסיבות אלו, הגם שמדי חודש שולם לעובדת בגין חופש, העובדת זכאית לפדיון חופשה בגין תקופת עבודתה ואין לקזז מפדיון החופשה את הסכומים ששולמו לה לאורך תקופת עבודתה בגין חופשה, מן הטעם שהעובדת לא יצאה בפועל לחופשה.
נפסק, כי המעסיק ישלם לעובדת את הסכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך 16,069 ש"ח. שכר עבודה לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2006 בסך 4,060 ש"ח. דמי חגים בסל 675 ש"ח. דמי הבראה בסך 3,282 ש"ח. פדיון חופשה בסך 6,208 ש"ח. לסכומים הללו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1/10/2006 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
