פרסום ראשון

איציק סבן עוזב את תא כתבי המשטרה

גורמים מעריכים כי לראש התא, הקים אותו לאחרונה, נמאס מתנהלות חלק מחבריו לתא הכתבים, שהובילה ליחסים מתוחים עם המפכ"ל והשר אהרונוביץ'
אלכסנדר כץ | (6)

כתב המשטרה של 'ישראל היום', איציק סבן, החליט לעזוב את תא כתבי המשטרה - כך נודע לאייס. רק לפני מספר חודשים התנדב סבן להקים את התא מחדש, אליו הצטרפו אליו כתבי המשטרה במערכות התקשורת השונות.

התא הוקם, לאחר שנים של חוסר פעילות, עם היבחרו של המפכ"ל החדש יוחנן דנינו. התא כלל את רוב כתבי המשטרה, בהם סבן ששימש כראש התא, הדס שטייף מגל"צ, שיר שגיא מ'חדשות 10', משה נוסבאום מ'חדשות 2', ועוד. מטרת התא הייתה לייעל את עבודת הכתבים מול המשטרה, וההיפך, כפי שפועלים תאי כתבים בתחומים שונים, כגון צבא, פוליטי ועוד.

התא היה פעיל במיוחד עם היבחרו של דובר חדש למשטרה, הלל פרטוק, ובין

חברים לתא לדובר נוצרו מן ההתחלה חיכוכים קשים. פחות מחודשים לאחר המינוי, התפטר פרטוק מתפקידו.

במייל שהפיץ היום (יום א') לתא כתבי המשטרה ולעורך 'ישראל היום' עמוס רגב, כתב דובר המשטרה החדש, אלון לבבי, כי "בשבוע שעבר הודיע לי איציק סבן כי החליט לעזוב את תא כתבי המשטרה ולסיים את תפקידו (בהתנדבות) כראש תא הכתבים. ברצוני להביע את הערכתי ותודתי לסבן על פעילותו - שכללה ביקורת נוקבת לצד שיתוף פעולה, כל זאת מתוך כבוד הדדי וללא משוא פנים".

לדברי גורמים המעורים בסיפור, סבן זעם על התנהלות חלק מהחברים בתא, שפגעו בהתנהלות בין התא לבין המשטרה. גורם המכיר את הסיפור, אמר לאייס: "התא לא יכול לפעול בהרמוניה, כשיש משבר בין הכתבים לבין עצמם ולמשטרה, ויש משבר אמון של המשטרה בנו".

אחד המקרים שגרמו למשבר בין המשטרה לתא, היה הפיצוץ בין כחולי המדים לבין 'מעריב', בעקבות הפרסום של אבי אשכנזי כי בכירי המשטרה והמפכ"ל קיימו סדנת 'מאסטר-שף' במלון בזכרון-יעקב כשאלפי שוטרים מתמודדים עם אירועי שריפת המסגד בטובא-זנגריה. גורם המכיר את הפרטים, מעריך כי מקרה זה "היה הקש ששבר את גב הגמל". לדבריו, "הפרסום הבעייתי הזה ב'מעריב' עצבן את חברי התא, ולא בגלל שהסיפור נכון".

כזכור, בעקבות הפרסום שעורר זעם רב במשטרה, המפכ"ל דנינו הורה, כפי שפורסם לראשונה באייס, על השהיית העבודה מול אשכנזי והגיש תלונה למועצת העיתונות. יש לציין כי ב'מעריב' מתעקשים כי הסיפור נכון.

מקרים נוספים שהביאו ככל הנראה את התא לסיום דרכו, היו 2 הרמות כוסית לשנה החדשה, האחת אצל המפכ"ל והשנייה את השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. ב-2 המקרים הללו הגיעו עיתונאים לטקסים וכמה מהם תקפו את התנהלות השר, המפכ"ל והמשטרה, שלדברי גורמים שנכחו במקום, גרמו למבוכה רבה. בפגישה האחרונה של התא עם השר אהרונוביץ', הוא אף נזף בחברי התא על התנהלות זו, ואנשי התא התנצלו בפניו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    [email protected] 14/05/2013 15:42
    הגב לתגובה זו
    אנא צור קשר איתי0525776497
  • 5.
    אורית 17/10/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
    איש קטן עם פה שמפיק "מרגליות" בושה וחרפה למקצוע
  • 4.
    אליהו וויזל 17/10/2011 14:28
    הגב לתגובה זו
    לראשונה שאיציק סבן פרש מתא כתבי המשטרה.
  • 3.
    תא כתבי המשטרה 17/10/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
    איזה אסון! מה נעשה בלי סבן! אנחנו יתומים!
  • 2.
    מדובר בתא הכי פח אשפה שיש (ל"ת)
    אחד שמכיר 16/10/2011 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדובר בתא הכתבים הכי קשה שיש (ל"ת)
    אייל 16/10/2011 18:02
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".