תעודות סל בחסר - כמה אנו באמת יודעים על מכשיר ההשקעה?
בחודשים האחרונים, שוק ההון תנודתי מאוד ומתאפיין במגמה שלילית. כתוצאה מכך, תעודות הסל בחסר (או שורט בעגה המקובלת), צברו אהדה בקרב ציבור המשקיעים. תעודות החסר, מאפשרות למשקיע להיחשף למדד בצורה הפוכה. לדוגמא, המשקיע בתעודת חסר על מדד ת"א 100, מרוויח כאשר המדד יורד ומפסיד כאשר הוא עולה. תעודות הסל בחסר מתאימות הן למשקיעים המעוניינים לגדר את תיק ההשקעות שלהם, והן לספקולנטים המהמרים על כיוון השוק ומאמינים כי ירד.
בניגוד לתעודות הסל המסורתיות ב"לונג", המעניקות למשקיע את תשואת המדד (ללא מינוף), תעודות החסר הינן בעלות מינוף. זאת בשל המנגנון השונה על פיו הן פועלות. במסגרת כתבה זו, נסביר על המינוף, שהוא למעשה הסיבה לפערים שנוצרים בין תשואת המדד לתשואת תעודות החסר. מינוף התעודה מפורסם על ידי החברות באתרים שלהן ובנוסף, גם באתר הבורסה לני"ע ורשות ני"ע.
הבדל נוסף, הוא כאשר תעודת החסר פוקעת (במחיר מסוים הנקבע מראש בתשקיף). בעת פקיעת התעודה, מתבצע למעשה פדיון כפוי, בו הלקוח מחזיר לחברה את התעודות שרכש ומקבל תמורתן את השווי הכספי שלהן. פדיון כפוי מתבצע כאשר המדד עולה ויש למנוע מצב בו שווי התעודה ירד ל-0 או יהיה שלילי.
על מנת להבין את נושא המינוף, יש לקחת בחשבון כי לכל תעודת סל בחסר נקבע בתשקיף מקדם שהינו מספר קבוע ואינו משתנה. מחיר תעודת החסר, יחושב על ידי חיסור ערך המדד מהקבוע. לדוגמא, שווי תעודה עם מקדם 2,000 יהיה 1,300, כאשר המדד עומד על 700 נקודות (2,000 פחות 700).
משקיעים רבים אינם מבינים מדוע תעודת הסל 25 (שורט) יורדת למעלה מ-10%, כאשר בפועל המדד ירד רק 9%?
אנסה להסביר זאת באמצעות הדוגמה בטבלה הבאה, בה מוצגות שתי תעודות סל על אותו המדד, אך בעלות מקדמים שונים: מקדם תעודה A הוא 1,500 ומקדם תעודה B הוא 1,800:
- 20.האם תוכל להסביר על אופן ההתכסות? (ל"ת)ייניב 01/04/2012 00:58הגב לתגובה זו
- 19.דוד 29/03/2012 18:59הגב לתגובה זוכתבה שימושית יישר כוח
- 18.גיא ש. 17/10/2011 09:26הגב לתגובה זורואים שהכותב הוא מקצוען
- גולן לשעבר 23/10/2011 11:24הגב לתגובה זוהוא אומנם נראה ילד אבל לא מפריטה בכלל לוקח את כל מבט בכיס הקטן....
- 17.שי 17/10/2011 08:29הגב לתגובה זוכתבה מקצועית, כל הכבוד!!
- 16.אחת שיודעת 17/10/2011 00:05הגב לתגובה זוכתבה מלמדת ומחדשת. אתה לא קבוע כאן, יש לך עוד בארסנל ? :)
- 15.אפי 16/10/2011 23:11הגב לתגובה זולא הסברת מה הם בדיוק עושים עם הכסף של הרוכשים,איך הם בדיוק מתכסים פי 3 שורט למשל,ולמה יש מקדם ואיך הוא נקבע.עדיין אתה יכול לתקן.ודרך אגב,איך יודעים בקסם שורט פי 3 מה שווי הנכס באמת?
- יניב 17/10/2011 11:10הגב לתגובה זוקוראים לה בורסת הנוכלים , הם מצטטים מחוץ לשוק תמידית ועושים כסף על הציבור המסכן - חבל שהכותב לא התייחס במפורט לעוול שקסם גורמים לציבור
- 14.מעניין, אשמח לעוד מידע בנושא. (ל"ת)יגאל 16/10/2011 21:49הגב לתגובה זו
- 13.מזרחי זה בנק מאוד רע (ל"ת)ארטיום 16/10/2011 20:52הגב לתגובה זו
- 12.בני 16/10/2011 19:36הגב לתגובה זואני בטפחות, פתחתי תיק השקעות ממש לא מזמן ואני רואה שאני יכול לסמוך על הבנקאי שלי. שיש לו מילה עבורי, שהוא לא עובד עליי או משחק לי בכסף שהרווחתי בזיעה... זה כנראה המקום הנכון לפתוח ולנהל בו תיק השקעות.
- יפו 16/10/2011 22:16הגב לתגובה זו:) הבנקאי שלך הוא יפב או מלי - הבזיון הזה קיים רק במזרחי - ממש לסמוך ... תיהיו אנשים טובים ..שנה טובה
- 11.דפני ליף 16/10/2011 17:13הגב לתגובה זואין עלייך
- 10.גם תכלית לא מצטטים נכון אל תשכח ל.11 (ל"ת)אראל 16/10/2011 16:35הגב לתגובה זו
- 9.תומר 16/10/2011 16:04הגב לתגובה זומדוע בקסם התעודה אינה משקפת את המדד???
- 8.לידור מרגלית 16/10/2011 13:19הגב לתגובה זוצריך להיות עם האצבע על הדופק
- 7.דוד 16/10/2011 13:15הגב לתגובה זומעניין חומר למחשבה
- 6.קרלוס 16/10/2011 13:00הגב לתגובה זועוזרת למשקיע מהשורה לקבל החלטה מושכלת יותר בנוגע לתעודות שורט. .
- 5.עידן קרית אונו 16/10/2011 12:42הגב לתגובה זוהייתי איתו באוניברסיטה בחור מבריק תמיד ידעתי שיגיע רחוק. כתבה מאוד מעניינת תצליח ארז!
- 4.לידור 16/10/2011 12:32הגב לתגובה זוכתבה נחמדה
- 3.המשחיל 16/10/2011 12:09הגב לתגובה זוכל מילה בסלע
- 2.אבי 16/10/2011 12:09הגב לתגובה זובכל מילה, רואים שבעל הטור מבין על מה הוא מדבר צריך לשים בכותרת של האתר שכל הציבור ידע וימנע מהפסדים מיותרים
- 1.אחד שיודע 16/10/2011 10:19הגב לתגובה זופלצ' קר המלך פלצ' קר לשלטון
- אמיר 16/10/2011 11:58הגב לתגובה זוהם מצטטים איך שהם רוצים
- דפנה 16/10/2011 11:36הגב לתגובה זובהחלט למדתי כמה דברים על המוצר שנראה פשוט בהתחלה אך מתברר שלא כך הדברים . אשמח לקרוא עוד כתבות דומות .

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.