תעודות סל בחסר - כמה אנו באמת יודעים על מכשיר ההשקעה?

ארז דאמוך, מנהל דסק מסחר מבט- מיטב תעודות סל, מציג את הדעה הרווחת בשוק על מסחר בתעודות סל חסר
ארז דאמוך | (25)

בחודשים האחרונים, שוק ההון תנודתי מאוד ומתאפיין במגמה שלילית. כתוצאה מכך, תעודות הסל בחסר (או שורט בעגה המקובלת), צברו אהדה בקרב ציבור המשקיעים. תעודות החסר, מאפשרות למשקיע להיחשף למדד בצורה הפוכה. לדוגמא, המשקיע בתעודת חסר על מדד ת"א 100, מרוויח כאשר המדד יורד ומפסיד כאשר הוא עולה. תעודות הסל בחסר מתאימות הן למשקיעים המעוניינים לגדר את תיק ההשקעות שלהם, והן לספקולנטים המהמרים על כיוון השוק ומאמינים כי ירד.

בניגוד לתעודות הסל המסורתיות ב"לונג", המעניקות למשקיע את תשואת המדד (ללא מינוף), תעודות החסר הינן בעלות מינוף. זאת בשל המנגנון השונה על פיו הן פועלות. במסגרת כתבה זו, נסביר על המינוף, שהוא למעשה הסיבה לפערים שנוצרים בין תשואת המדד לתשואת תעודות החסר. מינוף התעודה מפורסם על ידי החברות באתרים שלהן ובנוסף, גם באתר הבורסה לני"ע ורשות ני"ע.

הבדל נוסף, הוא כאשר תעודת החסר פוקעת (במחיר מסוים הנקבע מראש בתשקיף). בעת פקיעת התעודה, מתבצע למעשה פדיון כפוי, בו הלקוח מחזיר לחברה את התעודות שרכש ומקבל תמורתן את השווי הכספי שלהן. פדיון כפוי מתבצע כאשר המדד עולה ויש למנוע מצב בו שווי התעודה ירד ל-0 או יהיה שלילי.

על מנת להבין את נושא המינוף, יש לקחת בחשבון כי לכל תעודת סל בחסר נקבע בתשקיף מקדם שהינו מספר קבוע ואינו משתנה. מחיר תעודת החסר, יחושב על ידי חיסור ערך המדד מהקבוע. לדוגמא, שווי תעודה עם מקדם 2,000 יהיה 1,300, כאשר המדד עומד על 700 נקודות (2,000 פחות 700).

משקיעים רבים אינם מבינים מדוע תעודת הסל 25 (שורט) יורדת למעלה מ-10%, כאשר בפועל המדד ירד רק 9%?

אנסה להסביר זאת באמצעות הדוגמה בטבלה הבאה, בה מוצגות שתי תעודות סל על אותו המדד, אך בעלות מקדמים שונים: מקדם תעודה A הוא 1,500 ומקדם תעודה B הוא 1,800:

לשם הפשטות, נניח שהמדד נסחר ב-1,000 נק'. כלומר שתעודה A שווה 500 (מקדם A פחות ערך המדד) ותעודה B שווה 800 לפי אותו חישוב. המשקיע יכול לרכוש כל אחת מהתעודות, אך ככל שהמקדם קרוב יותר למדד, התעודה תהיה אגרסיבית יותר בשל המינוף. נניח שהמדד ירד מ-1,000 ל-900 (ירידה של 10%), שווי תעודה A יעלה ב-20% ויהיה 600 (לפי מקדם התעודה פחות המדד הנוכחי). לעומת זאת, שווי תעודה B יהיה 900 - עלייה רק של 12.5%.

המסקנה מהדוגמאות היא שיש לשים לב למינוף תעודת החסר. הוא זה שיקבע את התשואה שלנו מהשקעה. ניתן לראות שבניגוד לתעודות לונג מסורתיות, בתעודות השורט ייתכן מצב בו שתי תעודות שורט העוקבות במהופך אחר אותו מדד, יניבו תשואה שונה למשקיע (שוב, בשל המינוף). בנוסף, חשוב לדעת כי משמעות המינוף היא שבמצבים מסוימים ההפסד או הרווח מהתעודה יהיו גבוהים יותר, או נמוכים יותר מהשינוי בערך המדד.

אז בפעם הבאה כשאתם רוצים לגדר את השקעותיכם, או להמר על כיוון השוק, בחנו היטב את מקדם התעודה והשתמשו במכשיר ההשקעה המצויין הזה בצורה חכמה.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    האם תוכל להסביר על אופן ההתכסות? (ל"ת)
    ייניב 01/04/2012 00:58
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    דוד 29/03/2012 18:59
    הגב לתגובה זו
    כתבה שימושית יישר כוח
  • 18.
    גיא ש. 17/10/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    רואים שהכותב הוא מקצוען
  • גולן לשעבר 23/10/2011 11:24
    הגב לתגובה זו
    הוא אומנם נראה ילד אבל לא מפריטה בכלל לוקח את כל מבט בכיס הקטן....
  • 17.
    שי 17/10/2011 08:29
    הגב לתגובה זו
    כתבה מקצועית, כל הכבוד!!
  • 16.
    אחת שיודעת 17/10/2011 00:05
    הגב לתגובה זו
    כתבה מלמדת ומחדשת. אתה לא קבוע כאן, יש לך עוד בארסנל ? :)
  • 15.
    אפי 16/10/2011 23:11
    הגב לתגובה זו
    לא הסברת מה הם בדיוק עושים עם הכסף של הרוכשים,איך הם בדיוק מתכסים פי 3 שורט למשל,ולמה יש מקדם ואיך הוא נקבע.עדיין אתה יכול לתקן.ודרך אגב,איך יודעים בקסם שורט פי 3 מה שווי הנכס באמת?
  • יניב 17/10/2011 11:10
    הגב לתגובה זו
    קוראים לה בורסת הנוכלים , הם מצטטים מחוץ לשוק תמידית ועושים כסף על הציבור המסכן - חבל שהכותב לא התייחס במפורט לעוול שקסם גורמים לציבור
  • 14.
    מעניין, אשמח לעוד מידע בנושא. (ל"ת)
    יגאל 16/10/2011 21:49
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    מזרחי זה בנק מאוד רע (ל"ת)
    ארטיום 16/10/2011 20:52
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בני 16/10/2011 19:36
    הגב לתגובה זו
    אני בטפחות, פתחתי תיק השקעות ממש לא מזמן ואני רואה שאני יכול לסמוך על הבנקאי שלי. שיש לו מילה עבורי, שהוא לא עובד עליי או משחק לי בכסף שהרווחתי בזיעה... זה כנראה המקום הנכון לפתוח ולנהל בו תיק השקעות.
  • יפו 16/10/2011 22:16
    הגב לתגובה זו
    :) הבנקאי שלך הוא יפב או מלי - הבזיון הזה קיים רק במזרחי - ממש לסמוך ... תיהיו אנשים טובים ..שנה טובה
  • 11.
    דפני ליף 16/10/2011 17:13
    הגב לתגובה זו
    אין עלייך
  • 10.
    גם תכלית לא מצטטים נכון אל תשכח ל.11 (ל"ת)
    אראל 16/10/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תומר 16/10/2011 16:04
    הגב לתגובה זו
    מדוע בקסם התעודה אינה משקפת את המדד???
  • 8.
    לידור מרגלית 16/10/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות עם האצבע על הדופק
  • 7.
    דוד 16/10/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
    מעניין חומר למחשבה
  • 6.
    קרלוס 16/10/2011 13:00
    הגב לתגובה זו
    עוזרת למשקיע מהשורה לקבל החלטה מושכלת יותר בנוגע לתעודות שורט. .
  • 5.
    עידן קרית אונו 16/10/2011 12:42
    הגב לתגובה זו
    הייתי איתו באוניברסיטה בחור מבריק תמיד ידעתי שיגיע רחוק. כתבה מאוד מעניינת תצליח ארז!
  • 4.
    לידור 16/10/2011 12:32
    הגב לתגובה זו
    כתבה נחמדה
  • 3.
    המשחיל 16/10/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    כל מילה בסלע
  • 2.
    אבי 16/10/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    בכל מילה, רואים שבעל הטור מבין על מה הוא מדבר צריך לשים בכותרת של האתר שכל הציבור ידע וימנע מהפסדים מיותרים
  • 1.
    אחד שיודע 16/10/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
    פלצ' קר המלך פלצ' קר לשלטון
  • אמיר 16/10/2011 11:58
    הגב לתגובה זו
    הם מצטטים איך שהם רוצים
  • דפנה 16/10/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
    בהחלט למדתי כמה דברים על המוצר שנראה פשוט בהתחלה אך מתברר שלא כך הדברים . אשמח לקרוא עוד כתבות דומות .
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.