קד"מ בפייסבוק - לא מה שחשבתם
חברות רבות פועלות כיום לבניית פעילות מדיה חברתית באמצעות הפייסבוק, כגון יצירת אירועים, מועדון מעריצים, עדכון סטטוסים, תחרויות, הגרלות ועוד במטרה לשווק את המוצרים או השירותים הניתנים על ידן.
הרשת החברתית מספקת פלטפורמה שיווקית אשר מאפשרת חשיפה מהירה של בתי העסק בכל הגדלים לאלפי ומיליוני משתמשים. אחד מאפיקי השיווק הפופולאריים כיום על גבי מדיות חברתיות הינו יצירת תחרויות והגרלות על גבי הפייסבוק, לדוגמא "לחץ על כפתור ה-לייק ותזכה בסמארטפון מתנה".
ואולם, הפשטות שביצירת מיזמים שיווקיים מסוג זה, מפתה עסקים ומפתחי אפליקציות רבים ללא הבנה כי הם למעשה פועלים בזירה רגישה העלולה לחשוף אותם הן מבחינה משפטית, הן תדמיתית והן למחיקתם מפייסבוק.
פעילות השיווק הזו מתקיימת בתוך עולם התוכן של פייסבוק ועל כן היא כפופה לכלליה. על כן העסקים חשופים לסנקציות מצידה של פייסבוק בהפרת תקנוניה אשר במקרים מסוימים עלולים להביא לסגירת דף הפרופיל ללא הודעה מוקדמת, כפי שעשתה פייסבוק באוקטובר 2010 ל-LOLapps הנחשבת כמפתחת אפליקציות משחקים גדולה.
במקרה זה הסירה פייסבוק מהרשת, את כל אפליקציות המשחקים של המפתחת, בהם השתמשו למעלה מ-14 מיליון גולשים, וזאת בטענה ש- LOLapps הפרה את תנאי השימוש שלה. ישנם גם מקרים בהם פייסבוק פועלת להגשת תביעות משפטית של בית העסק, כפי שעשתה לדוגמא בתביעתה את מפעילי ה"לייקסטור" על הפרת תנאי השימוש באתר הרשת החברתית.
תקנון Promotion Guidelines של אתר פייסבוק מגדיר לבתי העסק את מרחב האפשרויות לניהול תחרות או הגרלה בפייסבוק. על המפרסם להבהיר בצורה ברורה מהם תנאי ביצוע התחרות/ההגרלה (איך מודיעים לזוכים, זמני התחלה וסיום, בחירת הזוכים ועוד), תוך עמידה בתנאי התקנונים של פייסבוק.
למשל, פייסבוק אוסרת להודיע לזוכים בתחרות או בהגרלה על זכייתם באמצעות אתר הפייסבוק, אלא רק באמצעות הודעה לדוא"ל של המשתמשים. כך גם אוסרת פייסבוק על שימוש בכפתור ה-like כמנגנון הצבעה.
אחריות המפרסם
צמצמו הסיכון לתביעות ולפגיעה בשם הטוב מעבר לכך שפייסבוק מחייבת את המפרסמים לצרף תקנונים לפעילויות השיווק כאמור, צירוף תקנונים מפורטים חשוב, לא רק בהיבט מול עמידת העסק בתקנוני פייסבוק אלא גם מסייע למנוע מהמשתתפים בתחרויות/הגרלות לטעון טענות שונות כנגד עורכי התחרות/ההגרלה.
לא מעט מקרים קרו בהם משתתפים הכריזו בפייסבוק כי הם חושבים שמגיע להם לזכות בפרס המיוחל כאשר תנאי התחרות לא היו מספיק ברורים. טענות כאלו ככל שהן באות לידי ביטוי על גבי הפייסבוק מצד המשתתפים יכולות גם במקרים מסוימים לפגוע בשמו הטוב של העסק מעבר לאחריות המשפטית החלה עליו.
חשוב להדגיש כי בכל הקשור לעריכת הגרלות בין בפייסבוק ובין בכל מדיה אחרת חלים דינים פליליים, על פיהם, לצורך קבלת היתר, לעריכת ההגרלה, יש למנות עו"ד או רו"ח אשר יפקחו עליה וכן חלות חובות נוספות כגון החובה לפרסם את תכנית ההגרלה במשך כל תקופתה ועוד.
הדרישה לפיקוח מדגישה ביתר שאת את הצורך בצירוף תקנונים לתחרות/הגרלה אשר יסדירו גם נושאים אלה.
אם כן, חרף הפיתוי להשתמש באמצעים השיווקיים הרבים המבוססים על פייסבוק או רשתות חברתיות אחרות, מומלץ לעסקים להיות ערים להגבלות החלות עליהם מכוח תקנוני הרשת החברתית ולהגבלות הנובעות על פי חוק.
כמו כן, מומלץ לקרוא היטב את התנאים המופיעים בתקנונים של פייסבוק הנגישים לכל ואשר מתעדכנים מפעם לפעם ולוודא כי בית העסק אינו מפר את תנאיהם, ובמקרה של ספק, כמובן מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום. פעולות אלו לא רק יסייעו בהגנה על העסק מפני חשיפות משפטיות, אלא גם יסייעו בשמירה על תדמיתו של העסק ברשת החברתית.
- 2.אלי 24/07/2012 00:57הגב לתגובה זואולי אתה צודק נשמע מאוד מעניין המצלה על אתר: http://www.ppc4u.co.il
- 1.גיל 10/10/2011 11:10הגב לתגובה זוהתחרויות האלה הן שיא הטמטום. הגיע הזמן שהחברות יחשבו מה הן בדיוק מפיקות מהדברים האלה ולא כמה לייקים (שאינם מהווים מדד לכלום) מרוויחים. פעילות בפייסבוק צריכה בראשיתה לפנות לפן השירותי ואת זה הרוב שוכחים.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
