שלי יחימוביץ': "טרכטנברג - כיסוי לחוק ההסדרים; השרים כלל לא קראו אותו"

כך אמרה הבוקר יו"ר מפלגת העבודה בגלי צה"ל. "גם אם יהיה קיצוץ של 3-4 מיליארד שקל בביטחון הוא יוחזר בהמשך בדלת האחורית"
לירן סהר | (9)

"גם אם יהיה קיצוץ של 3-4 מיליארד שקל בביטחון הוא יוחזר בהמשך בדלת האחורית", אמרה הבוקר שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה, בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל. "תכונס ועדת הביטחון, תדרוש תקציבים נוספים, ואז ועדת הכספים תבצע כרגיל קיצוץ רוחבי בחינוך, בריאות וברווחה. בפרקטיקה כל קיצוץ בתקציב הביטחון מוחזר לתקציב הביטחון. קיצוץ של 3-4 מיליארד שקל הוא סביר."

לגבי דו"ח טרכטנברג, מסבירה יחימוביץ' כי מדובר למעשה בכיסוי לחוק הסדרים. "זו שיטה בלתי דמוקרטית להעברת חוקים. האוצר התאהב בכלי הזה, כל שנה מועבר בתקציב ספר שמן של חוקים שעוברים בין לילה בלי דיון, חוקים ותקנות והמצאות למיניהן, הכל ביחד במקשה אחת לא דמוקרטית. אני בטוחה שגם השרים המתנגדים וגם המצדדים לא קראו את הדו"ח.

"בסוף צריך להגדיל את בסיס התקציב", מסבירה יחימוביץ', "לא הרחבה בלי גבול, במקום 1.7% גידול להגדיל ב-4% ולהשקיע בתעסוקה, בהייטק, בתעשיות, במתמחים, אלו דברים שהמדינה צריכה לעשות אם היא אחראית. טרכטנברג מערבב דברים ולא מגדיל את בסיס התקציב. פתיחת גבולות הארץ ליבוא חסר בקרה ללא מיסים ומכסים, זה חלום רטוב של האוצר, אך משמעותו היא קריסת התעשייה הישראלית. לא בטוח שזה יוזיל מחירים כי היבואנים יגזרו קופון, העיקרון הוא לא רק לקנות בזול אלא גם לשמור על התעסוקה. יש כאן סעיף מבית מדרשו התאצ'ריסטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו."

לגבי שביתת המתמחים, אומרת יחימוביץ' כי יש ויכוח מאוד עמוק על שירותים רפואיים פרטיים אשר נותנים קדימות בתור לאנשים עשירים, זהו חלומו הרטוב של נתניהו.לוקחים את הרופאים שעשו את ההכשרה במדינה, מאבק המתמחים מוצדק."

נזכיר כי אמש עברו הצעות ועדת טרכטנברג בישיבת הממשלה לאחר שבשבוע שעבר ניסה נתניהו, לאשר את מסקנות הדוח ונכשל. המסקנות עברו ברוב גדול של 21 תומכים לעומת 8 מתנגדים. בין המתנגדים: שרי ש"ס בראשות אלי ישי, אהוד ברק מסיעת העצמאות וגם מתנגדים מבית - המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום והשר יוסי פלד.

בתמורה לתמיכתה של מפלגת ישראל ביתנו נאלץ נתניהו להיענות לעיקר דרישותיהם: דיור ציבורי בר השגה לפי קריטריון של שני בני זוג עובדים ולא לפי קריטריון של מספר הילדים ושכר בגובה השכר הממוצע במשק לחיילים קרביים בשלושת החודשים שלאחר שיחרורם מהשירות.

מתנגדים נוספים נמנים על מפלגת ש"ס שטוענים כי אין נגיעה מספיקה לעניין השכבות החלשות ולנושא הדיור. אלי ישי, יו"ר ש"ס אף עזב את הישיבה בכדי להיפגש עם המוחים. וגם על מפלגת עצמאות של אהוד ברק, שר הביטחון. נזכיר כי ועדת טרכטנברג מציעה, בין היתר, קיצוץ נרחב במשרד הביטחון.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    סער 11/10/2011 17:13
    הגב לתגובה זו
    השרים לא יודעים קרוא וכתוב- איך את צמפה שיקראו !!!
  • 7.
    העולם כמרקחה ורק הלגלגנות שלה הייתה חסרה לנו (ל"ת)
    מאיר 11/10/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שכר דירה 3K לחדר שכר 4100 (ל"ת)
    רשע וניצול 11/10/2011 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    1 לנובמבר להשבית את כל המדינה (ל"ת)
    נתן 11/10/2011 09:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מנהיג המהפכה 10/10/2011 17:06
    הגב לתגובה זו
    העבדים הם עובדי הקבלן - האצילים בעלי ההון -הדוכסים שיאני השכר במיגזר הציבורי והפרטי - והרוזנים הם אלה שמאפשרים לרוב העם לחיות בתנאי עבדות .
  • 3.
    שלי צודקת 10/10/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
    ולאנשים מבוגרים שאין להם קרן פנסיה ויקבלו 2000 ש" ח בחודש אחרי ששירתו את המדינה ועבדו בעבודות שאף אחד לא דאג להפריש להם כסף לפנסיה. מי שמרוויח 15 אלף יכול להסתדר, מי שמרוויח כל כך הרבה פשוט חי מעבר ליכולתו.
  • 2.
    הורסת את המדינה 10/10/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
    את יורה לעצמך ברגל, הלוא תזדקקי לבסוף לבעלי ההון שנגדם את יוצאת
  • ביוטכנולוג 10/10/2011 11:10
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו אומר את אמת דופקים אותנו בתחת ועוד אנחנו אומרים תודה
  • 1.
    צודקת 10/10/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
    חייבים לבנות תקציב חדש וצודק
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי