גאווה ישראלית: ת"א במקום ה-9 בעולם בדירוג המרכזים הפיננסיים הצפויים לזנק
הסקר היוקרתי של מרכזים פיננסיים בינלאומיים GFCI, המתפרסם מדי חצי שנה בלונדון, מדרג לראשונה את תל-אביב כמרכז פיננסי בינלאומי, ובמקומות מחמיאים במיוחד בדירוג. בסקר משתתפים כ- 2,000 מנהלים מחברות הפיננסיות המובילות בעולם. הוא נערך זו הפעם העשירית ע"י חברת המחקר הלונדונית Long Finance, בחסות המרכז הפיננסי של נסיכות קטאר.
במקום הראשון בדירוג מדורגת לונדון כמרכז הפיננסי החשוב בעולם ואחריה בסדר יורד ממוקמות ניו יורק, הונג קונג, סינגפור, שנחאי וטוקיו. בעקבות המשבר הכלכלי באירופה ערים בכלכלות החלשות יותר ביבשת ספגו ירידה משמעותית בדירוג: מדריד ירדה 11 מקומות למקום ה-48, דבלין ירדה 10 מקומות למקום ה-43, מילאנו ירדה 9 מקומות למקום ה-50 ואתונה דורגה במקום ה-75 והאחרון, לאחר שירדה 2 מקומות.
כאמור, תל אביב צורפה לראשונה לסקר, יחד עם אבו דאבי, קלגרי, פנמה וקפריסין. המצורפות החדשות לא הוכנסו לאינדקס הכללי, אולם תל אביב בהחלט זכתה למקום מכובד בדירוגים משניים- העיר דורגה במקום ה- 6 ברשימת המרכזים הפיננסיים המועדפים על חברות בינלאומיות לפתיחת משרדים חדשים, כאשר היא מקדימה ערים כמו בייג'ינג, מומבאי ומוסקבה וממוצבת אחרי טורונטו, הונג קונג, סינגפור, שנגחאי וסיאול המכובדות.
בנוסף, ברשימת המרכזים הפיננסיים שהנשאלים מצפים לעלייה בחשיבותם העולמית מדורגת תל-אביב במקום ה-9. בראש הרשימה ממוקמת סינגפור.
- 7.מקום 9 ? וואא....מעניין לי ת' שמאלית.... (ל"ת)משה זוכמיר 09/10/2011 19:42הגב לתגובה זו
- ראש אין לך לפחות יש לך שמאלית...... (ל"ת)יעקב 09/10/2011 21:59הגב לתגובה זו
- 6.זוזו 09/10/2011 17:32הגב לתגובה זומתפלא על כצמן שלא הבין את זה מראש. רצה כנראה לעשות סיבוב כמו נוחי עם UIBS, ןקיבל מכה על הראש. כנראה שהפראיירים רק מתחלפים.
- 5.תיכף החרא של דפני יסריח אז נעוף מהדירוג (ל"ת)קקי פיפי 09/10/2011 17:02הגב לתגובה זו
- 4.ישי 09/10/2011 16:53הגב לתגובה זודפני, נרדמת בשמירה??? העולם דוקא טוען שהמדיניות של ביבי צודקת..... מה יהיה איתך???
- מה בין הכתבה לבין צדק ? מה קראת שאני פספסתי ? (ל"ת)הרגת אותי :) 09/10/2011 19:44הגב לתגובה זו
- תשקיע בהבנת הלא נקרא ואולי תבין יא אהבל (ל"ת)יעקב 09/10/2011 21:58
- 3.ישראל היא לא ארופה! (ל"ת)לא נכון 09/10/2011 16:21הגב לתגובה זו
- 2.ישראל נמצאת במקום אחרון!! (ל"ת)לא נכון 09/10/2011 16:20הגב לתגובה זו
- 1.איך זה עוזר לי לשלם במכולת?? (ל"ת)ניך 09/10/2011 15:56הגב לתגובה זו
- די כבר להתבכיינות. כבר נמאס. תתחילו לעבוד (ל"ת)המתבכיינים 09/10/2011 19:36הגב לתגובה זו
- המסביר 09/10/2011 16:16הגב לתגובה זוומעלים לך את יוקר המחייה. קפיש?
- לא עוזר. כי במכולת תמיד הכל יקר. לך לסופר. (ל"ת)זרח התרח 09/10/2011 16:04הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
