ביום שלאחר הורדת הריבית: השקל דווקא מתחזק; האירו נסחר סביב 5 שקלים

פישר אתמול הוריד את הריבית ב-0.25% ורד יצחקי: "השוק לא מאמין שההפחתה הנוכחית היא חלק ממהלך כולל של בנק ישראל להורדת שער הריבית"
רקפת גלילי |

אתמול הפתיע פישר והכריז כי ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר תורד לראשונה מהכרזת הריבית של אפריל 2009. הריבית הורדה ב-0.25% לרמה של 3%, כפי שהייתה במאי השנה.

לאחר החלטת הריבית השקל והגיע אף לרמה של 3.74. שקלים ובהמשך הדולר נחלש בעולם במהלך הלילה ובמקביל גם מול השקל. הדולר נחלש מול השקל ב-0.3% לשער יציג של 3.712 שקלים והאירו התחזק בכ-0.2% למול השקל לשער יציג של 5.043 שקלים.

מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים ורד יצחקי מסרה כי "המגזר העסקי, שהמתין להחלטת הריבית ולמסקנות ועדת טרכטנברג בטרם יבצע מהלכים בשוק המט"ח, הגיב מייד עם המרות מט"ח שחיכו בצנרת זמן רב והזרים לשוק היצעים גדולים של דולרים- מה שהוביל להתחזקות השקל".

"מה שקרה אתמול מראה בבירור שתנועות ההון חזקות מהחלטות שער הריבית, שהרי לכאורה השקל היה אמור להיחלש לאור ההפחתה בשער הריבית. השוק לא מאמין שההפחתה הנוכחית היא חלק ממהלך כולל של בנק ישראל להורדת שער הריבית. ייתכן שמדובר במעין 'הזרמת חמצן' של בנק ישראל לאור ההאטה העולמית, אך מדובר במהלך נקודתי בלבד ולא במגמה ארוכת טווח".

יצחקי מוסיפה כי "חשוב לציין שלפי תחזיות בנק ישראל הריבית ל-12 חודשים קדימה תעמוד על 3% - בדיוק השיעור שלה כיום, כל זאת למרות האיום האינפלציוני. נגיד הבנק סטנלי פישר לוקח סיכון עם ההחלטה הנוכחית, שכן המדד האחרון, שעמד על 0.5%, הצביע על המשך התחזקות האיום האינפלציוני, בדגש על סעיף הדיור".

שאדי בחוס MSTA, אנליסט ראשי חדר עסקאות מט"ח 24: "טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 3.704 ולבין רמת ההתנגדות 3.754. בהסתמך על פתיחת יום המסחר הנוכחי, שמירה על שער חליפין מעל לרמת הפיבוט 3.73 עשויה להוביל לעליות עד לרמה 3.744 שקלים עם צפי לנגיעה בנקודה 3.756 שקלים. מאידך, פריצה מטה של נקודת הפיבוט 3.73 שקלים עשויה להוביל לירידות אל היעד 3.718 שקלים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 3.704 שקלים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.