ביום שלאחר הורדת הריבית: השקל דווקא מתחזק; האירו נסחר סביב 5 שקלים

פישר אתמול הוריד את הריבית ב-0.25% ורד יצחקי: "השוק לא מאמין שההפחתה הנוכחית היא חלק ממהלך כולל של בנק ישראל להורדת שער הריבית"
רקפת גלילי |

אתמול הפתיע פישר והכריז כי ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר תורד לראשונה מהכרזת הריבית של אפריל 2009. הריבית הורדה ב-0.25% לרמה של 3%, כפי שהייתה במאי השנה.

לאחר החלטת הריבית השקל והגיע אף לרמה של 3.74. שקלים ובהמשך הדולר נחלש בעולם במהלך הלילה ובמקביל גם מול השקל. הדולר נחלש מול השקל ב-0.3% לשער יציג של 3.712 שקלים והאירו התחזק בכ-0.2% למול השקל לשער יציג של 5.043 שקלים.

מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים ורד יצחקי מסרה כי "המגזר העסקי, שהמתין להחלטת הריבית ולמסקנות ועדת טרכטנברג בטרם יבצע מהלכים בשוק המט"ח, הגיב מייד עם המרות מט"ח שחיכו בצנרת זמן רב והזרים לשוק היצעים גדולים של דולרים- מה שהוביל להתחזקות השקל".

"מה שקרה אתמול מראה בבירור שתנועות ההון חזקות מהחלטות שער הריבית, שהרי לכאורה השקל היה אמור להיחלש לאור ההפחתה בשער הריבית. השוק לא מאמין שההפחתה הנוכחית היא חלק ממהלך כולל של בנק ישראל להורדת שער הריבית. ייתכן שמדובר במעין 'הזרמת חמצן' של בנק ישראל לאור ההאטה העולמית, אך מדובר במהלך נקודתי בלבד ולא במגמה ארוכת טווח".

יצחקי מוסיפה כי "חשוב לציין שלפי תחזיות בנק ישראל הריבית ל-12 חודשים קדימה תעמוד על 3% - בדיוק השיעור שלה כיום, כל זאת למרות האיום האינפלציוני. נגיד הבנק סטנלי פישר לוקח סיכון עם ההחלטה הנוכחית, שכן המדד האחרון, שעמד על 0.5%, הצביע על המשך התחזקות האיום האינפלציוני, בדגש על סעיף הדיור".

שאדי בחוס MSTA, אנליסט ראשי חדר עסקאות מט"ח 24: "טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 3.704 ולבין רמת ההתנגדות 3.754. בהסתמך על פתיחת יום המסחר הנוכחי, שמירה על שער חליפין מעל לרמת הפיבוט 3.73 עשויה להוביל לעליות עד לרמה 3.744 שקלים עם צפי לנגיעה בנקודה 3.756 שקלים. מאידך, פריצה מטה של נקודת הפיבוט 3.73 שקלים עשויה להוביל לירידות אל היעד 3.718 שקלים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 3.704 שקלים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.