יאיר סרוסי: "קיימים גורמי אי ודאות רבים, אולם יש גם הזדמנויות רבות"

יאיר סרוסי הוסיף, כי בשיחות הביעו הבנקאים והמשקיעים הזרים עניין רב במערכת הבנקאית הישראלית
סתיו שירייב |

יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, וציון קינן, מנכ"ל הבנק, ארחו עשרות בנקאים בכירים מרחבי העולם, שהשתתפו בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בוושינגטון. במהלך הכנס, קיימו יאיר סרוסי וציון קינן מספר רב של מפגשים ושיחות עם ראשי בנקים ומשקיעים מרחבי העולם. בפגישות אלה בא לידי ביטוי המשך המגמה של ההתעניינות הגוברת מצד גורמים בשוק ההון העולמי במשק הישראלי.

מנכ"ל הבנק, ציון קינן, אמר כי הגידול בהשקעה בבנייה ובתשתיות הגדיל את חלק ההשקעות הריאליות בתוצר הלאומי של ישראל, ובמקביל, השיפור בשוק העבודה תרם להגדלת הביקושים ע"י משקי הבית. אתגר חשוב למדיניות הכלכלית הישראלית הוא להדגיש את סעיפי התקציב שהם תומכי צמיחה, על מנת שהמשק ימשיך לצמוח בקצב ממוצע של לפחות 4% בשנים הקרובות.

יאיר סרוסי הוסיף, כי בשיחות הביעו הבנקאים והמשקיעים הזרים עניין רב במערכת הבנקאית הישראלית, שהוכיחה חוסן רב והצליחה לעבור את המשבר הפיננסי העולמי ללא זעזועים ניכרים וללא היזקקות להזרמות ממשלתיות. עוד לפי יאיר סרוסי, "אין ספק שבשיחות עם בנקאים קיים הבדל בין אלה מאזור האירו לאלה מארה"ב. בארה"ב הבנקים המסחריים חזרו לשוק האשראי ומגדילים את הקווים באופן הדרגתי. מנגד, באירופה רואים נסיגה מסוימת בתחום זה, וזאת על רקע המשבר שם".

"נכון שקיימים גורמי אי ודאות רבים, אולם תפיסתי היא שתקופות כאלו מזמנות גם הזדמנויות .עלינו הבנקאים אחריות למצוא את האיזון הנכון בין הסיכונים שטמונים במשבר הגלובלי לבין ההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרות בתקופות כאלו", אמר סרוסי.

הבנקאים והמשקיעים הזרים ציינו לחיוב את הריסון התקציבי בישראל והמדיניות האחראית של האוצר ובנק ישראל. חלק גדול ממשקי מדינות המערב סובלים מגרעונות תקציביים גבוהים, הגורמים לעלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר, בעוד שבישראל הגירעון בתקציב הממשלה נמצא תחת שליטה, והשנה הוא צפוי להסתכם בכ-3% מהתמ"ג, וכאמור לעיל יחס החוב הציבורי לתוצר נמצא במגמת ירידה שהיא מאד מבורכת. המצב הפיסקאלי הטוב יחסית יאפשר לממשלה מרחב תמרון, במקרה שהפעילות הכלכלית הגלובלית תסבול מהאטה נוספת, מעבר לתחזיות הנוכחיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה

אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031

החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81%  , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.


קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים

החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית
 טבעון. קרדיט: אנבידיה

אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה


בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.