יאיר סרוסי: "קיימים גורמי אי ודאות רבים, אולם יש גם הזדמנויות רבות"
יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, וציון קינן, מנכ"ל הבנק, ארחו עשרות בנקאים בכירים מרחבי העולם, שהשתתפו בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בוושינגטון. במהלך הכנס, קיימו יאיר סרוסי וציון קינן מספר רב של מפגשים ושיחות עם ראשי בנקים ומשקיעים מרחבי העולם. בפגישות אלה בא לידי ביטוי המשך המגמה של ההתעניינות הגוברת מצד גורמים בשוק ההון העולמי במשק הישראלי.
מנכ"ל הבנק, ציון קינן, אמר כי הגידול בהשקעה בבנייה ובתשתיות הגדיל את חלק ההשקעות הריאליות בתוצר הלאומי של ישראל, ובמקביל, השיפור בשוק העבודה תרם להגדלת הביקושים ע"י משקי הבית. אתגר חשוב למדיניות הכלכלית הישראלית הוא להדגיש את סעיפי התקציב שהם תומכי צמיחה, על מנת שהמשק ימשיך לצמוח בקצב ממוצע של לפחות 4% בשנים הקרובות.
יאיר סרוסי הוסיף, כי בשיחות הביעו הבנקאים והמשקיעים הזרים עניין רב במערכת הבנקאית הישראלית, שהוכיחה חוסן רב והצליחה לעבור את המשבר הפיננסי העולמי ללא זעזועים ניכרים וללא היזקקות להזרמות ממשלתיות. עוד לפי יאיר סרוסי, "אין ספק שבשיחות עם בנקאים קיים הבדל בין אלה מאזור האירו לאלה מארה"ב. בארה"ב הבנקים המסחריים חזרו לשוק האשראי ומגדילים את הקווים באופן הדרגתי. מנגד, באירופה רואים נסיגה מסוימת בתחום זה, וזאת על רקע המשבר שם".
"נכון שקיימים גורמי אי ודאות רבים, אולם תפיסתי היא שתקופות כאלו מזמנות גם הזדמנויות .עלינו הבנקאים אחריות למצוא את האיזון הנכון בין הסיכונים שטמונים במשבר הגלובלי לבין ההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרות בתקופות כאלו", אמר סרוסי.
הבנקאים והמשקיעים הזרים ציינו לחיוב את הריסון התקציבי בישראל והמדיניות האחראית של האוצר ובנק ישראל. חלק גדול ממשקי מדינות המערב סובלים מגרעונות תקציביים גבוהים, הגורמים לעלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר, בעוד שבישראל הגירעון בתקציב הממשלה נמצא תחת שליטה, והשנה הוא צפוי להסתכם בכ-3% מהתמ"ג, וכאמור לעיל יחס החוב הציבורי לתוצר נמצא במגמת ירידה שהיא מאד מבורכת. המצב הפיסקאלי הטוב יחסית יאפשר לממשלה מרחב תמרון, במקרה שהפעילות הכלכלית הגלובלית תסבול מהאטה נוספת, מעבר לתחזיות הנוכחיות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
