כל היין: צניחה במכירות האלכוהול לחג
פדיון ענף היינות והמשקאות האלכוהוליים יעמוד בסוף תשע"א על כ- 1.17 מיליארד שקל, לעומת 1.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מנתוני חטיבת משקאות משכרים באיגוד לשכות המסחר. המשמעות היא ירידה של כ-30 מיליון שקל בפדיון
מבדיקת חטיבת משקאות משכרים באיגוד לשכות המסחר עולה כי בתקופה שלקראת ראש השנה (כחודש טרום החג) נמכרות כמויות יין ומשקאות חריפים הגדולות פי 3 מהממוצע החודשי השנתי. השנה עומד הממוצע החודשי על 100 מיליון שקל והפדיון בתקופת תשרי השנה הוא כ- 320 מיליון שקל - מדובר בפדיון הנמוך ב-7% מהתקופה המקבילה אשתקד.
אבל לא הכול אבוד. לדברי דובי פיינטוך, יו"ר חטיבת משקאות משכרים באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל חברת י.ד. עסקים, "השוני בין שנה זו לקודמתה הינו ירידה ממוצעת של כ- 10% במכירות של הן משקאות חריפים מכל הסוגים והן של יינות. לעומת זאת, ישנה עליה מרשימה במכירת יינות מתוצרת ישראל, עקב מבצעים אגרסיביים של היצרנים המקומיים ברשתות השיווק השונות".
לדבריו ראש השנה חל השנה בסוף חודש ספטמבר שנה ולכן מזג האוויר הקייצי מהווה סיבה לעלייה בביקוש ליינות לבנים מסוגים שונים, כשהעלייה המרשימה ביותר היא לזן שרדונה. "מגמת הירידה במכירות משקפת את המצב הכלכלי במשק, ומאשרת שהצריכה נמצאת בבלימה קלה", סיכם פיינטוך.
לדברי דן ליאור, חבר בחטיבת המשקאות האלכוהוליים באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל החברה הסקוטית, הירידה של כ-7% שחלה במכירות משקאות חריפים של היא תוצאה של המיסוי הכבד שנכנס לתוקף במרץ 2010, ואשר העלה את מחירי המשקאות החריפים ב 20%-30%.
אדום עולה
מבחינת מכירות סוגי האלכוהול לקראת החג, להערכתו של ליאור כ- 50% יקנו יין אדום, כ 30% ייקנו יין לבן, כ 15% משקה חריף או ליקר, וכ 5% יפנקו את עצמם בקניית מוצר לא שגרתי, כמו קוניאק יוקרתי או וודקה מיוחדת, כאשר הלהיטים הצפויים לראש השנה הינם: רוזה ויינות קינוח וכן יינות מיובאים מכל רחבי העולם, שנמכרים טוב על אף שאינם כשרים.
"מבחינת גודל ההוצאה בהשוואה לממוצע השנתי העומד על 30 שקל, מחירי הרכישות לחג נעים בין 40- 50 שקל לבקבוק יין. בתקופת החג, צרכנים רבים נוהגים לשלם לפחות 80 שקל ומעלה לאריזת שי שמכילה 2 בקבוקים." ציין ליאור.
- 6.אורי 25/09/2011 07:15הגב לתגובה זוהכל באתר אחד של מרכז היין הישראלי, אפשר לעשות חיפוש על פי מחיר או על פי התאמה לאוכל. ככה מגלים את המציאות האמיתיות. ויש יינות טובים במחירים שפויים.
- 5.גרנות 22/09/2011 15:59הגב לתגובה זוחזרתי לקראת החג יין מעולה בסופרמרקט בצרפת נמכר בין 2ל 3 יורו
- 4.דרומי 22/09/2011 14:10הגב לתגובה זוסיטונאים עושים קופה על חשבון הצרכנים כאשר ידוע שבחגים קונים יותר יין הועדי עובדים,החברות,והצרכנים. לכן מנצלים את המצב שבכל מחיר ייקנו. כל המדינה זה שחיתות אחד גדולה.
- 3.אלכוהליסטית במצוקה 21/09/2011 16:15הגב לתגובה זולא ייתכן שאני צריכה להוציא כל כך הרבה כסף על מנת לשתות כמו שצריך!
- 2.זה למה הורדתי קצת מהוודקה שאני שותה (ל"ת)בוריס 21/09/2011 16:02הגב לתגובה זו
- 1.אם הם יורידו מחירים, נקנה יותר !!! (ל"ת)רונן 21/09/2011 15:04הגב לתגובה זו
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
