כל היין: צניחה במכירות האלכוהול לחג
פדיון ענף היינות והמשקאות האלכוהוליים יעמוד בסוף תשע"א על כ- 1.17 מיליארד שקל, לעומת 1.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מנתוני חטיבת משקאות משכרים באיגוד לשכות המסחר. המשמעות היא ירידה של כ-30 מיליון שקל בפדיון
מבדיקת חטיבת משקאות משכרים באיגוד לשכות המסחר עולה כי בתקופה שלקראת ראש השנה (כחודש טרום החג) נמכרות כמויות יין ומשקאות חריפים הגדולות פי 3 מהממוצע החודשי השנתי. השנה עומד הממוצע החודשי על 100 מיליון שקל והפדיון בתקופת תשרי השנה הוא כ- 320 מיליון שקל - מדובר בפדיון הנמוך ב-7% מהתקופה המקבילה אשתקד.
אבל לא הכול אבוד. לדברי דובי פיינטוך, יו"ר חטיבת משקאות משכרים באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל חברת י.ד. עסקים, "השוני בין שנה זו לקודמתה הינו ירידה ממוצעת של כ- 10% במכירות של הן משקאות חריפים מכל הסוגים והן של יינות. לעומת זאת, ישנה עליה מרשימה במכירת יינות מתוצרת ישראל, עקב מבצעים אגרסיביים של היצרנים המקומיים ברשתות השיווק השונות".
לדבריו ראש השנה חל השנה בסוף חודש ספטמבר שנה ולכן מזג האוויר הקייצי מהווה סיבה לעלייה בביקוש ליינות לבנים מסוגים שונים, כשהעלייה המרשימה ביותר היא לזן שרדונה. "מגמת הירידה במכירות משקפת את המצב הכלכלי במשק, ומאשרת שהצריכה נמצאת בבלימה קלה", סיכם פיינטוך.
לדברי דן ליאור, חבר בחטיבת המשקאות האלכוהוליים באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל החברה הסקוטית, הירידה של כ-7% שחלה במכירות משקאות חריפים של היא תוצאה של המיסוי הכבד שנכנס לתוקף במרץ 2010, ואשר העלה את מחירי המשקאות החריפים ב 20%-30%.
אדום עולה
מבחינת מכירות סוגי האלכוהול לקראת החג, להערכתו של ליאור כ- 50% יקנו יין אדום, כ 30% ייקנו יין לבן, כ 15% משקה חריף או ליקר, וכ 5% יפנקו את עצמם בקניית מוצר לא שגרתי, כמו קוניאק יוקרתי או וודקה מיוחדת, כאשר הלהיטים הצפויים לראש השנה הינם: רוזה ויינות קינוח וכן יינות מיובאים מכל רחבי העולם, שנמכרים טוב על אף שאינם כשרים.
"מבחינת גודל ההוצאה בהשוואה לממוצע השנתי העומד על 30 שקל, מחירי הרכישות לחג נעים בין 40- 50 שקל לבקבוק יין. בתקופת החג, צרכנים רבים נוהגים לשלם לפחות 80 שקל ומעלה לאריזת שי שמכילה 2 בקבוקים." ציין ליאור.
- 6.אורי 25/09/2011 07:15הגב לתגובה זוהכל באתר אחד של מרכז היין הישראלי, אפשר לעשות חיפוש על פי מחיר או על פי התאמה לאוכל. ככה מגלים את המציאות האמיתיות. ויש יינות טובים במחירים שפויים.
- 5.גרנות 22/09/2011 15:59הגב לתגובה זוחזרתי לקראת החג יין מעולה בסופרמרקט בצרפת נמכר בין 2ל 3 יורו
- 4.דרומי 22/09/2011 14:10הגב לתגובה זוסיטונאים עושים קופה על חשבון הצרכנים כאשר ידוע שבחגים קונים יותר יין הועדי עובדים,החברות,והצרכנים. לכן מנצלים את המצב שבכל מחיר ייקנו. כל המדינה זה שחיתות אחד גדולה.
- 3.אלכוהליסטית במצוקה 21/09/2011 16:15הגב לתגובה זולא ייתכן שאני צריכה להוציא כל כך הרבה כסף על מנת לשתות כמו שצריך!
- 2.זה למה הורדתי קצת מהוודקה שאני שותה (ל"ת)בוריס 21/09/2011 16:02הגב לתגובה זו
- 1.אם הם יורידו מחירים, נקנה יותר !!! (ל"ת)רונן 21/09/2011 15:04הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
