דויטשה: מכירת הפניקס תהפוך את קבוצת דלק לאטרקטיבית יותר לזרים

בדויטשה מסבירים כי המשקיעים הזרים מעדיפים השקעה בחברת אנרגיה ממוקדת על פני חברת אחזקות. כמו כן, מעריכים כי הבנקים ייהנו מפחות לחץ על מרווחי האשראי ומפחות תחרות מכיוון שוק ההון
רקפת גלילי |

דויטשה בנק מנתח היום (ג') את המלצות וועדת הריכוזיות אשר התפרסמו אתמול. מהדוח עולה כי מכירת הפניקס תהפוך את דלק לאטרקטיבית יותר בעיני המשקיעים הזרים והבנקים המקומיים ייהנו מפחות לחץ על מרווחי האשראי מכיוון שוק ההון.

בעקבות המלצות הועדה להפרדה בין החזקות פיננסיות לריאליות קבוצת דלק תיאלץ למכור את אחזקותיה בחברת הביטוח הפניקס בתוך 4 שנים. אנשי המחקר של דויטשה מציינים כי המכירה תבוצע ככל הנראה לא במחיר אופטימלי. "עם זאת", אומרים בדויטשה, "מכירת הפניקס תהפוך את קבוצת דלק לאטרקטיבית יותר עבור משקיעים זרים, המעדיפים השקעה בחברת אנרגיה ממוקדת על פני חברת אחזקות".

לפי המלצות הוועדה הצעות רכש למניות שליטה בחברות יינתנו באותם תנאים לבעלי מניות מיעוט ובעלי מניות שליטה. בבנק כותבים כי רכישת שליטה תהפוך ליקרה יותר עבור משקיעים אסטרטגיים, דבר אשר יביא לירידה בעסקאות מיזוג ורכישה פוטנציאליות. כתוצאה מכך, מכירות מניות ע"י בעלי שליטה יבוצעו בצורת בלוקים של מניות למשקיעים פיננסיים ופחות כמכירה למשקיעים אסטרטגיים.

האנליסטים דן הרווארד ורי'צארד גאסו מתייחסים למגבלות על האשראי המוסדי. לטענתם חשיפות האשראי של המשקיעים המוסדיים ללווה או קבוצת לווים בודדת יהיו נתונות להגבלות מצד הבנקים 15% ו-30% בהתאמה, מה שבוודאי יגביל את זמינות האשראי משוקי ההון.

לפי דויטשה, מצב זה ייאלץ חברות לחפש פתרון בשוקי האשראי הגלובליים בהם המרווחים גבוהים, ויביא לתוצאה חיובית גם עבור הבנקים המקומיים, שייהנו מפחות לחץ על מרווחי האשראי ומפחות תחרות מכיוון שוק ההון. מן הצד השני, הוצאות המימון של החברות עשויות לעלות, אלא אם החברות יורידו מינופים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.