סקירת מט"ח: האירו נחלש ברקע להורדת הדירוג של איטליה, השקל התחזק
המסחר העולמי במט"ח מתנהל תוך החלשות במטבע האירו אשר נופל היום בצל מספר הודעות שליליות. ראשית הורדת הדירוג לאיטליה על ידי סוכנות S&P, שנית דיווח לפיו יוון תשקול לקיים משאל עם בשאלה האם לעזוב את גוש האירו, ולבסוף הדיווח ברויטרס כי בנק אוף צ'יינה הפסיק את מסחר המט"ח עם בנקים באירופה. השוק בציפייה לדברי ברננקי בועידת השוק הפתוח ולהודעת ריבית ה'פד' מחר.
האירו נחלש קלות מול השקל ב-0.1% לשער יציג של 5.045 שקלים והדולר נחלש ב-0.4% לשער יציג של 3.682 שקלים. האירו-דולר נסחר ביציבות.
סוכנות הדירוג S&P הורידה הלילה (ג') את דירוג האשראי של איטליה בצל חששות שהצמיחה הכלכלית החלשה והממשלה הלא-יציבה במדינה יקשו עליה להקטין את הגרעון התקציבי. דירוג המדינה לטווח הארוך ירד מ-A+ ל-A ואת דירוג החוב לטווח קצר מ-A-1+ ל-A-1. תחזית הדירוג נותרה שלילית, כהכנה להורדות דירוג עתידיות. עוד ציינה סוכנות האשראי, כי החוב של איטליה הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המדורגות ב-A.
מנכ"ל קבוצת פריקו יוסי פריימן התייחס הבוקר להורדת הדירוג לאיטליה וטען כי: "הורדת הדירוג לא צריכה להשפיע משמעותית על שער היורו-דולר, זאת כיוון שהפעילים בשוק כבר תמחרו את המשבר הפיננסי במדינות ה-PIIGS, במיוחד על רקע הקושי של איטליה בגיוסי הון בשבוע שעבר. למעשה, בכדי לגייס את החוב ברלוסקוני נאלץ לחזר אחר הסינים, על מנת שאלו יגבירו את הרכישות".
המשקיעם ממתינים לדבי ברננקי: היום ומחר יתקיים מפגש דו-יומי של 'ועידת השוק הפתוח'. המפגש יסתיים ביום רביעי, אז יודיע ברננקי על החלטת הריבית. בנאומו בג'קסון הול בחודש שעבר, אמר יו"ר ה'פד' כי בועידת השוק הפתוח של ספטמבר יישקול הפדרל ריזרב שימוש בכלים העומדים לרשותו לצורך האצת הצמיחה הכלכלית. כעת מצפים בשוק לתוכנית כלשהי, הקלה כמותית (QE3) או כל תוכנית אחרת.
הדולר שקל
המטבע האמריקני נסחר מול השקל סמוך לרמות שיא של מספר חודשים. לדברי פריימן, ביחס למסחר בזירת השקל-דולר, היצעי המט"ח המשמעותיים שהזרים הסקטור העסקי בשבוע שעבר עם התחזקות הדולר ל-3.72 ממשיכה למתן בשלב הנוכחי את פיחות השקל.
להערכת פריקו, היצעי מט"ח משמעותיים צפויים להמשיך לזרום לשוק ברמת קיצון זו ולבלום את המשך המגמה של פיחות השקל. עם זאת, תיתכן תנועה חריגה של פיחות השקל במידה והדולר ירשום התחזקות משמעותית נוספת מול המטבעות בעולם, ובעיקר מול היורו, שכן אז עשויים פעילים זרים להרחיב את הפעילות בזירה המקומית ובכך להביא לפיחות נוסף בשער השקל.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.