סקירת מט"ח: האירו נחלש ברקע להורדת הדירוג של איטליה, השקל התחזק

המשקיעים מחכים בציפייה לדברי ברננקי ולהודעת ריבית ה'פד' מחר. הדולר נחלש למול השקל ושערו היציג נקבע ברמה של 3.682 שקלים, רמת שיא של חודשים
רקפת גלילי |

המסחר העולמי במט"ח מתנהל תוך החלשות במטבע האירו אשר נופל היום בצל מספר הודעות שליליות. ראשית הורדת הדירוג לאיטליה על ידי סוכנות S&P, שנית דיווח לפיו יוון תשקול לקיים משאל עם בשאלה האם לעזוב את גוש האירו, ולבסוף הדיווח ברויטרס כי בנק אוף צ'יינה הפסיק את מסחר המט"ח עם בנקים באירופה. השוק בציפייה לדברי ברננקי בועידת השוק הפתוח ולהודעת ריבית ה'פד' מחר.

האירו נחלש קלות מול השקל ב-0.1% לשער יציג של 5.045 שקלים והדולר נחלש ב-0.4% לשער יציג של 3.682 שקלים. האירו-דולר נסחר ביציבות.

סוכנות הדירוג S&P הורידה הלילה (ג') את דירוג האשראי של איטליה בצל חששות שהצמיחה הכלכלית החלשה והממשלה הלא-יציבה במדינה יקשו עליה להקטין את הגרעון התקציבי. דירוג המדינה לטווח הארוך ירד מ-A+ ל-A ואת דירוג החוב לטווח קצר מ-A-1+ ל-A-1. תחזית הדירוג נותרה שלילית, כהכנה להורדות דירוג עתידיות. עוד ציינה סוכנות האשראי, כי החוב של איטליה הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המדורגות ב-A.

מנכ"ל קבוצת פריקו יוסי פריימן התייחס הבוקר להורדת הדירוג לאיטליה וטען כי: "הורדת הדירוג לא צריכה להשפיע משמעותית על שער היורו-דולר, זאת כיוון שהפעילים בשוק כבר תמחרו את המשבר הפיננסי במדינות ה-PIIGS, במיוחד על רקע הקושי של איטליה בגיוסי הון בשבוע שעבר. למעשה, בכדי לגייס את החוב ברלוסקוני נאלץ לחזר אחר הסינים, על מנת שאלו יגבירו את הרכישות".

המשקיעם ממתינים לדבי ברננקי: היום ומחר יתקיים מפגש דו-יומי של 'ועידת השוק הפתוח'. המפגש יסתיים ביום רביעי, אז יודיע ברננקי על החלטת הריבית. בנאומו בג'קסון הול בחודש שעבר, אמר יו"ר ה'פד' כי בועידת השוק הפתוח של ספטמבר יישקול הפדרל ריזרב שימוש בכלים העומדים לרשותו לצורך האצת הצמיחה הכלכלית. כעת מצפים בשוק לתוכנית כלשהי, הקלה כמותית (QE3) או כל תוכנית אחרת.

הדולר שקל

המטבע האמריקני נסחר מול השקל סמוך לרמות שיא של מספר חודשים. לדברי פריימן, ביחס למסחר בזירת השקל-דולר, היצעי המט"ח המשמעותיים שהזרים הסקטור העסקי בשבוע שעבר עם התחזקות הדולר ל-3.72 ממשיכה למתן בשלב הנוכחי את פיחות השקל.

להערכת פריקו, היצעי מט"ח משמעותיים צפויים להמשיך לזרום לשוק ברמת קיצון זו ולבלום את המשך המגמה של פיחות השקל. עם זאת, תיתכן תנועה חריגה של פיחות השקל במידה והדולר ירשום התחזקות משמעותית נוספת מול המטבעות בעולם, ובעיקר מול היורו, שכן אז עשויים פעילים זרים להרחיב את הפעילות בזירה המקומית ובכך להביא לפיחות נוסף בשער השקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי