פרסום ראשון

או"ם שמום? 70 עיתונאים הגיעו לישראל

לקראת ההצבעה באו"ם על הכרה במדינת פלסטינית, עשרות עיתונאים מ-20 מדינות הגיעו ביומיים האחרונים לישראל ויתפרסו בה ובשטחים הפלסטינאים
אלכסנדר כץ | (1)

כ-70 עיתונאים זרים הגיעו ביומיים האחרונים לישראל, לקראת "אירועי 20 בספטמבר", ועשרות נוספים צפויים להגיע בימים הקרובים. לאייס נודע כי מדובר בעיתונאים מכ-20 מדינות ברחבי העולם, חלקם מגופי תקשורת שיש להם נוכחות קבועה בישראל.

השבוע מתקיימת עצרת האו"ם, והנשיא הפלסטיני אבו-מאזן צפוי לבקש את תמיכת מדינות העולם בהקמת מדינה פלסטינית. סוגיה זו מעוררת עניין תקשורתי רב ברחבי העולם, ולצד כ-2,000 אנשי תקשורת זרים מ-450 גופי שידור שונים השוהים דרך קבע בישראל - מהם כ-800 עיתונאים והשאר צלמים ומפיקים - מערכות התקשורת הזרות שלחו לישראל עיתונאים נוספים, שיתפרסו בנקודות שונות ברחבי המדינה והשטחים לקראת נאומי אבו מאזן וראש הממשלה בנימין נתניהו, ולקראת ההצבעה.

העיתונאים הגיעו כאמור מ-20 מדינות: 11 מצרפת, ארבעה מקנדה, 3 מארה"ב, והיתר משבדיה, גרמניה, סין, דנמרק, אירלנד, פינלנד, צ'כיה, ברזיל, דרום קוריאה, קרואטיה, שוויץ, רומניה, בריטניה ועוד. בין היתר הגיעו נציגים של CBS, NBC, סוכנות AP, וכתבים מכל אמצעי המדיה - טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט.

בתקשורת העולמית זוכה ישראל לסיקור תקשורתי רב, בשל התעניינות הרשתות הזרות באזור ובתהליכים המדיניים. כך שולחים מערכות התקשורת במהלך אירועים מיוחדים, כגון מלחמת לבנון השנייה, מבצעים חומת מגן ועופרת יצוקה, ובעבר הרחוק יותר החתימה על הסכם השלום עם ירדן ב-1994, נציגים בכמות רבה יותר מאשר בימים רגילים. העיתונאים שמגיעים לישראל, פונים ללשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), וזו מנפיקה להם בתהליך מהיר תעודת עיתונות זמנית, שמאפשרת להם לסקר בחופשיות את ההתרחשויות בישראל ובשטחים.

בנוסף, לע"מ גם מקיימת תדרוכים מיוחדים לעיתונאים הזרים, כדי להסביר את עצדת ישראל. רק בשבוע שעבר למשך, הוזמנו עיתונאים תדרוך עם שר ההסברה יולי אדלשטיין ביישוב בית אריה בשטחים, שם הציג בפניהם השר את המשמעויות הביטחוניות והמדיניות של קווי 67. היום (יום ג') יערוך יועץ ראש הממשלה לתקשורת הזרה, מארק רגב, תדרוך לכתבים זרים.

מנהל לע"מ, אורן הלמן, אישר את הפרטים, ואמר לאייס: "ביומיים האחרונים אנחנו מרגישים בהחלט זרם גדול ולא שיגרתי של עיתונאים זרים שמגיעים לסקר את ההתרחשויות, לאור ההתפתחויות המדיניות. מדובר על עיתונאים מכל מדינות העולם".

-מדובר גם על עיתונאים שמגיעים לסקר את ההתרחשויות בשטחים?

"אנחנו לא מנהלים מעקבים אחרי עיתונאים. המדיניות שלנו ושל משרד ההסברה היא לסייע לעיתונאים הזרים במילוי תפקידם, ולנסות להעביר להם עד כמה שניתן את המסרים שלנו -של ישראל".

הזרים מגיעים, הישראלים נוסעים לניו-יורק

בתוך כך, גם התקשורת הישראלית נערכת לקראת אירועי הימים הקרובים באו"ם. אל משלחת ראש הממשלה שתצא מחר בבוקר לניו-יורק, יתלוו הכתבים המדיניים של כל כלי התקשורת המובילים. מארה"ב יגיש יאיר לפיד את 'אולפן שישי' ביום שישי הקרוב - היום בו ינאמו נתניהו ואבו-מאזן; יעקב אילון כבר הגיע לתפוח הגדול והחל לשדר משם עבור 'חדשות 10', ואילה חסון תגיש את 'יומן' של ערוץ 1 מניו-יורק, אליה תגיע תחת כובעה ככתבת המדינית של הערוץ.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרון 20/09/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם, ובדרך כלל זה עניין רע
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.