בריטניה נהנית מזינוק הנדל"ן: בכמה מוצע למכירה בית השגריר? צפו בתמונות
ממשלת בריטניה צפויה להנות מזינוק מחירי הנדל"ן בישראל ולמכור את בית השגריר, לאחר 40 שנה, בכ-36 מיליון שקל.
בית שגריר בריטניה, נמצא בסמטת המעלות ברמת גן, משתרע על שטח של 2.86 דונם עליהם מבנה בן כ-600 מ"ר, גינה רחבת ידיים ובריכת שחיה. לאור גודל המתחם והבעלות הפרטית בקרקע, צפויה התעניינות רבה מצד יזמים לבניה רוויה ליחידות יוקרתיות.
אדריאן בלומנטל - מנכ"ל אינטר ישראל, המשווקת את הנכס, אמר: "בית שגריר בריטניה ממוקם באחד מהמקומות האטרקטיביים והיוקרתיים ביותר בגוש דן - הגובה הטופוגרפי, המיקום המרכזי המצטיין בנגישות לכל מקום ברמת גן ותל אביב, יחד עם גישה מהירה ונוחה לאיילון ולכבישים בינעירוניים. יתר על כן, מדובר ברחוב שקט ביותר, פסטורלי ומטופח עם נוף לגן שאול, ריאה ירוקה יוצאת מן הכלל בלב העיר".
- 4.וילה מיושנת מכוערת שמחייבת הריסה ובניית חדשה (ל"ת)שווה אולי שליש מזה 21/09/2011 16:58הגב לתגובה זו
- 3.מקומי 19/09/2011 16:20הגב לתגובה זומראים לנו בניין חד דירתי מוקף שטחי דשא, צמחיה ובריכת צמחיה ואומרים לנו " יש כאן פסטורליה" . אומרים לנו שבמקום זה תתבצע " בניה רווית יחידות" , אופס... הלכה הפסטורליה. מדברים כאן על " גישה מהירה ונוחה לאיילון ולכבישים בינעירוניים" . סמטת המעלות הוא רחוב ללא מוצא בעל מסלול אחד שבו נוסעים לשני הכיוונים. כביש זה מתאים כשיש ברחוב בתים חד דירתיים אבל כאשר יצמחו בניינים של 40 קומות, יהפוך כביש זה לגיהנום. רכב שיצליח לצאת יגיע אל מעלה הצופים שגם הוא כביש צר ואינו מוכן לבניה רוויה. לאחר עמל רב וזמן רב, בעיקר בשעות השיא, יוצאת המכונית אל רחוב ארלוזורוב העמוס והפקוק... אז מתחילה הזחילה הגדולה לכיוון צומת עלית.
- 2.אני חושב 19/09/2011 15:46הגב לתגובה זולקנות ולגור למה לבנות מיגדל ?לגור בכפר ולחיות בעיר !!!!אם היה לי הכסף היתי עובר לגור שם
- 1.קצת מציאות 19/09/2011 13:04הגב לתגובה זולבניה רוויה שתחליף הגן הנאה..
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
