"החקיקה תקומם עשרות ראשי ערים"

ממי פאר המעניק שירותי דוברות לעיריית ר"ג, פנה לח"כ אלכס מילר - יוזם הצעת החוק על פיה משרדי יח"צ לא יוכלו להעניק שירותי דוברות לרשויות
אלה ברייר | (7)

יועץ התקשורת ממי פאר ממשרד יחסי הציבור פאר&לוין, יוצא נגד הצעת החוק של חבר הכנסת אלכס מילר (ישראל ביתנו), הקוראת לחייב רשויות מקומיות למנות דובר שיקבל מעמד של עובד עירייה - כפי שפורסם באייס.

במכתב ששלח הבוקר (יום ב') לחבר הכנסת ושהגיע לידי אייס, כתב פאר כי הוא מקווה שמדובר בפרסום שגוי ולא בכוונה "שאם לא כן", הוסיף פאר: "נראה כי הטעו אותך כהוגן בעת הכנת שיעורי הבית".

פאר שמשרדו מספק בין היתר גם שירותי דוברות עבור עיריית רמת גן, ייעוץ למרכז השלטון ולמרכז המועצות האזוריות, נימק את הסיבות בגינן הוא סבור כי הצעת החוק הנ"ל עשויה לפגוע בצדדים.

פאר עצמו כיהן במשך 19 שנים כדובר עיריית רמת גן ובין היתר היה גם יושב ראש איגוד דוברי הרשויות המקומיות. כמי שכיום משמש כמנכ"ל משותף במשרד לייעוץ תקשורתי ודוברות, אפשר להבין מדוע הוא מעוניין למנוע את הצעת החוק.

"עשרות ראשי רשויות נעזרים מזה שנים רבות בשרותיהם של משרדים חיצוניים דוגמת המשרד שלי, ובכך חוסכים משאבים ניכרים ובעיקר מקבלים שרות מיטבי, אם בנוסף לדובר עירייה שהינו עובד הרשות, ואם ברשויות בהן לא מכהן דובר פנימי", כתב פאר במכתבו.

לדבריו: "החקיקה כיום קובעת כי דובר ייבחר במכרז וכי רשאי להעסיק דובר רק ראש רשות שבתחום הרשות שלו מתגוררים למעלה מ-20 אלף תושבים. זה דבר שלא ייעלה על הדעת - מבוסס על חוקי המנדט הבריטי. בעידן שבו לכל שחקן כדורגל ולכל דוגמנית יש דובר צמוד, לא ייעלה על הדעת שלראש רשות ולרשות מקומית לא יהיה דובר".

עוד כתב: "האם היית מסכים שאת הדובר שלך, ימנו מתנגדיך הפוליטיים? האם הגיוני בעיניך שכאשר ראש עיר מתחלף הוא ייאלץ לעבוד עם הדובר ששימש כפיו ומקורבו של ראש העיר הקודם - בד"כ "אויבו" הפוליטי?".

פאר חתם את מכתבו באזהרה מפני החוק המדובר: "חקיקה כפי שאתה מתכוון לקדם (עפ"י העיתון), אם חלילה תתממש, תקומם בצדק עשרות ראשי ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות שרבות מהן משתמשות במשרדים חיצוניים".

ובהצעה: "אם ברצונך לקדם באמת את נושא שרותי התקשורת לרשויות המקומיות, זאת לדעתי עליך לעשות: 1. קידום חקיקה לפיה כל ראש רשות, בלא קשר לגודלה, רשאי למנות דובר רשות (כעובד הרשות או במיקור חוץ), או יועץ תקשורת חיצוני, או שניהם.2. המינוי לא יהיה סטטוטורי ויהיה פטור ממכרז. יתבסס על אמון אישי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסההף 20/09/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
    עם עירית רמת-גן, ואת ההיסטוריה שלו עם צבי בר. איך לאחר 19 שנה כדובר עירית רמת גן במעמד של שכיר מן המניין, לפתע פתאום פרש לעצמאות, והפלא ופלא - מי הלקוח הראשון והכבד ביותר שלו? צבי בר ועירית רמת-גן. מה שנקרא - אתמול דובר שכיר במשכורת של 15,000 ש"ח, היום יועץ חיצוני בריטיינר כפול, כזה שמאפשר לו גם לשלם לעובדת ממשרדו לשבת בעירייה כדוברת חיצונית. ללכת עם, להרגיש בלי. כנראה המגע עם צבי בר מדבק - מי שעובד אתו חייב לכופף את אמות המידה.
  • 6.
    מי זה ממי פאר? שיחזור להיות דובר קטן. (ל"ת)
    כל טרמפיסט כותב מכתב 20/09/2011 00:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ג'ודי 19/09/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    מילר גבר גבר.לא עושה ודופק חשבון.הוא דואג לעובדים ולא ליח"צ.
  • 4.
    מור תושבת רמת גן 19/09/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    אין לך בושה ?אתה מדבר?מה עשיתה ברמת גן 19 שנים מלחמות או דוברות?איזה הישגים גדולים יש לצבי בר?שאלתה את עצמך.תסתכל לאן הוא הגיע אלה ההצעות שאתה נותן לו יחסי ציבור?
  • 3.
    רונן 19/09/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    בוקר טוב,אדון פאר.מה קרה מישהו רוצה לגעת בכסף שאתה מקבל ממשלם המיסים?כדאי היה שתשב בשקט ולא לעשות את זה מהמקפצה. חגגת עד היום,די. אתה דואג רק לעצמך וזה לא יעזור לך. ח"כ אלכס מילר המשך בדרכך החיובית למגר את התופעה המכוערת של אדון פאר ושותפיו.
  • 2.
    הצעת החוק נשמעת מאיימת משהו! (ל"ת)
    מוזר 19/09/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב לביא (שניידר) 19/09/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    מהכתוב במכתב, אפשר לחוש איום מרומז על נבחר הציבור
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.