החשש מסיכון: 24 מיליארד שקל נפדו מתעשיית הקרנות מתחילת גל הנפילות בשוק

בשבוע החולף הסתכמו בפדיונות ב-1.4 מיליארד ש'. ליאור כרמון ממיטב: "היום כבר רואים רגיעה בפדיונות, הציבור יצא ולא יחזור בקרוב"
רקפת גלילי | (13)

שבוע המסחר שהסתיים אופיין בתנודתיות גבוהה כאשר המעו"ף ירד לרמת תלת ספרתית לראשונה מזה שנתיים. המדד המוביל רשם בשבוע החולף ירידה של כ-0.6% בלבד לאחר סיומת חזקה במיוחד בשל ההודעה הדרמטית של ההצלה לבנקים האירופים. אך למרות הירידה השבועית המתונה יחסית הציבור המשיך לפדות את החזקויו בקרנות בקצב מוגבר.

קרנות הנאמנות המסורתיות ספגו גם בשבוע החולף פדיונות כבדים: כ-1.4 מיליארד שקלים נמשכו בשבוע וכ-2.2 מיליארד שקלים עד כה בחודש ספטמבר. מראשית חודש מרץ, מועד פרוץ גל הפדיונות, נמשכו כ-24 מיליארד שקל מהתעשיה. קרנות הנאמנות המסורתיות מנהלות סך נכסים של כ-111.7 מיליארד שקל הסכום הנמוך ביותר מאז נובמבר 2009.

קרנות אג"ח חברות וכללי כיכבו ברשימת הפודות כאשר סבלו ממשיכה של כמיליארד שקלים בשבוע החולף כאשר נוצר מצב שירידה של כ-5% באג"ח הקונצרני תורגמה למשיכה של כ-25% מהנכסים של הקרנות המתמחות באפיק זה: מאז ראשית מאי הוציא ציבור המשקיעים כ-15 מיליארד שקל מקרנות אג"ח חברות וכללי, כך על פי הערכות כלכלני מיטב שנמסרו מרוני אפטר מנהל קשרי יועצים.

לראשונה גם הקרנות הכספיות פדו השבוע, סכום של כ-300 מיליון שקל, ייתכן על רקע משיכה חד פעמית גבוהה מצד חברה כלשהי. מנגד, הקרנות השקליות, נהנו מגיוס שבועי נוסף של כ-130 מיליון שקל, בדגש על קרנות מק"מ מתמחות.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    1 מהמרים שקונים ומוכרים פעם פוגעים פעם לא (ל"ת)
    אתה לא משקיע 18/09/2011 19:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רוני 18/09/2011 19:04
    הגב לתגובה זו
    עכשיו ברור שהמדינה אינה יכולה להתקיים לאורך זמן.אביב ערבי - זה חורף ישראלי. תוהו ווהו במדינות ערב בסוף יתחלף בשילטון אחים מוסלימים. מנגד , מחאה החברתית בארץ תיגבר, צריך לממן את דרישותיה, ומיסוי על מעמד הביניים יגבר. כתוצאה, חלק ממעמד הביניים יהגר למערב ולחץ על הנשארים יגבר, וכתוצאה, עוד חלק ממעמד הביינים יהגר למערב. בעוד כמה עשורים ישארו רק חרדים, ערבים, זקנים ונוכים. הצהל יהיה צמא לכח אדם ואיין.זה המעגל שמזין את עצמו. הסוף ברור והמשכיל יבין.
  • 9.
    וורן באפט 18/09/2011 18:22
    הגב לתגובה זו
    עכב כך צריך להשקיע על סמך דוחות כספיים של חברות וליראות את המנית כחלק מעסק ולא סתם ניר
  • 8.
    אריה 18/09/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
    הם נסחרים בפחות משווי השוק שלהם
  • 7.
    מנשה 18/09/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
    עם כל הבלאגן במזה" ת והמשבר הכלכלי בעולם עוד נראה פה מדדים נמוכים מ 2008 מי שברח שיחק אותה בגדול
  • 6.
    שלום 18/09/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
    פראירים לא מתים הם רק מתחלפים 890-920
  • 5.
    גם אני משכתי 100 שקל מהכספומט של גורביץ (ל"ת)
    בבון 18/09/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    1 טיפש שכמותך אינך יכול לתזמן את החזרה (ל"ת)
    כיף לקנות בזול מטיפש 18/09/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
  • רועי 18/09/2011 17:07
    הגב לתגובה זו
    אני פשוט מרגיש מטומטם ליד גאון כמוך שהצליח בחושיו המחודדים להפסיד 20% מכספו...
  • אישוני 19/09/2011 08:33
    קישקוש בגרוש , אינו שווה איוושת משק כנפי יתוש
  • 3.
    איזה כיף אחרי שהעדר יצא מתחילות עליות (ל"ת)
    משקיע רציני 18/09/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין כבר כספים למשוך משם (ל"ת)
    פולני 18/09/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 18/09/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
    נכון שאומרים שאם חוסכים לטווח ארוך לא צריך לצאת אבל אם אני יכול להמנע מהירידות אז עם כל הכבוד לתיאוריה אני יוצא ומרוויח יותר. כמו שזה נראה אין סיבה לא כלכלית ולא ריאלית לעליות בתקופה זו ולכן כנראה יהיו ירידות
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.