החשש מסיכון: 24 מיליארד שקל נפדו מתעשיית הקרנות מתחילת גל הנפילות בשוק

בשבוע החולף הסתכמו בפדיונות ב-1.4 מיליארד ש'. ליאור כרמון ממיטב: "היום כבר רואים רגיעה בפדיונות, הציבור יצא ולא יחזור בקרוב"
רקפת גלילי | (13)

שבוע המסחר שהסתיים אופיין בתנודתיות גבוהה כאשר המעו"ף ירד לרמת תלת ספרתית לראשונה מזה שנתיים. המדד המוביל רשם בשבוע החולף ירידה של כ-0.6% בלבד לאחר סיומת חזקה במיוחד בשל ההודעה הדרמטית של ההצלה לבנקים האירופים. אך למרות הירידה השבועית המתונה יחסית הציבור המשיך לפדות את החזקויו בקרנות בקצב מוגבר.

קרנות הנאמנות המסורתיות ספגו גם בשבוע החולף פדיונות כבדים: כ-1.4 מיליארד שקלים נמשכו בשבוע וכ-2.2 מיליארד שקלים עד כה בחודש ספטמבר. מראשית חודש מרץ, מועד פרוץ גל הפדיונות, נמשכו כ-24 מיליארד שקל מהתעשיה. קרנות הנאמנות המסורתיות מנהלות סך נכסים של כ-111.7 מיליארד שקל הסכום הנמוך ביותר מאז נובמבר 2009.

קרנות אג"ח חברות וכללי כיכבו ברשימת הפודות כאשר סבלו ממשיכה של כמיליארד שקלים בשבוע החולף כאשר נוצר מצב שירידה של כ-5% באג"ח הקונצרני תורגמה למשיכה של כ-25% מהנכסים של הקרנות המתמחות באפיק זה: מאז ראשית מאי הוציא ציבור המשקיעים כ-15 מיליארד שקל מקרנות אג"ח חברות וכללי, כך על פי הערכות כלכלני מיטב שנמסרו מרוני אפטר מנהל קשרי יועצים.

לראשונה גם הקרנות הכספיות פדו השבוע, סכום של כ-300 מיליון שקל, ייתכן על רקע משיכה חד פעמית גבוהה מצד חברה כלשהי. מנגד, הקרנות השקליות, נהנו מגיוס שבועי נוסף של כ-130 מיליון שקל, בדגש על קרנות מק"מ מתמחות.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    1 מהמרים שקונים ומוכרים פעם פוגעים פעם לא (ל"ת)
    אתה לא משקיע 18/09/2011 19:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רוני 18/09/2011 19:04
    הגב לתגובה זו
    עכשיו ברור שהמדינה אינה יכולה להתקיים לאורך זמן.אביב ערבי - זה חורף ישראלי. תוהו ווהו במדינות ערב בסוף יתחלף בשילטון אחים מוסלימים. מנגד , מחאה החברתית בארץ תיגבר, צריך לממן את דרישותיה, ומיסוי על מעמד הביניים יגבר. כתוצאה, חלק ממעמד הביניים יהגר למערב ולחץ על הנשארים יגבר, וכתוצאה, עוד חלק ממעמד הביינים יהגר למערב. בעוד כמה עשורים ישארו רק חרדים, ערבים, זקנים ונוכים. הצהל יהיה צמא לכח אדם ואיין.זה המעגל שמזין את עצמו. הסוף ברור והמשכיל יבין.
  • 9.
    וורן באפט 18/09/2011 18:22
    הגב לתגובה זו
    עכב כך צריך להשקיע על סמך דוחות כספיים של חברות וליראות את המנית כחלק מעסק ולא סתם ניר
  • 8.
    אריה 18/09/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
    הם נסחרים בפחות משווי השוק שלהם
  • 7.
    מנשה 18/09/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
    עם כל הבלאגן במזה" ת והמשבר הכלכלי בעולם עוד נראה פה מדדים נמוכים מ 2008 מי שברח שיחק אותה בגדול
  • 6.
    שלום 18/09/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
    פראירים לא מתים הם רק מתחלפים 890-920
  • 5.
    גם אני משכתי 100 שקל מהכספומט של גורביץ (ל"ת)
    בבון 18/09/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    1 טיפש שכמותך אינך יכול לתזמן את החזרה (ל"ת)
    כיף לקנות בזול מטיפש 18/09/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
  • רועי 18/09/2011 17:07
    הגב לתגובה זו
    אני פשוט מרגיש מטומטם ליד גאון כמוך שהצליח בחושיו המחודדים להפסיד 20% מכספו...
  • אישוני 19/09/2011 08:33
    קישקוש בגרוש , אינו שווה איוושת משק כנפי יתוש
  • 3.
    איזה כיף אחרי שהעדר יצא מתחילות עליות (ל"ת)
    משקיע רציני 18/09/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין כבר כספים למשוך משם (ל"ת)
    פולני 18/09/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 18/09/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
    נכון שאומרים שאם חוסכים לטווח ארוך לא צריך לצאת אבל אם אני יכול להמנע מהירידות אז עם כל הכבוד לתיאוריה אני יוצא ומרוויח יותר. כמו שזה נראה אין סיבה לא כלכלית ולא ריאלית לעליות בתקופה זו ולכן כנראה יהיו ירידות
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.