לידר שוקי הון: בתקופות אלה נגרם נזק גדול לחברות הביטוח; מאלו מניות להתרחק?

הרבעון השלישי של חברות הביטוח צפוי להיות חלש בעקבות הירידות החדות בשווקים. בלידר שוקי הון מעריכים כי המניות הפגיעות ביותר מבין חברות הביטוח הן של כלל ביטוח והפניקס.
ערן צחי | (1)

בתקופות שבהן מסכי הבורסות נשטפים בצבע האדום ועצבי המשקיעים מרקיעים לשחקים, אחד מסימני השאלה הגדולים שמתנוססים מעל ראשיהם היא: אלו סקטורים פגיעים יותר ואלו עמידים יותר לנפילות? מעבודת מחקר של מחלקת המחקר של לידר שוקי הון עולה המסקנה: להתרחק מסקטור הביטוח.

"בתקופות אלה נגרם נזק גדול לחברות הביטוח, הן בפגיעה ישירה בהון והן בירידה בהיקף הנכסים" מציינים כלכלני בית ההשקעות. אולם יחד עם זאת הם מציינים כי רמת המחירים של מניות הביטוח אינה גבוהה, אבל המשך הירידות בשווקים פוגעות בשווי שלהן והרבעון השלישי צפוי להיות חלש מאוד.

האנליסטית לנה איצקוב שוורץ מציינת, כי "כשהתנודות כה חריפות במחירי המניות אנחנו רואים פחות חשיבות בקביעת מחירי יעד וממקדים את המלצותינו למידת החשיפה למניות, בהנחה שהחשיפה לסקטור הינה פחות ממשקל השוק.

"מבין חברות הביטוח, להערכתנו עדיפות חברות בעלות תמהיל פעילות שפחות מושפע משוק ההון, הכולל פעילות בתחום הריסק בביטוחי חיים, פעילות משמעותית בתחום הבריאות, פעילות פנסיה משמעותית, ונוסטרו בהיקף נמוך יותר. כמו כן עדיפות חברות בעלות תמהיל פעילויות מאוזן ומינוף בהיקף נמוך", הוסיפה שוורץ.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ש" י 13/09/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
    אם אתם כאלה מבינים אז מדוע לידר השקעות נמצאת על הריצפה בקומה מינוס שש אולי נשמע מכם ניתוח על המניה הזו. ש" י
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".