המוסדיים אמרו לא לתשובה: היענות נמוכה להצעת הרכש; דלק אנרגיה לא תימחק

קבוצת ההחזקות של יצחק תשובה תרכוש רק 353,988 מניות של חברת האנרגיה בעבורן קיבלה הודעות קיבול
אריאל אטיאס | (20)

הצעת הרכש של קבוצת דלק לחברה הבת דלק אנרגיה לא קיבלה את היענות הנדרשת מהציבור והחברה לא תימחק מהמסחר. כך דיווחה חברת החזקות של יצחק תשובה לאחר נעילת המסחר בתל אביב.

ניתוח: רצף אירועים שליליים ופרמיה קטנה פוגעים בסיכויי הצעת הרכש לדלק אנרגיה

דלק קבוצה תרכוש רק 353,988 מניות של דלק אנרגיה, בשיעור של 7.06% מהון החברה, בעבורן קיבלה הודעות קיבול. הקבוצה הייתה צריכה לקבל היענות של מחזיקים בלפחות 15.1% מהון החברה על מנת לבצע רכישה כפויה של יתרת המניות ולמחוק את חברת האנרגיה מהמסחר בבורסה.

דלק קבוצה הציעה לרכוש 20.1% ממניות דלק אנרגיה מהציבור בתמורה ל-6.6% מיחידות ההשתתפות של דלק קידוחים יהש ו-14.4% מיחידות ההשתתפות של אבנר יהש. לאחר הרכישה, תעלה החזקת החברה בדלק אנרגיה ל-87%.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    בן אליעזר 12/09/2011 08:55
    הגב לתגובה זו
    למה להתפלא? בעוד זמן מסוים ,נמצא אחד מהרגולטורים מכהן בתפקיד בכיר אצל מר תשובה.יחי חופש העי
  • 16.
    בן אליעזר 12/09/2011 08:49
    הגב לתגובה זו
    למה התהייה.בעוד זמן מה,יתכן ונמצא את אחד מהם בתפקיד שמן אצל מר תשובה.
  • 15.
    בן אליעזר 12/09/2011 08:30
    הגב לתגובה זו
    אם נסיר את המסכה המחייכת שטבועה על פניו של מר תשובה,נגלה את הטבע במיטבו-האמת.מסתבר, כי גם מי שעשה לביתו בעבודה קשה וביושר,בהגיעו למקום מסוים-הופך להיות תאותן.בזמנו,עשיתי שטות,ומכרתי מניות של חברת החשמל ,שרק 5% ממניותיה היו בידי הציבור.אולם הצעת הרכש בזמנו הייתה הוגנת (מעל ל-35% ממחיר השוק),וזאת בניגוד להצעת רכש זו שהיא בבחינת הרצחת וגם ירשת.
  • 14.
    רק לא לשמוח מוקדם 12/09/2011 08:03
    הגב לתגובה זו
    במהלך איטי של רכישות לאורך זמן בסוף הוא יגיע לאותם 95 אחוז הצעתי לאלו המחזיקים בדלק אנרגיה להגדיל אחזקותיהם באופן קבוע. הצעת הרכש הבאה תהייה גבוהה יותר ..לדעתי, ולצערי בסוף תשובה יצליח להגיע לאותם - 95 אחוז , אסור להרפות מאותם מוסדיים שנענו להצעת הרכש [ אקסלנס ופניקס בשליטתו של תשובה ]
  • 13.
    הכי ותיק 38 12/09/2011 02:22
    הגב לתגובה זו
    לכל אורך הניסיון של הגנב תשובה לבצע את החלפת מניות דלק אנרגיה ב תעודות השתתפות לא דרשה ממנו הנהלת הבורסה להסביר לציבור את מהות ההבדל בין סוגי הנירות יתרה מכך האים המחלקה המשפטית עצמה עיין מתוך ראייה וחיפוש גובים לעתיד ? לצערי יש לציין שגם כל האנליסטים הראו שהם פחדנים עלובים לא מצאו לנכון להגן להסביר לציבור את מהות ה הבדל וההחלפה ריח כבד של סמרטוטים עלובים עולה ממכם או...........סליחה רמת השכלתכם כו ירודה שאינכם מבינים על מה מדובר לא היתם בשיעור באותו יום תתבישו
  • 12.
    פחות מ1900 לא למכור!!! (ל"ת)
    אבירם 11/09/2011 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    משקיע 11/09/2011 21:21
    הגב לתגובה זו
    מדובר במוסדיים שמנהלים את כספי החוסכים בקופות או בקרנות ? אם זה אכן כך יש לחקור מה הביא אותם להתנהגות התמוהה לדעתי !
  • אני 12/09/2011 08:14
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אותם מנהלי הגופים שהסכימו להצעת הרכש שמשמעותה היא - תנו לי נייר טוב תמורת נייר פחות טוב .תוגמלו בדרך אחרת.על שיטת המעטפות שמעת,.אני לא מבין איך זה שאף אחת מהרשויות לא נכנסת לעניין ?
  • 10.
    ידע הגון 11/09/2011 19:48
    הגב לתגובה זו
    תודה גדולה מגיעה לבתי השקעות אשר הגנו על טובת הציבור והכשילו מהלך חצוף וכפוי טובה זה.לצפות מחמדן זה להיות הגון זה כמו לאמר לאריה אלתטרוף לנחש אל תקיש ולחמור אל תבעט ..טוב שהוא נקט בצעד זה.הדברמגלה את כוונות מהלכיו ושהצבור ישפוט אני נייר ערךשמאחוריו איש זה לעולפ לא אתקרב
  • 9.
    המקור 11/09/2011 19:21
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם תשובה ינסה להפיל את המניה בכוונה
  • דנן 11/09/2011 20:03
    הגב לתגובה זו
    הורידו מחיר ל26 שח הסכים לקנות ב40 כאשר מניה הייתה במחירים של 150 שח
  • ידע הגון 11/09/2011 19:57
    הגב לתגובה זו
    מהלך של הורדת ערך המניה הוא תרחיש מתאים לאיש מה עיפ הרגולטורים?
  • 8.
    בעל מניות אנרגיה 11/09/2011 19:12
    הגב לתגובה זו
    ואלה מחזיקים דלק אנרגיה עבור ציבור שמשקיע דרכן , כך שניגוד האינטרסים זעק וצעק לשמים אך תשובה ממשיך לחייך ללא בושה.
  • 7.
    ברוח הזמן-גם המוסדיים מושפעים מלחץ המשקיעים (ל"ת)
    משה ב. 11/09/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    איציק 11/09/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
    שמחה! תתן כפול וגם אז לא תקבל! המוסדיים ששתפו איתך פעולה יקבלו בראש. חבורה מגובשת של נוכלים! ! !
  • 5.
    זה הזמן לקנות דלק אנרגיה! (ל"ת)
    יופי 11/09/2011 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    היה צפוי לאור ניסיון העבר ! (ל"ת)
    דן 11/09/2011 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גו 11/09/2011 18:05
    הגב לתגובה זו
    טיסה נעימה מחר לכל מניות הגכז דלק אנרגיה לא תימחק רציו דלק קידוחים אבנר כל השותפות בליויטן יתקנו חזק מחר בגלל שדלק אנרגיה לא נימחקה אפשר לינשום אויר יצאנו מיצרה עכשיו רק תיקונים למעלה
  • 2.
    ועכשיו...... טיסה נעימה דלק אנרגיה!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    אבירם 11/09/2011 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פול 11/09/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
    האוצר מעריך הכנסה מתמר ולויתן של $150 מיליארד לפחות. גם לומדים שנובל מתכוונת להנזיל בקפריסין אם וכאשר הקידוח אפרדיטי עולה כצפי 15 BCM גז לשנה בעיקרו לשוק האירופי. וזה רק תחילת הדרך.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.