ניתוח קמפיין: קיקה - המוני ולא מקורי!
לקראת החגים, כרגיל, אנו מוצפים בפרסומות והצעות מטעם כל רשתות הריהוט והעיצוב לבית. ענקית קמעונאות הרהיטים 'קיקה' חדרה לשוק בסערה עם קמפיין יח"צ ופרסום מאסיבי ברדיו, בעיתונות, בשלטי חוצות ובטלוויזיה. האסטרטגיה ברורה: אנחנו גדולים, אנחנו בכל העולם ויש לנו מגוון של הכל, בכל הגדלים והצבעים.
המוני ולא מקורי, אם כי מישהו עלה על gag גראפי חינני: באפקט של פוסט מצליחים השחקנים בסרטון למתוח, לכווץ ולהחליף את הצבע של כל רהיט ורהיט בכל חדר בבית. כפי הנראה, הסרטונים עברו הרבה הגהות עד שמישהו ב'קיקה' היה שבע רצון ממגוון המוצרים וטווח הקומבינציות שהופגנו בהם. באופן כללי מדובר בקמפיין רב יריעה עם מסר צר ושטחי שמבטיח מגוון מאסיבי.
פרסומת לקיקה
בניגוד להשוואה הצפויה ל'איקאה' שעסוקה כעת בליקוק פצעיה מהשריפה בפולג, ושעלתה לא מזמן עם שידור חוזר של סרטון מבצע ישן, ההשוואה תיעשה דווקא למותג שאינו מתחרה 'תאום' לקיקה: 'דיזיין סנטר'.
עוד פרסומת לקיקה
בהשוואה לסרטוני הפוסט המתחכמים של קיקה, עלתה 'דיזיין סנטר' עם 2 סרטונים פשוטים ונעדרי יומרה, שנשענים על תובנה צרכנית אמיתית, יציבה ורלוונטית בתחום עיצוב הבית. זוגיות בסיכון.
כשמרהטים, מעצבים ומשפצים בית, משחרר הדבר את השד הזוגי. כל ויכוח על צבע הקיר או סוג הריצוף מדרדר במדרון תלול והופך להיות מאד אישי ומסוכן ליחסים.
ב'דיזיין סנטר' אומרים דבר פשוט: אנחנו יודעים את זה ואנחנו מסוגלים לעצור את הסכסוך כשהוא עדיין בחיתוליו, כי יש לנו פתרונות שמגשרים על פערי הדעות והטעמים.
פרסומת לדיזיין סנטר
למעשה גם 'דיזיין סנטר' מציעה כמות ומגוון, אבל בשונה מ'קיקה' - היא יוצקת משמעות למגוון. מדוע צריך כל כך הרבה סוגים, צבעים וחמרים. 'דיזיין סנטר' מציעה להציל את הזוגיות, וזה מצחיק וכמובן כמעט מופרך, אבל ההיגיון מאד ברור: מגוון מוצרים עשוי להפוך למגוון פתרונות למריבות.
עוד פרסומת לדיזיין סנטר
הדוגמאות הקונקרטיות מאד שמובאות בפרסומת כגון גרניט פורצלן דמוי פרקט כפתרון לזוג שלא מצליח לקבל החלטה, מסמלות את גודלה, עוצמתה ומגוון האפשרויות של נקודת המכירה. לפעמים, על פי 'דיזיין סנטר', כמות היא גם איכות. מוצרים לבית יפה הם גם פתרונות לשלום בית.
כשהקונספט יושב על רגש אמיתי, הפרסומת פוגעת ב"עצב" הנכון ונוצר אפקט "וואלה". הפרסומת שומרת על אמינות באמצעות נוכחותו המצחיקה והנעימה של אסי עזר שיושב אצלנו במוח על המשבצת של ציניקן עוקצני אבל עם לב טוב.
'דיזיין סנטר' לא עושה over promising ובסופו של יום מתקבל עולם תוכן יותר מרגש מאשר סרטוני ה"אנחנו יכולים הכל" של קיקה. בסופו של דבר, ובתנאי ש'דיזיין סנטר' יתמידו בתפקיד מגשר הסכסוכים, המותג עובר ממותג שצריך למותג שרוצים.
- 9.מיכל 14/09/2011 20:31הגב לתגובה זומישהו חייב להגיד שהמלך ערום...קדמי זרק את שלמור בשביל מה בדיוק? שפה מקושקשת ומטופשת. הצרה שכולכם, מלחכי פינכה, מחכים שיזרוק לכם עצם. אבל אין. הכל ילך לאשתו
- 8.נדב 14/09/2011 17:59הגב לתגובה זומענין ש2 החברות פונות לזוגות צעירים, בעוד שסביר כי בישראל הפריים צריך להיות זוגות עם ילדים (דבר המצריך מגוון, שינוי ויצרתיות), אולי על ידי מיקוד טוב יותר ניתן היה להגיע לפרסומת המשלבת צורך אמיתי בעזרת רגש
- 7.אורית 12/09/2011 08:56הגב לתגובה זואיך הפרסומת הזאת שונה מזאת – http://www.youtube.com/watch?v=obZo5aamYus ומזאת – http://www.youtube.com/watch?v=vlelFKTDfCg&feature=relmfu ועוד עשרות פרסומות שכאלה… בידול? ייחוד? משהו ישראלי? או סתם זכיר בצורה יוצאת דופן / בולט / ועשוי בטכניקה שעוד לא ראינו?
- 6.חיים גנוט 11/09/2011 17:46הגב לתגובה זוהרהיטים בפרסומת לא נמתחים באפקט של פוסט, הם באמת עשו את זה: http://www.youtube.com/watch?v=U9ii7St_Gkc
- עטרה בילר 11/09/2011 22:56הגב לתגובה זותודה על ההארה. הפקה עוצרת נשימה.
- 5.מקלוהן 11/09/2011 16:56הגב לתגובה זואז יש לקיקה פרסומת קקה,נו אז מה? בעצם איזה מזל. תארו לעצמכם מה היה קורה שם אם הפרסומת הייתה טובה,הרי אנשים היו נרמסים (אהה,אנשים נרמסו.נו טוף). לעיתים הרי לא חשובה לא האסטרטגי ולא הטקטיקה וזו בעצם האסטרטגיה.
- 4.סמי בלי סוסו 11/09/2011 16:25הגב לתגובה זומסכים שהפיצוח היה יכול להיות יותר טוב, וגם אני לא בדיוק הבנתי מה עושה שם אסי עזר. באשר לקיקה, מילא הסרטון אבל מודעות הפרינט שלהם זה אחד הדברים היותר מזעזעים שיצא לי לראות. פשוט תת רמה
- 3.מדהים. צביה בילר 11/09/2011 14:49הגב לתגובה זומדהים. צביה בילר
- 2.יובל 11/09/2011 14:12הגב לתגובה זופסקה אחרונה חמה וביתית ולא חמה וביתי. הטקסט יפה, אבל מה לעשות? בדיזיין סנטר עדיין לא דרכו אנשים אחד על השני כדי לקבל 100 ש"ח הנחה, כך שכל הניתוחים הפרסומיים לא עומדים במבחן המציאות
- 1.בילר הנער 11/09/2011 13:47הגב לתגובה זוהבסיס לקמפיין חייב להיות אסטרטגיה טובה וזו של דיזיין סנטר אכן טובה וחדה. הבעיה היא בקריאייטיב של דיזיין סנטר שלא לקח את האסטרטגיה למקום מעניין מספיק. הסרטים לא כתובים מספיק טוב, אני לא חושב שמוצר ביניים שמפשר בין שני מוצרים אחרים הוא תמיד הפתרון הכי טוב ובעיקר אסי עזר מיותר והכניסו אותו כי הם לא היו בטוחים שהפתרון שלהם מספיק טוב ובולט. קיקה לעומת זאת בחרו בפתרון ארטי - יפה יפה כמו שאומרים אצלנו. אז אין חשיבה ואין ממש רעיון אבל הסרטון נראה טוב והמגוון עובר. לא אידיאלי אבל לפעמים עושה את העבודה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
