גרף

עשור כואב לישראלים: הביטוח הלאומי משרטט את ההידרדרות באיכות החיים

המחאה הגיעה בזמן - בעשור האחרון חלה ירידה ניכרת ברמת החיים. מחקר חדש מגלה - מדיניות המיסוי והקצבאות תרמה מאז 2002 לגידול של כ-14% באי השוויון של ההכנסה הפנויה ביחס להכנסה הכלכלית
לירן סהר | (20)

המוסד לביטוח לאומי תיאר היום בסקירה מיוחדת את הרקע למצב הכלכלי-חברתי במדינה שהתפתח בעשור האחרון והוביל למחאה החבתית הממשיכה להתעצם ברחבי הארץ.

בביטוח לאומי מסבירים כי בעשור האחרון חלה ירידה ניכרת ברמת החיים, כפי שהיא נמדדת על פי התוצר לפי שוויון כוח הקניה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. לדבריהם, בשלוש שנים האחרונות עד 2009 חל שיפור מסוים אולם הרמה עדיין נמוכה בהרבה בהשוואה לתחילת העשור. זוהי תוצאה משולבת של התפתחות התוצר והמחירים.

"חלק ניכר של הירידה בשנים 2002-3 היה בוודאי קשור למיתון במשק ואולם המשך הירידה בשנים 2004-5 שבהן הייתה צמיחה במשק מצביע כנראה על העלייה ביוקר המחייה יחסית למדינות ה-OECD, שכן ריאלית התוצר לנפש עלה בישראל בשיעור גבוה מזה של ממוצע מדינות ה-OECD (כ-10% לעומת כ-7.5% מ-2000 עד 2009). נראה כי המשך הצמיחה המהירה יחסית בשנים האחרונות הצליחה לצמצם רק במעט את הפער שנוצר מתחילת שנות ה-2000. יצוין שעל אף העלייה בתוצר, השכר הריאלי נותר ללא שינוי במהלך התקופה."

תוצר מקומי גולמי לנפש לפי שוויון כוח קניה (PPP)-

2001 עד 2009 (ממוצע OECD=100)

עוד עולה מהנתונים שרוב המשפחות עם ילדים מצויות בחמישון הראשון (50%) ואילו בחמישון האחרון משפחות אלה מהוות רק 20% מכלל המשפחות עם ילדים. לעומת זאת ריכוז משקי הבית המבוגרים יותר נמצא בחמישונים הגבוהים, כאשר 80% מהם נמצאים בשני העשירונים העליונים. הרכב הגילאים מהווה ביטוי לצבירת הון אנושי ולצבירת ותק בעבודה ולכן אין זה מפתיע ששכיחות הצעירים בעשירונים הנמוכים גבוהה יחסית. הבעיה בישראל נובעת מעוצמת התופעה ומההידרדרות שחלה בשנים האחרונות בקרב המשפחות הצעירות.

בביטוח לאומי מציינים כי בסוף המאה ה-20 היה ייצוג ניכר של משקי בית מבוגרים יחסית (ראש משק בית בגיל 55+) בעשירון השני, אשר נמצא רוב הזמן מתחת לקו העוני ואילו בשנת 2009 המבוגרים חולצו במידה רבה מהסיכון לעוני. "בשנים אלה חלה הרעה משמעותית במדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות. הרעה זו לא נבעה מכוחות השוק אלא הייתה תוצאה של השינויים במערכת המיסוי הישיר ושל הפגיעה במערכת הקצבאות ."

אחת המשמעויות של הניתוח לעיל היא שההכנסה על פני מחזור החיים הפכה לפחות ופחות צודקת מבחינת חלוקתה על פני גיל ומגדר: בשנת 2009 הגיע הפער לשיא של כ-4,000 שקל בגילאים מ-35 ועד גיל הפנסיה, מעט פחות ממה שהיה ב-1999.

בביטוח לאומי מוסיפים כי המדיניות הכלכלית שהונהגה בשנים 2002-2003 ובשנים שלאחר מכן, ובמסגרתה נשחקו הקצבאות ומערכת המס הפכה להיות פחות פרוגרסיבית (שכן הרפורמה הפחיתה את שיעורי המס לבעלי הכנסות בינוניות וגבוהות בלבד), העלתה את אי השוויון בהכנסה הפנויה. "מדיניות המיסוי והקצבאות של הממשלה תרמו מאז 2002 ועד 2009 כ-14% לגידול באי השוויון של ההכנסה הפנויה ביחס להכנסה הכלכלית."

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    לילך 07/09/2011 20:09
    הגב לתגובה זו
    מתעמרים ביתומים שאבדו את הוריהם במסלול טרגי שאינו קשור לנפגעי איבה ,ימצאו כל דרך לא לתת קיצבת ,שאירים שלא נדבר על מנגנון מנופח שלא מתפקד שצריךאותו אך לעשות שירטוטי סרק יש לו זמן ,מוסד שמועל בתפקידו ומוצא כל דרך להקשות על נקקים אמיתיים אך מחלק מתנות למקורבים
  • 16.
    לאה 07/09/2011 20:02
    הגב לתגובה זו
    המוסד המסואב ביותר האחראי על הידררות העוני בארץ ,מקשה על נכים וזקנים ומובטלים בקבלת גמלאות עושה מניפלציות על גבם ,תמיד מוצא איך לקצץ ולקחת ואילו קבוצה שמחוברתומקושרת מקבלת קיצבאות מיותרותאם תמצא חייב יוציאו לך את המיץ עם רביות שערוריתיות .אך כשמגיע לך החזר תעשה שמניות ותמצא חייב בסוף .יש להחליף את כל הגוף המושחד הזה ומיד.
  • 15.
    דוד איש שלום 07/09/2011 19:12
    הגב לתגובה זו
    יש אפשרות ליצור עושר לכל, משום שכיום כושר היצור בפועל של מוצרים ושירותים במשק הישראלי עולה בהרבה על היצור בפועל. אני מביא כאן רק דוגמית לספר רציני שאני עוסק בתרגומו. הספר נקרא קצבה הולמת לכל אזרח. תדמיינו חברה שבה כל אזרח מגיל 18 ומעלה ללא קשר למצבו הכלכלי והכנסתו מקבל מהמדינה קצבת הכנסה של נאמר 6000 ש" ח. אותם אנשים בוודאי ימהרו לצרוך, וכך יכנס למחזור העסקים היקף עצום של מכירות וגידול מיידי בתוצר המקומי הגולמי. זוהי הדרך לשחרר את צואר הבקבוק המונטארי וליצור כלכלת שפע לכל. הפרדיגמה הזאת לא רק שהיא אפשרית, אלא תהיה מבורכת לפרט, לעסקים, לממשלה, לאיכות החיים ורמת החיים ואף לביטחון הלאומי הכולל. נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? בקרוב הספר: עושר לכל - דרך קצבה הולמת לכל אזרח. לא הזיות כי אם מהפכה שמתאפשרת כתוצאה מהתאוצה הטכנולוגית המעמידה כבר כיום את כושר הייצור הרבה מעבר ליכולת הצריכה בגלל צוארי בקבוק מונטרים ופיסקליים שעבד עליהם הקלח.
  • 14.
    דרומי 07/09/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
    הסיעות החרדיות תומכים כדי לגייס יותר תומכים טיפשים ולחלק להם קצבאות,ודיור כמעת חינם.בן אדם עני אין לו זמן לחשוב לשיפור מצבו לאחר שטיפות מוח באמצעות הדת,ו הוא לא חופשי לקבל החלטתות ללא היתערבות הרבנים. הוא מתפקד כגולם.
  • 13.
    הפערים החברתים פרי מעשיו של ביבי (ל"ת)
    יעקב 07/09/2011 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אלי 07/09/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    רק להזכיר לכם שהשנתון של כיתה א השנה 2011 מהווה 52% , תבינו מה יקרה בקלפי ב2023, לכן חייבים היום לחוקק חוק כולם חייבים להצביע ואז נגיע ל 100% הצבע החרדים לא שווים 17 מנדטים באוכלסיה הם ירדו ביחד ל7 מנדטים ונחזור לפרופציה בחברה, לא יכול להיות שחצי עובדים וחצי חיים על חשבון האחרים כך המדינה נגמרתתתת.
  • 11.
    מומי 07/09/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    כשראש הממשלה עסוק כל כולו באיך להרגיע את כל מערכת השילטון כולל הצבא שאנחנו רק צודקים אז אין לא זמן לכלכלה שלא כתובה בספר . אולי הזמן דב אוז לא היה מה לאכול אבל אף אחד כמעט ולא היה רעב היום יש לכולם מכוניות אך ככל שיש יותר מכוניות ככה יש גם רעבים ועניים!!!!!!!!!!!!
  • 10.
    שראל 07/09/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
    יוקר המחיה התיקר בכ 3.2% בממוצע ב 3 השנים האחרונות, כאן יש לציין שנתוני הלמ" ס אינם מובנים בלשון המעטה, מחירי מזון התיקרו בעשרות אחוזים ב 3השנים החרונות כך הדיור ושכר הדירה, אנרגיה ותחבורה ועוד. יש להקים ועדה ולבדוק את מרכיבי ומשקלי הסל המרכיב את מדד יוקר המחיה. לדעתי הלמ" ס איבד את אמונו של הציבור.
  • 9.
    יד הנפץ 07/09/2011 14:28
    הגב לתגובה זו
    העובדים ביניהם ילך ויקטן.יש לצמצם קיצבאות ולחייב הוראת מקצועות ליבה.
  • עמי 07/09/2011 18:12
    הגב לתגובה זו
    החרדים מהווים נטל כלכלי הולך וגדל, הם חייבים להתחיל לעבוד אחרת לכולנו לא יהיה מה לאכול. הכי יפה שהם מקבלים הכי הרבה קצבאות ולא משלמים מיסים כמעט. לכו לבני ברק כל התוספות בניה בשחור בלי שקל למע" מ
  • יד הנפץ מרחם עליך " לא תמיד החרדים אשמים" (ל"ת)
    יניב 07/09/2011 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יוסי 07/09/2011 14:27
    הגב לתגובה זו
    שבידו לא תואמים את המציאות.לכן מסקנותיו לא מתאימות למציאות שלנו.
  • 7.
    אזרח 07/09/2011 14:22
    הגב לתגובה זו
    בלי קשר שניהם אותו הדבר שוק חופשי רצינו וקיבלנו את הסמפטום הכי גגרוע שלו. קדימה המשיכה את המדיניות של ביבי הפרטה הורדת גביה יצירת מונופולים קרי תאגידי מים וכ" ו ביבי נתן כבר את הנוק אאוט האחרון שהחל עוד מהקדנציה שלו כשר אוצר קיצוץ חד בשרותים התיקרותם לאזרח, הפחתה דרסטית במסי חברות ובמס הכנסה שרובה נוגעת ישירות למאיון עליון.
  • 6.
    טבעי מטבעון 07/09/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    קיימים רק 2שיעורי תשלום בביטוח לאומי.כלומר מי שמרוויח 12000 שח ומי שמרוויח 100000 אלף שח משלמים אותו % וזו שערוריה
  • 5.
    כלכלן 07/09/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    גרפים לא מובנים לחלוטין, שרק מדגימים שוב שססטיסטיקה זה השקר הגדל ביותר
  • 4.
    רמי 07/09/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    ביטוח לאומי משווה את קיצבאות זקנה ל%נמוך מדי ואנשים מחטטים בזבל כדי לשרוד , אלמנות מורידים להם את קיצבה עם פטירת בעל ומשאירים אותם עם קיצבה כמו זקנה רווקה שמעולם לא נישא . ועושים קומבינות עם השלמת הכנסה כך שלא יעברו בקיצבתם את 2550 ש" ח נטו לחודש גם אם בעל קיבל קיצבה גבוהה יותר = רווח עצום למוסד לביטוח לאומי ולאוצר המדינה .
  • 3.
    בא 07/09/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
    בעניני פנים ,כמו שס לחילוניים ,אז יספרו אותנו .
  • 2.
    כותבי תרחישים 07/09/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
    העלו המעמ מ 8% ל 17 -והורידו מס חברות מ 42% ל ,24% בו בזמן הפרשי משכורות ( מממוצע ל עשירון עליון) גדלו מפי 4 לפי 11 , מכאן אנו למדים שהורדת המס והעלאת המעמ היתה מכוונת, = ראו דוח בארהב = ההפרש מממוצע לעליון גדל - מפי 30 לפי 288 - בו בזמן העודף המסחרי ( והתקציבי)- הפכו לחוב של 14 טרליון $ , לא יאמן כי יסופר, כתבה זו נמשכת מופיעה משנת 1998, ראו קראתם
  • הפערים בשכר ויוקר המחיה -על יש להודות לביבי (ל"ת)
    ששון 07/09/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דן 07/09/2011 13:35
    הגב לתגובה זו
    והכוונה לשכר נמוך 5000 ש" ח לחודש. ולא ל15-20 אלף של אנשים מפונקים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.