הקרב על תנובה: איפקס הציעה למבטח שמיר שתי חלופות למכירת החזקותיה
הסאגה של הסכסוך העסקי בין מבטח שמיר לבין קרן אייפקס אודות השליטה בחברת תנובה נמשכת. לאחר שהמגעים למכירת החזקותיה של מבטח שמיר לידי לאומי פרטנרס לא הבשילה לידי הסכם, הודיעה היום החברה כי קיבלה מקרן אייפקס שתי הצעות למכירת החזקותיה (כ-20%) בתנובה.
קרן אייפקס מחזיקה היום ב-56% ממניותיה של תנובה בשרשור. השליטה בחברה מוחזקת באמצעות חברה ייעודית שהוקמה לשם כך שבה מחזיקה קרן אייפקס ב-73.1% מהמניות והיתרה על ידי מבטח שמיר.
ההצעה הראשונה של קרן אייפקס היא לרכוש את החזקות מבטח שמיר בתנובה תמורת 680 מיליון שקל במזומן. במדובר במחיר הנמוך מאשר זה שסיכמה עליו החברה כחלק מההסכם עם לאומי פרטנר לפי 775 מיליון שקל. במקרה זה, ההצעה של איפקס מותנית בהעברת ההחזקות בחברה עד סוף השנה.
החלופה השנייה שמציעה איפקס נראית על פניו טובה יותר ובמסגרתו תקבל מבטח שמיר 725 מיליון שקל, כאשר 70 מיליון שקל יופקד בנאמנות. איפקס מציעה נוסחה על פיה הסכום שישולם למבטח שמיר תלוי באחוז הצמיחה המצטברת של תנובה בשנתיים הקרובות.
אם צמיחת הרווח של תנובה תהיה נמוכה מ-10% מבטח שמיר תאלץ לוותר על ה-70 מיליון שקל. מנגד, אם הצמיחה תהיה גבוהה יותר מ-10%, מבטח שמיר תקבל את מלוא 70 מיליון השקלים וסכום נוסף על פי מנגנון התאמה.
- 5.פרצוף ת_ת 06/09/2011 15:09הגב לתגובה זועל הפנים, יאלללה חרם על תנובה
- משקיע סולידי 06/09/2011 15:32הגב לתגובה זווזו זכותך, אבל היא מנהלת מצויינת עם קבלות, שעשתה כמה דברים בחיים, ואילו אתה מעביר את זמנך בלכתוב טוקבקים (ולפני שאתה מתלהם - כן גם אני כותב טוקבקים, ואפילו לא בתשלום, אבל זה בגלל שאני כבר בפנסיה ויש לי הרבה זמן והרבה כסף)
- 4.אלון 06/09/2011 12:46הגב לתגובה זוהחברה מחזיקה ב 20% ממבטח שמיר וצפויה לגזור קופון גדול עם המכירה. כמו ן החברה מחזיקה ב 15% מהרשת קיקה, שהולכת להיות להיט יותר גדול מאיקאה. ואסור לשכוח את החזקתה בסיטיפס מפעילת הרכבת הקלה. בקיצור מניה עם אפסייד מאוד גשול!
- בדיקה באתר ביזפורטל 06/09/2011 15:52הגב לתגובה זו11.65% לפי מה שכתוב בביזפורטל. ההצלחה של קיקה עוד לא הגיעה, וסיטיפס לא תפסיד כי יש הסכם BOT אבל בטח שלא תרוויח.
- 3.frx84 06/09/2011 11:08הגב לתגובה זוhttp://www.themarker.com/consumer/prices/1.1404709?=
- 2.משקיע במבטח שמיר 06/09/2011 11:00הגב לתגובה זומאיר שמיר רצה לקבל עוד 50 מיליון, ועכשיו יקבל 100 מיליון פחות. ככה זה כשמתמקחים על עוד כמה גרושים. מה הוא חשב? שזהבית תצא פראיירית בסיפור הזה? יאללה מאיר קח את הכסף כדי שהחברה תחזור למסחר ונוכל להיפטר מהמניה המעפנית שלך.
- 1.סולימן הגדול 06/09/2011 10:51הגב לתגובה זורצו להרוויח והקוט' ג האכיל אותם לבנה.זה סופם של חכמי חלם
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
