חרם על טורקיה: וועדת ההשקעות של הלמן אלדובי אוסרת השקעה במדינה

בוועדת ההשקעות טוענים כי על רקע התגברות המתיחות בין המדינות והורדת היחסים הדיפלומטיים, קיים חשש ממשי להשקעות של כספים ישראלים במדינה
תומר קורנפלד | (11)

בית ההשקעות הלמן אלדובי מרים את הכפפה והחליט לנצל את ההסלמה ביחסים בין המדינות כדי להקטין את החשיפה של העמיתים למדינה. וועדת ההשקעות של הקבוצה שהתכנסה היום קיבלה החלטה האוסרת על השקעה גורפת של כספים בשוק ההון הטורקי, זאת עד להודעה חדשה. בוועדת ההשקעות טוענים כי על רקע התגברות המתיחות בין המדינות והורדת היחסים הדיפלומטיים, קיים חשש ממשי להשקעות של כספים ישראלים במדינה. בבית ההשקעות טוענים כי מעבר למתיחות הפוליטית ולכבוד הלאומי, גם מבחינת התשואות שהשיג שוק ההון הטורקי, ההשקעה במדינה אינה כדאית. חשוב להדגיש, כי בשנה החולפת לבית ההשקעות אין חשיפה לשוק הטורקי, זאת מאז אירועי המרמרה במאי 2010. אז משך הלמן-אלדובי את כל השקעותיו בשוק ההון הטורקי. ההחלטה של היום היא גם החלטה אופרטיבית האוסרת על ההשקעה. בהלמן-אלדובי חוזרים ומעריכים כי הלאמת נכסי ישראלים בטורקיה ע"י הממשלה הטורקית היא רק ענין של זמן. בין היתר מציינים בהלמן-אלדובי את התנכלות הטורקים לבנק הפועלים ע"י חסימת הצמיחה של בנק פוזיטיף שבבעלותו וסירוב לנסיון של הפועלים להתרחב ע"י רכישת בנק נוסף. מאז מאי 2010 ועד סוף אוגוסט רשמה הבורסה הטורקית תשואה שלילית של כ-18.9%, זאת לעומת תשואה חיובית של 4.6% שרשמה הבורסה בת"א, תשואה של 3.9% במדד הדאקס ותשואה של 2.6% במדד ה-S&P 500. רוני הלמן, יו"ר הלמן-אלדובי: "הפעילות של הטורקים נגד ישראל, ובכלל זה גירוש השגריר, למרות דוח האו"ם הנוטה לטובת ישראל, והיחס לו זכו אנשי עסקים ותיירים ישראלים הבוקר בטורקיה הם צעדים נוספים באסטרטגיה הטורקית לפגוע ביחסים בין המדינות. לצערנו, לא נראה כי מדובר בצעדים אחרונים ואנו ממליצים למשוך את ההשקעות הישראליות מהמדינה לפני שיהיה מאוחר מדי וציבור המשקיעים יפסיד את כספו".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ישראל ישראלי 06/09/2011 08:48
    הגב לתגובה זו
    אחרי הכול איך הם יכולים להרשות לעצמם לאבד את כל תיק ההשקעות של הלמן זה ממש יפגע בהם כלכלית אני מניח שבעקבות המפנה המשמעותי יחסינו יחזרו למצב נורמאלי
  • 9.
    שילמדו אנשי עסקים (ל"ת)
    שרון 06/09/2011 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אין מילים יישר כח!! (ל"ת)
    דמו 13 05/09/2011 18:19
    הגב לתגובה זו
  • איך אפשר להשקיע בהלמן אלדובי? (ל"ת)
    תודה 05/09/2011 19:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    להפסיק מימון ההסתה 05/09/2011 18:05
    הגב לתגובה זו
    שום כסף בעולם לא שווה. ארדואן טרוריסט כבר 5 שנים זומם את המהלכים
  • 6.
    הלמן מומחים ביחסי ציבור וגרועים בניהול השקעות (ל"ת)
    לא פראייר 05/09/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צדיקים בסדום (ל"ת)
    הגיון 05/09/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל הכבוד לכם, אתם עושים את מה שהממשלה לא עושה (ל"ת)
    ואתם ראויים לשבח! 05/09/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כוכי 05/09/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    שכולם יחרימו
  • 2.
    כל הכבוד להם (ל"ת)
    אריק.מ 05/09/2011 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גם נכון וגם חכם ויפה שעה אחת קודם (ל"ת)
    בנטוב 05/09/2011 14:19
    הגב לתגובה זו
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.