על השלב החדש במאבק החברתי
ב-25 ביולי הזהרתי בטור באייס ('התקשורת מחבקת וחונקת') את מובילי המחאה מפני ההתמכרות "לחיבוק הדב" של התקשורת, חיבוק שהיה צפוי שיהיה זמני מאוד. כמו בתסריט ידוע מראש, זה אכן קרה, אבל באופן די בוטה ומכוער לדעתי, כשהחץ מופנה לחוליה המפורסמת ביותר במאבק ומסתבר שגם החלשה בשרשרת מנהיגי המאבק - דפני ליף.
אל תשלו את עצמכם, שום דבר לא קורה במקרה בהתנהלות תקשורתית ובוודאי במאבק חברתי ציבורי כל כך מתוקשר וסוער. במאבק הזה כל צד מנסה לזכות, אם לא במערכה אז לפחות בנקודות בתקשורת ובאמצעותה בדעת הקהל במדינה.
למי אני מתכוון? בואו ניקרא לילד בשמו - מעבר למאבק החברתי ולסיסמאות הלגיטימיות לחלוטין כמו "צדק חברתי", פועלים כוחות פוליטיים באופן סמוי ולעיתים בגלוי מהצד השמאלי והימני של המפה.
מכאן אני מגיע לתקשורת שמיצתה את "חיבוק הדב" ועברה לשלב הבא - חשיפה ותחקירים שטחיים יותר או פחות על מי שעומד מאחורי המאבק, בעזרתם האדיבה של מדליפים אינטרסנטים כמובן...
דפני ליף כנראה ממש שיחקה לידי התקשורת ובמקרה זה ערוץ 10, ב"חשיפה" על עברה "האפל" - מוצאה הבלתי נסלח מכפר שמריהו, והשיא - אי שירותה בצה"ל, כפי שהתייחס העיתונאי והמגיש התכנית המתחסד 'לילה כלכלי' שרון גל. למה מתחסד? הוא נימנע מגילוי נאות על קשריו עם הטייקון יצחק תשובה למרות שהוא מנחה תוכנית כלכלית. אבל מדפני יש לו דרישות לשקיפות וגילוי נאות.
אגב, איציק אלרוב (מנהיג מחאת הקוטג') לא שירת אף הוא בצה"ל, אבל אותו שרון לא העז להתקיף בעניין.
שלא יהיו אי הבנות - באופן חד משמעי אני נגד השתמטות וסרבנות מכל סוג לשירות בצה"ל. בתקופת מבצע 'חומת מגן', כשהסרבנות הייתה בשיאה, פעלתי בהתנדבות כאזרח וקצין במיל' באופן ברור נגד תופעת הסרבנות. מה רלבנטי חתימה על מכתב כזה או אחר של דפני, למאבק הנוכחי בנושא אזרחי חברתי?
לשיא נוסף של מציצנות משפילה הגיע ערוץ 2, עם הכתבה של נעם עמית על ליף, ובה נראית מנהיגת המחאה יושבת ו...מורטת שיער מרגליה לעיני המצלמה(!). מזל שהכתבת חסכה מאיתנו את דפני בשירותים...
בסיכומו של דבר, העוול הכלכלי חברתי שנגרם לשכבות החלשות ולשכבות הביניים בישראל במשך שנים, משמעותי הרבה יותר מהתעסקות זניחה וצהובה בפרט זה או אחר על עברה של דמות במאבק. כשהאבק ישקע, אני רוצה להאמין כמו רבים במדינה, שהעיקר יגבר על הטפל, ובאמת יקרה שינוי חברתי אמיתי, למרות ניסיונות ציניים של מנחים וכתבים להתבלט ולתפוס טרמפ אישי על גל המחאה...
- 5.לילה מטופש 08/09/2011 00:16הגב לתגובה זו"תחזירו לנו את השדירה".. אמר דובי טיפשוני הוא ניראה די מנותק ומעצבן בתוכנית "לילה כלכלי",כניראה שרון גל גרוע אבל דב גילהר עוד יותר...
- 4.הצהובונים כמו ידיעות ערוץ 10 אשמים במה שציינת (ל"ת)צהוב יורד 07/09/2011 10:20הגב לתגובה זו
- 3.מסכים , אנשים קטנים כמו שרון גל זו תגובתם (ל"ת)דסטין 06/09/2011 09:48הגב לתגובה זו
- 2.אזרח זועם 05/09/2011 21:25הגב לתגובה זוכמו שרון, אבוטבול אנשי הימין למינהם ומאהל ג'סי כהן! מי שמחפש שדפני המושמצת שלא בצדק תזיע בשבילם יתאכזבו מהר מאוד ובצדק! היא לא הכי "מושלמת" להנהיג אבל המצב החמור במדינה זה לא "כוכב נולד", תגידו תודה שהיא וחבריה לפחות עשו משהו חשוב לכולנו!
- 1.תבדקו מי הבעלים של ערוץ 10 ותבינו למה זה קורה (ל"ת)תקשורת מגוייסת 05/09/2011 18:00הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.