ראשל"צ הבאה? "באר שבע סובלת מאוברשוטינג, יזמים חושבים שגילו את אמריקה ובונים קניונים בלי סוף"

כך אומר אנליסט הנדל"ן של אקסלנס, בתגובה להודעה על פתיחת קניון נוסף בעיר. ג'קי מוקמל: "נראה קניונים שוממים כמו בראשל"צ של שנות ה-90, כל מי שיש לו קרקע בונה"
לירן סהר | (17)

האם באר שבע צפויה לסבול מאינפלציית קניונים בדומה לראשון לציון בשנות ה-90? לקניון הנגב הותיק של קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה), הכולל 170 חנויות ולמרכז ביג הצטרף בתקופה האחרונה קניון השדרה השביעית של קבוצת שיכון ובינוי בשטח של 17 אלף מ"ר.

אם לא די בכך, למרכזים אלו יצטרפו בשנים הקרובות המרכז המסחרי של שדרות רגר המוקם כיום יכלול 20 אלף מ"ר שטחי מסחר, המול 7 שמוקם על ידי רמי לוי בשיתוף עם קובי שמשון אשר יכלוח 12 אלף מ"ר שטחי מסחר וכמובן הגראנד קניון המוקם בימים אלה על ידי בריטיש ישראל, שבשליטת מליסרון, ואלי להב, אשר יכלול כ-250 חנויות שישתרעו על שטח של כ-45 אלף מ"ר.

בנוסף לקניונים אלו, חברת כ.א.א. השקעות בנדל"ן, הודיעה הבוקר (א') על הקמת ה- City Park בצומת חטיבת הנגב. מתחם הבילוי והמסחר ישתרע על כ-60 דונם, מתוכם שטח בנוי של כ-25,000 מ"ר עם כ - 100 חנויות, שדרת Outlet וסופר בשטח של 2,500 מ"ר. לצד שטחי המסחר יפעלו במתחם לונה פארק לילדים שיוקם בשטח של כ - 6,000 מ"ר וכיכר מרכזית על שטח של כ 2.5 דונם עם במת הופעות וכ - 1500 מקומות ישיבה. את המתחם יקיף חניון עם כ - 1,000 מקומות חנייה. עלות הפרויקט נאמדת בכ-200 מיליון שקל.

אילן כהן, בעלי החברה, אמר ל-Bizportal כי הוא מאמין שיהיה מקום לכל מרכזי הקניות הפועלים והמוקמים בבאר שבע וסביבתה הקרובה. "אני ער לתחרות ויכול להיות שמחירי השטחים המסחריים יהיו נמוכים יותר. יש הצדקה כלכלית לפרויקט מסוג זה ורשתות כבר מקיימות איתנו מו"מ. בבאר שבע יש שטחים מסחריים רבים, אך אנחנו לא פונים לאותו קהל של מרכזי הקניות הממוקמים במרכז העיר. בעיר אין ריכוז גדול שמיועד לאאוטלטים ואנחנו מנסים לקחת את המודל של מתחם הקניות בצומת ביל"ו."

אמיר ארד, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס נשואה, אמר ל-Bizportal כי "באר שבע סובלת מבניית יתר של קניונים, היזמים בונים בלי סוף. כולם רצו לגלות את באר שבע ומעודף התלהבות חשבו שגילו את אמריקה. יזמי נדל"ן חושבים שיגזרו קופון, אך סיפורה של באר שבע הוא סיפורו של כל הנדל"ן הישראלי, כולם מגלים מקום ועטים עליו מבלי לחשוב קדימה. הבעיה בתחום הקניונים היא שאין ראשוניות, אם יהיה עודף שטחי מסחר כולם יסבלו."

ארד מציין כי לבסוף, כמו בראשון לציון, ישאר קניון אחד מצליח, כמה קניונים בינוניים וקניוני שממה. "יש באזור כ-350 אלף איש, אין ספק שיש מקום לשני קניונים נוספים, אך מעבר לכך אין ביקוש."

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דניאל 05/09/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
    האם לא זאת השורה התחתונה שבשבילה יש מחאה? אני כן רוצה שיבנו בלי הכרה..שתהיה תחרות..שיהיו יותר חנויות..וככה הצרכן יוכל להרויח מהתחרות ביניהם..אז תחליטו..מדינה עם תחרות או לא..
  • 10.
    היכן ראש עיריית באר שבע ומה דעתו? (ל"ת)
    א' נגבי 05/09/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דרומי מתוסכל 04/09/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
    בישראל ואינו מעניין את נמתחמי דיזנגוף והבימה. את הקניון הבא יש להקים במתחם החנייה של היכל התרבות. תושבי באר שבי יצטרכו להסתפק בגמלים הרועים ברחובותיה.
  • 8.
    לא סתם קמים הרבה 04/09/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
    יש מקום לקניונים כי מגיעים מכל ישובי הסביבה - צפון הנגב, להבים, רהט, שדב שלום, מיתר, דימונה, ערד, נתיבות, תיירות ים המלח בסיסים מהסביבה ועיר הבהדים בעתיד..
  • 7.
    עודד המעודד 04/09/2011 12:51
    הגב לתגובה זו
    הנגב בתנופה, ועתידים להגיע עוד אלפי משפחות,] בעיקר של אנשי קבע. מי שמגיב פה, לא ראה את מה שקורה ב-BIG ובמרכזי הקניות האחרים - אין מקום חנייה אחד, מתנפלים על כל חנות. העיר צמאה למרכזי בילוי נוספים. מודל צומת ביל" ו בטוח יהיה הצלחה ענקית. בהצלחה ליזמים ולתושבים.
  • השאלה אם קניון זה באמת מרכז בילוי? אין בילוי (ל"ת)
    זה רק קניות וקניות 04/09/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מגיע לכם 04/09/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
    רק בונים הוצאות למבני פיתוי לעדר הישראלי שבא לקנות שטויות שהוא לא חייב
  • 5.
    מושחתים נמאסתם! (ל"ת)
    מורדי 04/09/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נטלי 04/09/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    במקום לבנות עוד קניונים שאף אחד לא צריך, תקימו מפעלים והיי טק בעיר, תועילו הרבה יותר מסתם הקמת פילים לבנים לא נחוצים
  • ישראל 04/09/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    שמים מיזוג כי לאנשים אין כסף למזג את הבית, ואנשים באים לקניון להעביר זמן. בקיצור בועה
  • 3.
    משה 04/09/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
    מקימים ערי ענק עם תשתיות, אך אף אחד לא קונה, סוף הבועה להתפוצץ
  • 2.
    נתן 04/09/2011 12:06
    הגב לתגובה זו
    אחד בונה וכולם באים לבנות אחריו, ומי סובל בסוף מההפסד? בעלי המניות
  • 1.
    ה 04/09/2011 12:05
    הגב לתגובה זו
    מי שממשיך לגור שם - מגיע לו!!!!!!!!!!!
  • שמעון 05/09/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    ערבים לא רצו לגור שם.גם היום ,חוץ מהאלפיון העליון שגר שם ברווחה ונהנה מ" גן העדן" שנולד שם ישנם מאות אלפים שחיים חיים עלובים בדירות קטנות ושכונות מסריחות,לחוצים,מלאים בחובות שחונקים אותם ומייללים מבוקר עד לילה.אז לבוא ולהתנשא על פני ציבור שלם של אנשים שחי חיים נעימים שלווים וטובים במדבר והשממה זה מגעיל וטוב שאנשים כמוך לא מגיעים לנגב כי שם אם תרצה או לא נמצא העתיד של המדינה .מעבר לזה ,מגפת הקניונים צריכה להיפסק ,אפילו שעירית ב' ש תרויח מזה אולי בארנונה זה מיצר " תרבות" ריקנית .פארקים ושטחי נוי ,צל ומים חשובים לא פחות
  • ה 05/09/2011 21:46
    אין שם עתיד ולא נעליים החומר האנושי שם הוא פשוט עלוב מי שיכל עזב מזמן מקום מזוויע חם ומלא בלוזרים - כמו קבוצת הכדורגל כל גם העיר עצמה
  • הבדואים גונבים בלי סוף ופוגעים בקניונים באופן (ל"ת)
    קשה... 04/09/2011 21:08
    הגב לתגובה זו
  • וולאק תשמע אתה דפוקק (ל"ת)
    rbh 04/09/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.