ראשל"צ הבאה? "באר שבע סובלת מאוברשוטינג, יזמים חושבים שגילו את אמריקה ובונים קניונים בלי סוף"

כך אומר אנליסט הנדל"ן של אקסלנס, בתגובה להודעה על פתיחת קניון נוסף בעיר. ג'קי מוקמל: "נראה קניונים שוממים כמו בראשל"צ של שנות ה-90, כל מי שיש לו קרקע בונה"
לירן סהר | (17)

האם באר שבע צפויה לסבול מאינפלציית קניונים בדומה לראשון לציון בשנות ה-90? לקניון הנגב הותיק של קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה), הכולל 170 חנויות ולמרכז ביג הצטרף בתקופה האחרונה קניון השדרה השביעית של קבוצת שיכון ובינוי בשטח של 17 אלף מ"ר.

אם לא די בכך, למרכזים אלו יצטרפו בשנים הקרובות המרכז המסחרי של שדרות רגר המוקם כיום יכלול 20 אלף מ"ר שטחי מסחר, המול 7 שמוקם על ידי רמי לוי בשיתוף עם קובי שמשון אשר יכלוח 12 אלף מ"ר שטחי מסחר וכמובן הגראנד קניון המוקם בימים אלה על ידי בריטיש ישראל, שבשליטת מליסרון, ואלי להב, אשר יכלול כ-250 חנויות שישתרעו על שטח של כ-45 אלף מ"ר.

בנוסף לקניונים אלו, חברת כ.א.א. השקעות בנדל"ן, הודיעה הבוקר (א') על הקמת ה- City Park בצומת חטיבת הנגב. מתחם הבילוי והמסחר ישתרע על כ-60 דונם, מתוכם שטח בנוי של כ-25,000 מ"ר עם כ - 100 חנויות, שדרת Outlet וסופר בשטח של 2,500 מ"ר. לצד שטחי המסחר יפעלו במתחם לונה פארק לילדים שיוקם בשטח של כ - 6,000 מ"ר וכיכר מרכזית על שטח של כ 2.5 דונם עם במת הופעות וכ - 1500 מקומות ישיבה. את המתחם יקיף חניון עם כ - 1,000 מקומות חנייה. עלות הפרויקט נאמדת בכ-200 מיליון שקל.

אילן כהן, בעלי החברה, אמר ל-Bizportal כי הוא מאמין שיהיה מקום לכל מרכזי הקניות הפועלים והמוקמים בבאר שבע וסביבתה הקרובה. "אני ער לתחרות ויכול להיות שמחירי השטחים המסחריים יהיו נמוכים יותר. יש הצדקה כלכלית לפרויקט מסוג זה ורשתות כבר מקיימות איתנו מו"מ. בבאר שבע יש שטחים מסחריים רבים, אך אנחנו לא פונים לאותו קהל של מרכזי הקניות הממוקמים במרכז העיר. בעיר אין ריכוז גדול שמיועד לאאוטלטים ואנחנו מנסים לקחת את המודל של מתחם הקניות בצומת ביל"ו."

אמיר ארד, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס נשואה, אמר ל-Bizportal כי "באר שבע סובלת מבניית יתר של קניונים, היזמים בונים בלי סוף. כולם רצו לגלות את באר שבע ומעודף התלהבות חשבו שגילו את אמריקה. יזמי נדל"ן חושבים שיגזרו קופון, אך סיפורה של באר שבע הוא סיפורו של כל הנדל"ן הישראלי, כולם מגלים מקום ועטים עליו מבלי לחשוב קדימה. הבעיה בתחום הקניונים היא שאין ראשוניות, אם יהיה עודף שטחי מסחר כולם יסבלו."

ארד מציין כי לבסוף, כמו בראשון לציון, ישאר קניון אחד מצליח, כמה קניונים בינוניים וקניוני שממה. "יש באזור כ-350 אלף איש, אין ספק שיש מקום לשני קניונים נוספים, אך מעבר לכך אין ביקוש."

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דניאל 05/09/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
    האם לא זאת השורה התחתונה שבשבילה יש מחאה? אני כן רוצה שיבנו בלי הכרה..שתהיה תחרות..שיהיו יותר חנויות..וככה הצרכן יוכל להרויח מהתחרות ביניהם..אז תחליטו..מדינה עם תחרות או לא..
  • 10.
    היכן ראש עיריית באר שבע ומה דעתו? (ל"ת)
    א' נגבי 05/09/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דרומי מתוסכל 04/09/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
    בישראל ואינו מעניין את נמתחמי דיזנגוף והבימה. את הקניון הבא יש להקים במתחם החנייה של היכל התרבות. תושבי באר שבי יצטרכו להסתפק בגמלים הרועים ברחובותיה.
  • 8.
    לא סתם קמים הרבה 04/09/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
    יש מקום לקניונים כי מגיעים מכל ישובי הסביבה - צפון הנגב, להבים, רהט, שדב שלום, מיתר, דימונה, ערד, נתיבות, תיירות ים המלח בסיסים מהסביבה ועיר הבהדים בעתיד..
  • 7.
    עודד המעודד 04/09/2011 12:51
    הגב לתגובה זו
    הנגב בתנופה, ועתידים להגיע עוד אלפי משפחות,] בעיקר של אנשי קבע. מי שמגיב פה, לא ראה את מה שקורה ב-BIG ובמרכזי הקניות האחרים - אין מקום חנייה אחד, מתנפלים על כל חנות. העיר צמאה למרכזי בילוי נוספים. מודל צומת ביל" ו בטוח יהיה הצלחה ענקית. בהצלחה ליזמים ולתושבים.
  • השאלה אם קניון זה באמת מרכז בילוי? אין בילוי (ל"ת)
    זה רק קניות וקניות 04/09/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מגיע לכם 04/09/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
    רק בונים הוצאות למבני פיתוי לעדר הישראלי שבא לקנות שטויות שהוא לא חייב
  • 5.
    מושחתים נמאסתם! (ל"ת)
    מורדי 04/09/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נטלי 04/09/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    במקום לבנות עוד קניונים שאף אחד לא צריך, תקימו מפעלים והיי טק בעיר, תועילו הרבה יותר מסתם הקמת פילים לבנים לא נחוצים
  • ישראל 04/09/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    שמים מיזוג כי לאנשים אין כסף למזג את הבית, ואנשים באים לקניון להעביר זמן. בקיצור בועה
  • 3.
    משה 04/09/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
    מקימים ערי ענק עם תשתיות, אך אף אחד לא קונה, סוף הבועה להתפוצץ
  • 2.
    נתן 04/09/2011 12:06
    הגב לתגובה זו
    אחד בונה וכולם באים לבנות אחריו, ומי סובל בסוף מההפסד? בעלי המניות
  • 1.
    ה 04/09/2011 12:05
    הגב לתגובה זו
    מי שממשיך לגור שם - מגיע לו!!!!!!!!!!!
  • שמעון 05/09/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    ערבים לא רצו לגור שם.גם היום ,חוץ מהאלפיון העליון שגר שם ברווחה ונהנה מ" גן העדן" שנולד שם ישנם מאות אלפים שחיים חיים עלובים בדירות קטנות ושכונות מסריחות,לחוצים,מלאים בחובות שחונקים אותם ומייללים מבוקר עד לילה.אז לבוא ולהתנשא על פני ציבור שלם של אנשים שחי חיים נעימים שלווים וטובים במדבר והשממה זה מגעיל וטוב שאנשים כמוך לא מגיעים לנגב כי שם אם תרצה או לא נמצא העתיד של המדינה .מעבר לזה ,מגפת הקניונים צריכה להיפסק ,אפילו שעירית ב' ש תרויח מזה אולי בארנונה זה מיצר " תרבות" ריקנית .פארקים ושטחי נוי ,צל ומים חשובים לא פחות
  • ה 05/09/2011 21:46
    אין שם עתיד ולא נעליים החומר האנושי שם הוא פשוט עלוב מי שיכל עזב מזמן מקום מזוויע חם ומלא בלוזרים - כמו קבוצת הכדורגל כל גם העיר עצמה
  • הבדואים גונבים בלי סוף ופוגעים בקניונים באופן (ל"ת)
    קשה... 04/09/2011 21:08
    הגב לתגובה זו
  • וולאק תשמע אתה דפוקק (ל"ת)
    rbh 04/09/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.