המשק הישראלי יוריד הילוך ב-2012: UBS חותך את תחזית הצמיחה ל-3.5%
שלל הורדות התחזיות לצמיחה בכלכלות בעולם מתחיל להשפיע על ישראל. לאחרונה הורידה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה לארה"ב ולגוש האירו ל-2011 ול-2012. בבנק ההשקעות UBS מאמינים כי ההאטה העולמית לא תפסח לחלוטין על ישראל.
כתוצאה מכך, פרסמו היום כלכלני הבנק דו"ח בו הורידו את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2012 מרמה של 4% לרמה של 3.5% - הנמוכה מקונצנזוס האנליסטים שעומד על כ-4.2%. עם זאת, הבנק מותיר את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית על 4.5%.
תחזיות אלה עדיין גבוהות משמעותית מהצמיחה שצופה קרן המטבע הבינלאומית לארה"ב ולגוש האירו. מדובר בהורדת התחזית לארה"ב מ-2.5% ל-1.6% ב-2011, והורדת תחזית הצמיחה ל-2012 מ-2.7% ל-2%. את תחזיות הצמיחה לגוש האירו חתכה הקרן מ-2% ל-1.9% ב-2011 ואת תחזית הצמיחה ל-2012 הורידה מ-1.7% ל-1.4%. בד בבד הורידה קרן המטבע את תחזית הצמיחה העולמית ל-2011 מ-4.3% ל-4.2% ואת התחזית ל-2012 מ-4.5% ל-4.3%.
על רקע זה, מציינים כלכלני הבנק, כי המשק הישראלי מתחיל להראות סימנים ברורים של האטה בצמיחה. ברבעון השני צמח התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) הריאלי בכ-3.3% בלבד לעומת הרבעון המקביל אשתקד. זוהי ירידה משמעותית לעומת צמיחה של 4.7% ברבעון הראשון ושל 7.4% ברבעון הרביעי אשתקד.
"האינדיקטורים שלנו נפלו לטריטוריה השלילית", מציינים ביו.בי.אס. "האינדיקטורים, המצביעים על פעילות המשק כחודשיים עד שלושה חודשים קדימה, מעידים כי מצב של התאוששות מהירה אינו תרחיש סביר. אומדנים אלה מצביעים על האטה הצפויה ברבעון השלישי עם קצב צמיחת התמ"ג של לא יותר מ-3%-3.5% ברבעון השלישי". לדברי כלכלני הבנק, החולשה ניכרת בכל התחומים: בהיקפי צריכת משקי הבית, בהשקעות קבועות, בהוצאות הממשלה, ובהיקפי היצוא.
ביו.בי.אס מסבירים, כי הצמיחה החזקה שנרשמה במחצית הראשונה של השנה, בשיעור של כ-5.4%, יחד עם הצמיחה האיטית יותר של כ-3.6% במחצית השנייה של השנה, יביאו את המשק הישראלי לצמיחה שנתית של כ-4.5% ב-2011.
"למרות זאת, לאור תחזיות הצמיחה החלשות בכלכלות אחרות בעולם", מוסיפים ביו.בי.אס, "אנחנו חותכים את התחזית שלנו לצמיחת התמ"ג מ-4% ל-3.5%".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
